פרסום ראשוןביהמ"ש מינה נאמנים לחברת הנדל"ן רום כנרת: "התמונה שצוירה שחורה משחור"
פרסום ראשון
ביהמ"ש מינה נאמנים לחברת הנדל"ן רום כנרת: "התמונה שצוירה שחורה משחור"
בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברה, אחרי שצברה חוב של 137 מיליון שקל. השופטת הוציאה צו האוסר ביצוע עסקאות בנכסיה. רוכשי הדירות טענו בדיון לשלל מעשי מרמה מצד רום כנרת כגון מכירת דירות בכפל ונטילת כספם ללא מנגנוני ביטחון. העובדים טענו להלנת שכר בסכומים משמעותיים
בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה הבוקר (ד') את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברת הנדל"ן רום כנרת, אחרי שצברה חוב של 137 מיליון שקל.
השבוע הגישה החברה בקשה דחופה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיה. "אני מוצאת כי יש עילה לכאורה לפתיחה בהליכים מחמת חדלות פירעון תזרימית. משכך, יש צורך דחוף במינוי בעל תפקיד", קבעה השופטת נועה גרוסמן, וציינה כי "התמונה הלכאורית שצוירה ע"י הנושים השונים היא שחורה משחור ביחס להתנהלות החברה וששון (בעל השליטה אילן ששון - ל"ד)".
כמו כן, השופטת הוציאה צו האוסר ביצוע עסקאות בנכסי החברה, ובאופן אישי על נכסי בעל השליטה אילן ששון. במהלך הדיון ציין בא כוח הממונה על חדלות פירעון, עו"ד אילון בריל, כי בעל החברה כבר נמצא בחו"ל ולא ייגרם נזק אם יינתן צו איסור ביצוע פעולות על נכסיו, מה שלדבריו עשוי לתת לו תמריץ לשוב ארצה כדי להשמיע את גירסתו.
רום כנרת היא חברה פרטית ותיקה, המוחזקת (בשרשור) על ידי עו"ד אילן ששון, שהוא גם מנכ"ל החברה; יחד עם חברת מגדלי B וחברת מגדלי קרוולה הן יוזמות ומבצעות פרויקטי נדל"ן. בבעלות החברה מגרשים המיועדים לבניית פרויקטים למגורים ולעסקים בבת ים. החברה מעסיקה כ-17 עובדים ומנוהלת על ידי מטה מצומצם.
החלטת השופטת ניתנה לאחר שאתמול התקיים דיון בבית המשפט לאחר שהוגשו בקשות שונות בעניינה של החברה, לרבות בקשה שהגישה החברה עצמה במסגרתה טענה כי חובותיה עומדים על כ-137 מיליון שקל, מתוכם 101 מיליון שקל לנושים מובטחים, בהם בנק מזרחי טפחות. מנגד טענו הנושים כי החברה ציירה תמונה ורודה מדי.
השופטת נועה גרוסמן ציינה בהחלטתה כי "התמונה שהתקבלה היא כי על פני הדברים החברה נמצאת במצב בעייתי המצדיק בירור וניטור של גורם מקצועי אשר יבדוק אחד לאחד את ההתחייבויות השונות של החברה כלפי הרוכשים, יבדוק אם אין כפילויות במכירת הדירות, יעמוד על מצבה הכלכלי ועל האפשרויות שלה להשלים את הפרויקטים - אם בכלל - וכן את חובותיה כלפי הנושים השונים, בין אם גופים פיננסיים, בין אם עובדים ובין אם רשויות מקומיות".
השופטת דחתה את הבקשה שהגישה חברת רום כנרת להגיע להסדר עם נושיה לפי תיקון 4 שבמסגרתו לא ממונה נאמן שמשתלט על ניהול החברה. "הפרחת סיסמאות כאילו נסיעת בעל השליטה לדובאי נועדה להשיג מימון, מבלי שיימסרו נתונים של ממש ביחס להיקפו של אותו מימון וזהות המשקיע, לא תוכלנה לעמוד לעת הזו ", קבעה.
