תקדים: משפחה במושב תפונה מביתה בשל שימוש חורג בנחלה
תקדים: משפחה במושב תפונה מביתה בשל שימוש חורג בנחלה
ביהמ”ש העליון חייב משפחה בכפר טרומן לפנות נחלה ולשלם למדינה דמי שימוש 7 מיליון שקל על הפעלת חניון וצימרים. עוד נקבע שהסנקציה לא נועדה רק למקרי קצה
בפרקליטות המדינה מקווים כי פסק הדין שנתן השבוע בית המשפט העליון יכונן עידן חדש באכיפה מול אנשי מושבים העושים שימושים חורגים בחלקות חקלאיות. משפחת קלקודה הפעילה במשך כשני עשורים חניון רכבים לבאי שדה התעופה ולצדו עשרה צימרים, נגרייה ומחסן קרמיקה, על שתי נחלות צמודות בשטח של כ־44 דונם בכפר טרומן, ובית המשפט גזר עליה כעת לפנות את הנחלה, כולל חלקת המגורים, ולשלם למדינה דמי שימוש בגובה 7 מיליון שקל.
האמירה המשמעותית יותר של בית המשפט היתה כי החזרת הנחלה למדינה לא צריכה להישמר למקרים קיצוניים בלבד: “מקום בו מופרות הוראות הסעיף בקשר ליכולת העברת הזכויות בה, נפגעת תכלית ההסכם ולמעשה נשמט היסוד הבסיסי ביותר להתקשרות בו. זאת בין אם מדובר בהפרה חד־פעמית ובין אם בהפרה ממושכת; בין אם מדובר בהפרה ‘קלה’ ובין אם חמורה; בין אם מדובר בהפרה שהופסקה לפני שנים רבות ובין אם לאחרונה; בין אם מדובר בהפרה בשולי המקרקעין ובין אם בכולם. מקום בו תכלית ההסכם אינה מוגשמת, יש להותיר בידי רמ”י – האמונה על שמירת המשאב הציבורי המוגבל ויקר הערך של מקרקעי ישראל – את הכלים לבטלו”.
פסק הדין קבע סטטוס קוו משפטי חדש, בעיקר בשל המהלך של פינוי המשפחות מבתיהם. למרות חומרתו, בפרקליטות מדגישים כי נגד קלקודה ננקטו במשך השנים הליכים משפטיים רבים, פליליים ואזרחיים, במסגרתם אף שילמו קנס בגובה 2.5 מיליון שקל, אך לא חדלו מהפעילות הלא חוקית. החלטת העליון באה לאחר שערערו על פסיקת המחוזי מרכז, שקיבל את תביעת רמ"י, שיוצגה על ידי הפרקליטות, והורה על השבת הנחלות למדינה, תוך ביטול זכויותיהם של קלקודה, וכן על הריסת המבנים הבלתי חוקיים וחיוב הנתבעים בדמי שימוש ראויים על השימושים הבלתי חוקיים.
בהחלטת העליון נכתב: "בלתי מתקבל על הדעת כי בעל זכויות במקרקעי ציבור יפר באופן בוטה את התחייבויותיו על פי ההסכם, יפעל בניגוד לצווי בית המשפט ובניגוד להתחייבויותיו שלו, ויצפה כי לא ניתן יהיה לשלול את זכויותיו על פי ההסכם". השופט דוד מינץ ציין כי "דבר לא עזר. חרף כתבי האישום, ההרשעות, גזרי הדין וההסכמות – המשיכו המערערים לבצע הפרות בוטות ושימושים חורגים במקרקעין שלא כדין. וכל זאת, תוך הפקת רווחים עצומים על חשבון הציבור".
כיום מנהלת הפרקליטות מאות תיקים נגד מושבניקים שעשו שימושים חורגים בחלקות החקלאיות. התיקים מתנהלים תחת הסעיפים של עשיית עושר ודרישת תשלום דמי שימוש, המשתווה לתשלום שנדרש לשלם כל בעל עסק דומה. עם זאת, באף לא אחד מהתיקים המתנהלים כעת אין דרישה לפינוי בתי המגורים, וההערכה היא כי פסק הדין ייצר הרתעה חדשה.
מנגד, טוען עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי: "יש כאן פגיעה לא מידתית. זה פסק דין הזוי, הפרקליטות לא ביקשה את מה שבית המשפט קבע. לוקחים לבן אדם את קורת הגג, וזה לא בסדר, לא זורקים אנשים מחוץ לביתם במיוחד לאור זאת שהם נדרשו לשלם סכום כה גבוה". לדבריו, הוא חושש כי רמ"י והפרקליטות יקבלו תיאבון בעקבות פסק הדין: "אני חושש שמכאן והלאה הפרקליטות ורמ"י יתחילו לתבוע את דרישת הפינוי גם בהליכים אחרים. ההרתעה כבר קיימת, היא החלה בתיקון 116 (חוק קמיניץ שאפשר לאכוף עבירות תכנון ובנייה בהליכים מנהליים)".
את רמ"י ייצגו בתיק עורכות הדין עדי רון ואסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, ובבית המשפט המחוזי - עו"ד ליטל סדובסקי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
