ראיון"קשה לקדם סדר יום בריאותי כשאין לך שותפים בממשלה"
ראיון
"קשה לקדם סדר יום בריאותי כשאין לך שותפים בממשלה"
נעם הירש, נציג משרד הבריאות היוצא במוסדות התכנון, משוכנע שתכנון ערים מחייב התבוננות שכוללת גם את בריאות הציבור: "צריך לדאוג שלתושב יהיה צל ברחוב והוא יידע שלא ימות מחום בשמש, ושהוא יגור במרחק 15 דקות הליכה מהשירותים הבסיסיים. הבעיה שהסתכלו עלינו כעל הזויים שרוצים לעכב פיתוח"
"בדיונים במועצה הארצית לתכנון ובנייה על פרויקטים לאומיים נציגי משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ולעתים גם מינהל התכנון הסתכלו עלינו כהזויים וכגורמים שרוצים לעכב פיתוח", אומר נעם הירש ששימש עד לאחרונה מנהל תחום ארצי לתכנון ובנייה במשרד הבריאות. במסגרת תפקידו היה נציג שר הבריאות במועצה ובוועדות המשנה שלה. "בסופו של דבר התפקיד של משרד הבריאות הוא לשמור על האינטרס הבריאותי של הציבור. נציגי המשרד לא חברים במוסד התכנון כדי לקדם אג'נדה של משרד האוצר או משרד השיכון, אבל כשהבעתי את עמדת המשרד, ראו בי גורם שמעכב פיתוח".
אילו דרישות למשל הצגות בדיונים תכנוניים?
"דרשתי בתוכנית למגורים שיהיו רחובות מעודדי הליכה, יותר פתרונות הצללה, עדיפות לתחבורה ציבורית או מדרכות רחבות. כשאמרתי דברים כאלה, ראו בי כמי שמונע פיתוח או מעכב תהליכים. לדעתי זה הפוך, משום שאלה דברים שאתה צריך לדרוש מלכתחילה. צריך להסתכל על תכנון איכותי ולא כמותי".
למה זה קשור לבריאות הציבור?
"על ידי תכנון אפשר ליצור מארג שלם שיתרום לבריאות שלנו, ימנע השמנה ומחלות סוכרתיות. אוכלוסיית המדינה סובלת מסוכרת בשיעור גבוה יחסית למדינות ה־OECD. כ־300 אנשים מתים בשנה בתאונות דרכים, אבל כ־2,500 מזיהום אוויר. אלה מתים שקטים שאף אחד לא מדבר עליהם ולא סופר אותם".
איך אפשר לטפל בזה?
"מאפשרים להולכי רגל להיות תחת צל ולא בשמש הקופחת, דואגים לאוויר נקי יותר על ידי הפחתת תנועת המכוניות הפרטיות, צמצום פליטות ממחצבות ותחנות כוח. אני רוצה שבן אדם יסתובב במרחב בצורה נגישה, שיהיה לו צל והוא ירצה לצאת כי הוא יודע שהוא לא ימות מחום בשמש, שהעדיפות האחרונה שלו תהיה לקחת את האוטו. אם אנחנו לא דואגים לפיתוח השטחים הציבוריים ולא דואגים להביא תחבורה ציבורית, אנחנו גורמים הלכה למעשה לאותם אנשים לבחור בעדיפות הראשונה את האוטו. כשאתה מתכנן שכונה אתה צריך לחשוב על מכלול אלמנטים. לא להביט רק על מספר יחידות הדיור. למשל, צריך לבדוק שב־15 דקות הליכה תושב יוכל להגיע לגן הילדים, למכולת השכונתית, או לגינה".
הירש השלים 12 שנים בשירות הציבורי, היה במינהל התכנון, ברכבת ישראל ובתפקידו האחרון אחראי על תחום התכנון והבנייה במטה שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כפוף לד"ר שרון אלרעי פרייס, וקודמתה בתפקיד פרופ' סיגל סדצקי. השנה עבר למגזר הפרטי והוא מנהל התכנון של חברת משק אנרגיה בתחום הפרויקטים הסולאריים.
על תפקידו במשרד הבריאות הוא אומר: "הייתי אחראי על היבטים בריאותיים בסוגיות תכנוניות. נציג שר הבריאות במוסדות התכנון הארציים, ונציג המשרד בוועדות הכנסת”. אם לסכם את תפקידו במשפט קצר, הוא בחן את ההשפעה הבריאותית של כל פרויקט בעל חשיבות לאומית.
הירש הוביל מדיניות חדשה במשרד הבריאות, שבמסגרתה ביקש מנציגי המשרד במוסדות התכנון לבחון היבטים מקדמי בריאות בתוכניות בנייה למגורים. לפני כן אנשי משרד הבריאות בחנו זווית צרה בתוכניות הבנייה, בעיקר את תשתיות הביוב והמים. הירש ביקש לעודד תכנון של ערים בריאות, ולמעשה להשפיע על היבטים תכנוניים שעד אז לא נתפסו בתחום אחריות המשרד.
