סגור
מתחם שדה דב 4.4.24 1
מתחם שדה דב (צילום: עופר צור)

עיריית ת"א תדון בהתנגדויות לתוכנית צפון שדה דב: לא תמנע הקמת מתקני הפקת אנרגיה מגז

התוכנית כוללת הקמת כ-2,000 יחידות דיור ו-1,320 חדרי מלון, וכן מתקנים להפקת אנרגיה; בעמותת אדם טבע ודין, שהגישה התנגדות, חוששים כי מתקנים שיפיקו אנרגיה מגז טבעי ייצרו זיהום אוויר; בעירייה דוחים את הטענה

הוועדה המקומית בתל אביב תדון היום רביעי בהתנגדויות לתוכנית צפון רובע שדה דב. מדובר בתוכנית השלישית והצפונית ברובע החדש והיוקרתי בעיר, המשתרעת על 394 דונם, ובמסגרתה אמורים להיבנות כ-2,000 יחידות דיור, 1,320 חדרי מלון, ו-23 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה. התוכנית אושרה להפקדה ביוני 2022, והוגשו לה 9 התנגדויות, שכולן, פרט לזו של עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) נוגעות לענייני מיקסום זכויות הבנייה.
התוכנית, עליה חתום משרד האדריכלים מנעד, מציעה תכנון סביבתי מתקדם הכולל בין השאר בנייה מותאמת אקלים, צמצום השימוש ברכב הפרטי תוך עידוד הליכתיות ושימוש בתחב"צ, מיקום מרכז לוגיסטיקה מקומי, ניהול מי נגר, איסוף מים אפורים, ואיסוף פניאומטי של האשפה.
התוכנית מציעה תקדים ארצי של הקמת מרכזי אנרגיה להפקת חשמל למקבץ מגרשים. כלומר, הפעלה מרכזית של מקורות האנרגיה וחלוקתם ברמה של אזורים בשכונה. על פי התוכניות, מתוכננים 16 מרכזי אנרגיה, כאשר שניים מהם מצויים בפארק החופי וחמישה מצויים בחזית הבינוי הראשונה לחוף.
החשש של אט"ד, שהגישה התנגדות לתוכנית, הוא שעיריית ת"א תאפשר הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מגז טבעי בלחץ נמוך. לפי חוות הדעת של ד"ר אריה ונגר מאט"ד, "שריפת גז טבעי בתוך ריכוזי אוכלוסין תייצר זיהום אוויר לא מבוטל בסדר גודל של מפעל תעשייתי, מסוף אוטובוסים או כביש מרכזי. זיהום האוויר עלול לגרום לתחלואה קשה בקרב התושבים שיתגוררו שם, וכן יסכן גם את הציבור הרחב הכללי שיגיע לאזור. במקרה של רובע שדה דב, עתיד להגיע ציבור גדול גם אל המרחב החופי הסמוך וגם למוקדי תעסוקה ולמוסדות הציבור העירוניים המתוכננים ברובע. בנוסף, זיהום האוויר אינו הסיכון היחידי, אלא קיים גם סיכון לדליפת חומרים מסוכנים, לקרינה, לדליפות גז, ועוד".
הדראפט (סדר היום) שהופץ לפני הדיון בוועדה המקומית כולל את המענה לטענות המתנגדים. בהתייחס לטענת אט"ד עונים אנשי מנהל ההנדסה של העירייה כי "התוכנית אינה מכוונת להקמת מרכזי אנרגיה המופעלים בטכנולוגיה מסוימת, אלא מאפשרת גמישות לבחירה בהמשך בשיטות שונות, מתוך תפיסה כי תוכנית כה נרחבת לאזור שמפותח מחדש וצפויה להתממש במשך שנים רבות קדימה, ראוי כי תשמור על גמישות לפתרונות שונים וחדשניים שלא בהכרח ניתן לצפותם כיום. צפוי כי החדשנות הטכנולוגית בתחום זה תמשיך ותתפתח בקצב מואץ ותמצא פתרונות הן לצריכה ההולכת וגוברת, והן לאתגרים הסביבתיים המקומיים והגלובליים הכרוכים בנושא האנרגיה".
בעיריית ת"א דוחים את טענת אט"ד לפיה משרד האנרגיה מתנגד למתקני הפקת אנרגיה בגז: "ליועצי הסביבה של התוכנית לא מוכרת עמדה זו של משרד האנרגיה, אלא להפך. המידע המובא במסמכי משרד האנרגיה לא מראה שלילה של מתקני קוגנרציה, והמוצג בהם מוכר ונלקח בחשבון". מצד שני, הם מקבלים באופן חלקי את ההתנגדות של אט"ד וקובעים כי "בהוראות התוכניות המופקדות מפורטות גם הבדיקות הסביבתיות שיידרשו, ולמען הסר ספק שהסיכונים הסביבתיים יימנעו וכל הבדיקות המקדימות לבניית המרכז ייבחנו באופן מקיף, ובהתאם לתקינה הרלוונטית לאותה עת מומלץ להוסיף על הוראות התוכנית בסעיף 6.15 תנאי להגשת היתר בנייה למרכז אנרגיה - אישור המשרד להגנת הסביבה".
יעל דורי, ראש תחום תכנון באט"ד, מוטרדת מהמענה להתנגדות: "בתגובתה של עיריית ת"א להתנגדות למתקני הגז היא מודה שהתוכנית אינה כוללת בדיקות ואמצעים להגנה על הציבור אלא משמשת 'כרטיס פתוח' להקמת מתקנים מזהמים. אדם טבע ודין וכן המשרד להגנת הסביבה מתנגדים להקמת מתקנים להפקת אנרגיה באמצע שכונת מגורים עם פוטנציאל לזיהום, ואילו עיריית ת"א מאפשרת את הקמתם באופן נסתר מהציבור, הכל בשם ה"גמישות'".