"חשבון הנאמנות ריק"
רוכשי הדירות טענו כי בפרויקטים עתידיים של החברה בבת ים הם שילמו 2-1.3 מיליון שקל כדי לקבל זכות לדירה בפרויקט. בהתאם להסכמי ההתקשרות, הופקדו הכספים בחשבון נאמנות שהוחזק על ידי עורך דין שמונה לניהול ושמירה על אותם הכספים עד לרישום הזכויות במקרקעין על שם בעל הזכויות. בדיון נטען כי בעל החברה ועורך דין שהיה מופקד על חשבון הנאמנות אינם זמינים.
עו"ד אוריאל זעירא, שמייצג מספר עובדים בחברת רום כנרת, ציין בדיון כי התברר שחשבון הנאמנות ריק. עו"ד איתי אנשל, המייצג עשרות רוכשים, טען בדיון כי הכספים נעלמו ליעד בלתי ידוע ואמר: "איפה שאר הכסף? בפרויקט בודד אחד יש בור של 130 מיליון שקל. איפה הכספים אנחנו לא יודעים". את הדברים אישרה באת כוח בנק דיסקונט בו מתנהל חשבון הנאמנות, עו"ד מיכל ויתקון, שאמרה בדיון: "ניתן צו איסור דיספוזיציה (ביצוע פעולות בנכסים - ל"ד) שקיבלנו אתמול. לצערנו החשבון כבר היה ריק. מדובר על עשרות מיליונים שהיו אמורים להיות בחשבון הנאמנות. החשבון כרגע ריק ואין בו כספים".
עוד טענו הרוכשים בפרויקט Sea Tower בשכונת פארק הים בבת ים כי החברה פעלה כחברה יזמית אך הציגה עצמה כמי שמארגנת קבוצת רכישה, דבר שהפטיר אותה מערבויות חוק המכר. רוכשי הדירות השמיעו טענות קשות למעשי מרמה: "מכירת אותה דירה בכפל, נטילת כספם של אזרחים תמימים ללא מנגנוני ביטחון בכסות של קבוצת רכישה, דבר שאפשר על פי הנטען להימנע מתשלומי מס רכישה ומס שבח במועד מצד אחד, אך מנע עיגון נכון ורישום מדויק של הזכויות שנרכשו מצד שני. דבר שפגע לטענת המבקשים השונים בזכויות הרוכשים ואיפשר לטענתם ביצוע מכירות כפולות", סיכמה השופטת את הטענות.
השופטת נועה גרוסמן הוסיפה בהחלטתה כי נדרשת פעילות משמעותית כדי לעמוד לאשורו על המצב העובדתי והמשפטי בו מצויה החברה מול הרוכשים, תוך בדיקת המעורבות של בעל החברה ובחינת התנהלותו של עורך הדין אשר היה אמור להיות אמון על חשבון הנאמנות. "עוד ראוי לציין", ציינה השופטת בהחלטתה, "כי כחוט השני בדברי הפרקליטים המייצגים את רוכשי הדירה עלה כי מדובר באזרחים מן השורה אשר מסרו את מיטב כספם, חסכונות עליהם עמלו כל חייהם כדי לרכוש לעצמם דירה בפרויקטים של החברה, והם עשויים להימצא עתה בחוסר כל".
עובדי החברה טענו בדיון כי החברה הלינה את שכרם בסכומים משמעותיים. במהלך הדיון אמר עו"ד עדי בראונשטיין, בא כוח רום כנרת: "אילן ששון הקדיש את חייו וגם השקיע 7 מיליון שקל לאחרונה בתוך החברה הזו. אני חושב שמר אילן ששון יהיה נכון ויסייע לבעל תפקיד שבית משפט ימנה. יש טענות לתרמיות, כולם זורקים דברים באוויר".
את בנק דיסקונט ייצגו עוה"ד מרדכי זהבי ומיכל ויתקון. את מזרחי טפחות ייצג עו"ד מור נרדיה. השופטת קבעה דיון נוסף ל-19 בספטמבר. עו"ד עדי בראונשטיין, בא כוח בעל השליטה ברום כנרת, מסר בתגובה להחלטה: "בכוונת בעל השליטה לשתף פעולה עם הנאמנים על מנת שהחברה תגבש הסדר עם כלל נושיה ".
