ענף בנסיגה: העיריות מתעקשות על הקפאת אתרי הבנייה
ענף בנסיגה: העיריות מתעקשות על הקפאת אתרי הבנייה
שר הפנים מפציר בעיריות לא לפעול ללא סמכות ולהחזיר את האתרים לעבודה, אך בכל מקרה הפועלים הרבים שנגרעו מהענף מפרוץ המלחמה יקשו על חזרה לפעילות
אתרי הבנייה מושבתים ברובם מאז פרוץ המלחמה. בערי הדרום פיקוד העורף אוסר על חזרה לעבודה, ובמרכז וצפונה רשויות רבות הנחו לסגור את האתרים ללא עילה חוקית. מלבד זאת היעדרם של הפועלים הפלסטינים ועזיבה של פועלים זרים לארצות מוצאם מונעים גם הם חזרה לעבודה.
בשבוע הראשון ללחימה, ובעיקר בשל החשש הכבד בקרב האוכלוסייה, ערים מסוימות החליטו על סגירת האתרים, בין היתר בשל הדאגה כי ערבים ישראלים שיגיעו לעבוד בהם יעוררו חשש ואף יובילו לעימותים עם תושבים מקומיים. גם כעת ערים רבות עומדות על סירובן לפתוח את האתרים. עבור הקבלנים מדובר בנזק כספי עצום.
מבחינת המצב בערים, כפי שעולה מדיווחי הקבלנים, באור יהודה למשל מאפשרים בנייה רק עם עובדים זרים ורק בתוך המבנה; בבאר שבע ניתן לפתוח את האתרים בכפוף לרשימה ארוכה של דרישות עירייה כגון הצבת שומר בכל אתר, איסור על לינה באתר ואישור פיקוד העורף; בבני ברק אפשר לפתוח בכפוף לזהות הפועלים, להנחיות פיקוד העורף ואישור מהנדס העיר; בבת ים, גבעתיים, גבעת שמואל, חולון, חריש, יהוד, כרמיאל, נס ציונה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רמת השרון, תל אביב – האתרים מושבתים לחלוטין.
במכתב שהעביר שר הפנים משה ארבל אל הרשויות הוא מפציר בהן לא לפעול ללא סמכות ולהחזיר את האתרים לפעילות. "בשבוע האחרון הובאו בפניי כמה מקרים בהם החליטו ראשי רשויות, על דעתם בלבד, להורות על הפסקת עבודתם של אתרי בנייה בעירם באופן גורף חרף היעדר סמכות משפטית קונקרטית והנחיה ביטחונית לעשות כן", נכתב. עוד הוסיף כי להקפאת הבנייה יהיו "השלכות דרמטיות על המשק" בדמות איחור במסירת הדירות. "אבקש שתיקחו דברים אלו לתשומת לבכם תוך הקפדה על פעילות במסגרת הסמכויות המוקנות לכם ותוך הימנעות מפעולות שיש בהן כדי לפגוע בפעילות המשק בתקופה קשה זו".
אלא שגם אם כל הרשויות המקומיות יאפשרו מחר בבוקר חזרה לפעילות מלאה, המחסור בכוח אדם לא יאפשר זאת. לפני פרוץ המלחמה היו בישראל כ־128 אלף עובדים בעבודות הרטובות, מתוכם כ־80 אלף פלסטינים (לא כולל שב"חים), והיתר עובדים זרים סינים, מולדבים וטורקים. הפלסטינים כבר לא יכולים להיכנס לארץ, ורבים מיתר העובדים עזבו לארצות מוצאם. חברת הבנייה הטורקית יילמזלר מעסיקה כאן כ־1,000 עובדים, מתוכם עזבו בשבוע האחרון כ־260. לדברי נסים גיוס, נציג החברה בישראל, לפני יומיים עזבו 160 עובדים, ויש עוד 100 איש שנמצאים כעת בחופש ויש באפשרותם לחזור: "מרבית העזיבה הייתה כי האתרים סגורים. אם הם היו יוצאים לעבודה היה פחות לחץ נפשי. כל היתר יושבים בבית ומכיוון שאנחנו לא יודעים מתי יחזרו לעבודה אנחנו מוציאים אנשים לחופש. יש לנו אפשרות להביא עוד פועלים מטורקיה, אבל כרגע האתרים סגורים ממילא".
גם בקרב המולדבים ישנו גל עזיבה בימים האחרונים, ועד כה עזבו את ישראל כ־3,200 מולדבים מתוך 9,000 שהיו כאן. בקרב הסינים אמנם לא נראתה עזיבה משמעותית (מלבד עשרות בודדות), אך על פי אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה בלשכת המסחר, המלחמה שיבשה את כל התוכניות ויש כאוס שהוא לא זוכר כמותו: "טרום המלחמה התוכנית הייתה שיצאו 3,200 עובדים סינים בדצמבר לאחר שרישיון העבודה שלהם מסתיים (חמש שנים), והיו אמורים להגיע 3,000 עובדים סינים חדשים שכבר הודיעו שלא יגיעו. בנוסף החלו מגעים להסכם בילטראלי עם הודו להבאת כ־3,000 עובדים, אך גם הם ככל הנראה לא יגיעו בשלב זה".
שר השיכון יצחק גולדקנופף אמנם הודיע כי הוא מקדם תוספת של עובדים זרים לענף, אך תהליך כזה גם אם יצלח יארך מספר חודשים.
