המאבק ב־Airbnb: בית המשפט אסר השכרה לטווח קצר של וילה בזכרון יעקב
המאבק ב־Airbnb: בית המשפט אסר השכרה לטווח קצר של וילה בזכרון יעקב
השופט לא קיבל את השיטה שבה בעל הבית החתים את אורחיו על חוזה שכירות והגדירה "מלאכותית"; בעל הווילה: "מדובר באכיפה בררנית"
בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה חזר לאחרונה ואישר צו המורה על איסור שימוש בווילה בזכרון יעקב למטרות אירוח ונופש. מדובר בתופעה ארצית שמעוררת עניין ונדונה כעת בכמה בתי משפט. מעניינת הקביעה הנחרצת של השופט יניב הלר ש"העמדת הנכסים לשימוש על ידי אורחים מתחלפים בלא שידור במקום דייר או שוכר קבוע במשך יתרת השנה היא אינדיקציה לשימוש בנכסים לצורכי אירוח או נופש, להבדיל משימוש למגורים". במילים אחרות, השופט הלר סבור שהשכרה למטרות מלונאות בבית פרטי ולו גם לזמן קצר, אינה לגיטימית.
הווילה ברחוב ברק בזכרון יעקב מפורסמת באחד מאתרי בתי הנופש בישראל כ"אחוזת הנדיב" כ"וילת אירוח יוקרתית עם 5 חדרי שינה". הבית, ששטחו 200 מ"ר כולל "ריהוט סלוני יוקרתי בעיצוב חמים וקמין עצים", ג'קוזי ספא, מתקן ברביקיו ובריכה פרטית מחוממת. הוא מוצע לשלל תכליות: ערבי חג, ימי גיבוש, שבת חתן, אירועים משפחתיים, אירועים עיסקיים, אירועי בוטיק, אירועים אינטימיים, וכמובן לארוח קצר מועד.
התביעה בזכרון יעקב, שהתחילה מפנייה של שכנים, הוגשה רשמית לבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של ישובי הברון. בדיון שנערך בחודש יולי האחרון הורה השופט הלר על צו הפסקת שימוש שיפוטי במקרקעין. גולן עמרני, הבעלים של הווילה, לא השלים עם ההחלטה ופנה לבית המשפט ב"בקשה לחזרה מהסכמה למתן צו איסור שימוש. או לחלופין בקשה לצמצם ו/או להבהיר את צו הפסקת השימוש". במילים אחרות, הוא ביקש לאפשר את השכרת הנכסים לתקופות קצרות.
מנגד, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של חבל הברון, ששלחה לווילה פקחים, טענה שבעל הנכס לא קיבל עליו את החלטת בית המשפט ושהוא ממשיך להשכירה למטרות אירוח. האחרון ענה שצו בית המשפט מחודש אוגוסט אסר אמנם השכרה למטרות ארוח, אך הוא השכיר את הבתים למטרות מגורים.
שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה יניב הלר הסתייג מניסיונו של בעל הנכס לטעון כי מדובר בשימוש מגורים: "איני יודע אם ניתן להגדיר באופן מלא ומושלם מהו שימוש לאירוח, מלונאות ונופש, להבדיל משימוש למגורים, אבל כשאני רואה דירת נופש המשמשת לאירוח, אני יודע שזו דירת נופש המשמשת לאירוח". עוד הוא אמר: "ברווז הוא ברווז הוא ברווז. גם אם תחתים אותו על חוזה ולפיו הוא זברה".
המסקנה של השופט הלר היתה חד משמעית: "הבעיה", על פי התרשמותי, אינה באי הבנה מצד המשיב (בעל הווילה, גולן עמרני) של מה שנאסר עליו. המשיב מבין היטב שאת ניהול עסק האירוח שלו, למצער במתכונתו הנוכחית, עליו להפסיק, ולא בדרך מלאכותית של החתמת אורחיו על "חוזה שכירות", כי אם במובן המהותי. הבעיה היא בנסיונו החוזר ונשנה של המשיב לחתור תחת הצו בנימוקים מנימוקים שונים, מגוונים ומחוכמים כולם, שרק כנות חסרה בהם". השופט הלר החליט כי על כל יום שבו ישכיר בעל הנכסים את הבתים למטרות ארוח הוא יקנס ויאלץ לשלם 8,000 שקל.
גולן עמרני, שבבעלותו שתי וילות בזכרון יעקב המושכרות למטרות ארוח, לא מבין למה ניטפלו דווקא אליו: "זו אכיפה בררנית. אנחנו מנסים להבין מה רוצה השופט. הבנו שלא מסכימים שנשכיר את הבתים למטרות ארוח ומבחינתנו אין בעיה. אנחנו משכירים אותם למגורים לטווח קצר. השופט החליט שהשכרת בית למגורים לטווח קצר היא מינימום שלושה חודשים. אין חוק כזה". עמרני החליט לעתור לבית המשפט המחוזי בחיפה, שידון בנושא בחודש הבא.
זיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב מבהיר שהוא מודע לכך שיש עוד בתי אירוח בזכרון יעקב, חלקם עם היתר ע"פ תב"ע (תוכנית בניין עיר), ושההחלטה לעסוק בבתים של גולן עמרני קשורה אך ורק לכך שהפכו מטרד: "אנחנו לא מחפשים אף אחד. כשמובא לידיעתנו שיש מפגע, אנחנו פונים לוועדה המרחבית, שתפעל".
עו"ד נועם קולודני מייצג את השכנים של הווילה ברחוב ברק: ״לבעלי וילות דוגמת הנתבע עמרני אינטרס כלכלי ברור וישיר להפר את החוק: אלו חלף השכרת המבנה בכמה אלפי שקלים לחודש משכירים אותו באלפים רבים ללילה בודד ובעשרות אלפים לסופ״ש או חג. הרווח הכלכלי של אלו בא באופן ישיר על חשבונם של השכנים, אשר חייהם הופכים לסיוט מתמשך בו הם חוששים מכל שבת וחג ומה יתרחש עליהם.
"מסיבות הרווקות והחינגות במבנים אלו יוצרים רעש ומטרד קשים בכל שעות היום ובעיקר הלילה. הנתבע, בעזות מצח שאינה יודעת גבול, בנה גם בריכה ללא היתר, אשר לא ניתן גם להכשירה ומפעיל מספר וילות אשר כולן לחוד וביחד יוצרות מטרד קשה לשכניהם. יעוד המקרקעין הוא למגורים ואין סיבה לסטות מיעוד זה ודאי לא בהתחכמויות סרות הטעם של הנתבע, אשר מנסה לטעון שמלונות זה מגורים קצרי מועד. בית המשפט השלום והמחוזי במספר החלטות הביעו את דעתם על הנתבע ועל התנהלותו בה הוא מבזה החלטות ברורות. לאחר אסון כרמי יוסף לא ניתן לאפשר לעמרני להמשיך ולנהל מבנה עברייני עם בריכה עבריינית״.