לפי הגישה המעודדת בריאות, מה צריך להיות בשכונות המגורים?
"בבסיס צריך להקפיד על כמה עקרונות, כגון צפיפות, נגישות, אסתטיקה. אתה רוצה שבמרחב העירוני יהיו הרבה שבילים, הצללה, מתקני מים וכושר, ומרכזים מסחריים שכונתיים".
הירש, שהיה גם נציג משרד הבריאות בוועידת האקלים שהתקיימה בסוף 2021 בגלזגו, אומר ששכונות המגורים שנבנו בישראל בשנים האחרונות לא הותאמו למשבר האקלים. "בהתמודדות איתו מדברים על שני מושגים - מניעתו והתאמה לתנאי האקלים החדשים. ברור שכבר קשה מאוד למנוע אותו וצריך לחשוב מה עושים עם זה. כל עלייה בטמפרטורה משפיעה על אוכלוסיות מוחלשות בעיקר. יש להן פחות אמצעים להתגונן מפני זה. למשל, אתה יכול לראות שבתל אביב שיעורי ההצללה הרבה יותר גבוהים מאשר ברשויות אחרות כמו נתיבות או אופקים. המשאבים המוקצים לדברים האלה ברשויות חזקות יותר גבוהים משמעותית מאשר ברשויות מוחלשות. אנשים יעדיפו להוציא כסף על אוכל ולא על קרם הגנה. בבריאות הראשונים שנפגעים הם תמיד אוכלוסיות מוחלשות - נשים, זקנים, ילדים. צריכים לעשות הרבה כדי לסייע בפתרונות".
יש מה לעשות כדי להתמודד עם ההתחממות?
"ההשפעה היא בעיקר על הערים, הן יותר מתחממות בגלל צפיפות הבנייה. זה מה שנקרא 'אי חום עירוני' - הטמפרטורה בעיר גבוהה ב־2 מעלות צלזיוס ביחס לסביבה מחוץ לעיר, כי האספלט מחמם את האוויר, והבניינים לא מאפשרים תנועה של אוויר. הערים הן הבעיה, אבל הן גם הפתרון. כדי לקדם את הצמצום של החום העירוני צריך לחשוב איך לייצר עוד ועוד הצללה. עדיפה הצללה טבעית של עצים, כי העץ לא רק עושה צל, הוא גם סופח את הפחמן הדו־חמצני ופולט חמצן. הרבה יותר נעים להסתובב מתחת לעץ מאשר מתחת להצללה מלאכותית, ולא צריך להחליף עץ באותה תדירות שמחליפים הצללה מלאכותית. בנוסף, צריך לייצר עירוב שימושים במרחב העירוני (חנויות, משרדים, מוסדות ציבור באזור המגורים - א"ג), צריך לייצר גינות קהילתיות, ותחבורה ציבורית יעילה שתאפשר להפחית פליטות רכבים. בסופו של דבר זה משפיע על הבריאות. אם במרחב העירוני חם ולא נעים, אנשים לא יעשו פעילות ספורטיבית.
"עד עכשיו הדבר הזה לא לגמרי נמצא בתכנון, אתה יכול ללכת ברחוב ולראות ששבילי ההליכה לא מותאמים לכולם, שההצללה לא בכל מקום. אחוזי ההצללה בחופים ממש נמוכים. אין מספיק ברזיות. אבל זה מתחיל להיכנס לאט לאט".
הפתרונות שאתה מציע לעירוניות ולהתמודדות עם משבר האקלים לא מסובכים ליישום, אז למה זה לא נעשה?
"זו שאלה מצוינת. העיסוק סביב התכנון בשנים האחרונות היה עיסוק משברי. 'צריך דחוף יחידות דיור ועכשיו', ברוח האמירה של ראש מטה הדיור לשעבר אביגדור יצחקי. לא דיברו מספיק על איכות התכנון. מאוד קשה לרתום אחריך אנשים ולקדם סדר יום בריאותי כשאין לך באמת שותפים בממשלה. בדרך כלל השותפים שלי היו המשרד להגנת הסביבה ונציגי הגופים הסביבתיים, אבל הייתי רוצה שכשאני בא לוועדה ומציג עמדה בריאותית, שיהיו איתי גם הנציגים של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד רה"מ, של רמ"י ומינהל התכנון. זה היה מאבק יומיומי לאורך כל השנים שלי במשרד הבריאות, כמעט בכל נושא בריאותי שהעליתי. אלה סוגיות ליבה, אבל לא תמיד מתעסקים בהן בצורה מעמיקה. דיון במועצה הארצית הוא לא באמת דיון שבו אפשר ללבן את הדברים ולהגיע למסקנה אמיתית רוחבית. צריך לעשות עבודת מטה רצינית ולבנות מדיניות כוללת".
אחד המאבקים הבולטים שבהם היה מעורב הירש הוא על הכרייה במחצבות בכלל ושדה בריר שליד ערד בפרט. המאבק נולד כשקודמה בסוף העשור הקודם תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה והוביל אותו בתחילת הדרך פרופ' איתמר גרוטו, שהיה ראש שירותי בריאות הציבור. רק לאחר בג"ץ שהגישו תושבי הסביבה ומאבק שנמשך שנים השיג משרד הבריאות את מבוקשו כאשר הוחלט כי יוכל להגיש חוות דעת בריאותית במהלך אישור התוכניות המפורטות לחציבה.
נועם הירש | 39
מגורים: רמת השרון
מצב משפחתי: נשוי + 3
תפקיד: המנהל היוצא של תחום ארצי לתכנון ובנייה במשרד הבריאות
השכלה: תואר ראשון בגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת בן־גוריון. תואר שני בתכנון ערים באוניברסיטת תל אביב
"יש בתוכנית הארצית לחציבה שלוש מחצבות שהתנגדנו להן - שדה בריר, גולני ליד טורען, ומחצבת אושרת במטה אשר. שלוש המחצבות צמודות ליישובים ולכן יש פוטנציאל גבוה להשפעות בריאותיות שליליות. לכן דרשנו שתוכנית המתאר הארצית תחייב להכין תסקיר השפעה על הבריאות במסגרת התכנון המפורט של המחצבות. ליד שדה בריר רוצים להקים את העיר כסיף, סמוך לשטח הכרייה נמצא היישוב פורה, במרחק 5 ק"מ נמצאת ערד. אבל לאורך שנים העמדה שלנו לא התקבלה".
מדוע לא קיבלו את עמדתכם?
"טענו שחוק התכנון והבנייה לא מחייב לבצע תסקיר כזה. מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה וחברים נוספים במועצה הארצית תמכו בכרייה בשדה בריר כי תסקיר ההשפעה על הסביבה הראה שאין סכנה סביבתית, אף שמשרד הבריאות אמר שיש פוטנציאל לסכנה בריאותית בשל הכרייה במקום. העמדה הזו התבססה על עבודה של פרופ' ג'ונתן סמט. מסקנתו היתה שיש פוטנציאל לעלייה במחלות הנשימתית בערד, אם תהיה כרייה.
"אמרו לנו, אתם רוצים שיהיה תסקיר כזה? סבבה, תתקנו את החוק. אבל כמובן שאף אחד לא רצה להכניס את זה לחוק, כי פחדו שיהיה לנו שוט לעכב פיתוח של פרויקטים גדולים. אלא שאנחנו לא מחפשים שוט, אנחנו חושבים שזה אלמנט חשוב לשקיפות מול הציבור, להראות שהנה בוחנים גם את ההיבט הבריאותי. היוזמה לתקן את החוק עלתה במשרד הבריאות וגם על ידי ח"כים. יש אפילו טיוטת חוק שקידמו דב חנין ואחרים. אבל משרד האוצר, מינהל התכנון ומשרד הפנים בלמו אותו פעם אחר פעם".
האם ההחלטה לאפשר למשרד הבריאות להגיש חוות דעת תשפיע על תוכניות אחרות?
"זה תקדים גדול. המשרד יוכל להכניס תסקיר גם לפרויקטים אחרים שאנחנו חושבים שמחייבים תסקירים כאלה, למשל שדה תעופה משלים לנתב"ג. אם לא יאפשרו למשרד הבריאות לעשות תסקירים, הציבור ידרוש את זה בהתנגדויות בעתירות לבג"ץ. מבחינתי זו אחת ההצלחות הגדולות שלי בתפקיד. אני שמח שאף שעדיין אין ממש חקיקה - יש התחייבות של המדינה שלא תקודם תוכנית מפורטת לכרייה וחציבה ללא התייחסות מקצועית מגובה בחוות דעת של משרד הבריאות".
זירה אחרת, שבה הפסיד על חודו של קול במועצה הארצית, היתה התוכנית שמאפשרת להקים מעונות יום וגני ילדים באזור התעשייה נ.ע.ם סמוך לנתיבות. הירש ואנשי משרד הבריאות התנגדו ליוזמה, כי לדעתם היא תוביל להימצאות פעוטות בסביבה שבה הם עלולים להיחשף לסיכונים בריאותיים. "זו דוגמה קלאסית לקונפליקט שקיים בין הרצון לקדם פיתוח לבין הצורך לשמור על בריאות הציבור ולדאוג לאוכלוסיות מוחלשות".
