סגור
מבנה לשימור ברחוב אלרואי 7, קטמון ירושלים
המבנה לשימור ברחוב אלרואי 7 בשכונת קטמון בירושלים (צילום: עו"ד יעל אזולאי קורקין)

קטמון: המיליונר הקנדי-ישראלי מבקש למקסם זכויות במבנה לשימור - השכנים טוענים לעבירות בנייה

הוועדה המחוזית ירושלים תדון הבוקר ב-50 התנגדויות לתוכנית בנייה בשכונת קטמון בירושלים. התוכנית כוללת שיקום ותוספת 4 קומות למבנה היסטורי המיועד לשימור שעומד היום פרוץ ונטוש. המתנגדים טוענים כי במבנה בוצעו שינויים רבים ללא היתר - ואישור התוכנית יאפשר ליזם הכשרה של העבירות

הוועדה המחוזית ירושלים תדון הבוקר (ג') ב-50 התנגדויות שהוגשו לתוכנית בנייה ברחוב אלרואי 7, בשכונת קטמון הישנה בירושלים. התוכנית מתוכננת לשטח של כ-1.2 דונם, וכוללת שיקום ותוספת 4 קומות למבנה היסטורי המיועד לשימור, שעומד היום פרוץ ונטוש. יזמית הפרויקט היא שנטל בלזברג, רעייתו של איש העסקים הקנדי-ישראלי מרק בלזברג, המרבה לתרום לגופי ימין בישראל ולהתנחלויות.
תיק התיעוד של המבנה, עליו חתום אדר' השימור משה שפירא מספר כי הבית נבנה בשנות ה-30 ע"י אדריכל לא ידוע עבור משפחה ערבית, ונבנה "באופן מפואר" בתבנית של בית חלל מרכזי (ליוואן). בשנות השישים עברה למקום הישיבה התיכונית של בית הספר חורב והוסיפה למבנה שתי קומות. קומת הקרקע נשארה כחלל מרכזי, והקומות הנוספות נבנו בהתאמה לצרכי הישיבה. האדר' שפירא מציין כי המבנה נבנה בסגנון האקלקטי (לקטני), "המעיד על שילובן של מסורות בנייה אירופאיות ומזרחיות לכדי יצירה אדריכלית מגובשת". הוא קובע כי על אף ההרס המשמעותי של המבנה לאורך השנים, הוא ראוי לשימור בשל הערך שלו כחלק ממורשת הבנייה המפוארת של השכונה ושל פעילות הישיבה במקום.
כך או כך, התוכנית שעליה חתום האדר' ארז קלפר מציעה לממש את פוטנציאל זכויות הבנייה של המבנה ההיסטורי, תוך תוספת 4 קומות ובניית 5 יח"ד, כולל בריכות שחייה במרתף ועל הגג. עורך התוכנית אינו מסתיר כי הוא מבקש לחרוג בגובה ובמספר הקומות המצוין בתוכנית המושבות (מסמך מדיניות התכנון בשכונות קטמון הישנה, טלביה, המושבה היוונית, והמושבה הגרמנית. אושר ב-2015. ג.נ), אך הוא מדגיש שהבינוי המוצע הינו בתוך קונטור המבנה הקיים לשימור. יש להבהיר כי סה"כ הבינוי המוצע הינו 1,948 מ"ר, בלי ממ"דים, ועונה על אחוזי הבנייה המותרים, סך של 170%, בתוכנית האב לאזור.
נקודת המוצא של התנגדות השכנים, עליה חתומה עו"ד יעל אזולאי-קורקין, היא שמדובר ב"בינוי מוגזם וחריג שאינו תואם את הבינוי באזור". על פי טענתם, בתוכנית החלה על האזור מוגבל הבינוי לעד 3 קומות מעל קומת מרתף, והתוכנית, שומרת אמנם על היקף זכויות הבנייה אך חורגת ממגבלת הגובה. "דווקא במבנה זה, שמשך השנים סבל מהזנחה קשה של הבעלים, תוך זלזול מוחלט בערכו ההיסטורי וערכי השימור, ותוך ביצוע עבודות בנייה נרחבות, שעל פניו אינן תואמות את היתרי הבנייה שניתנו בחלקה, אין כל הצדקה לבינוי המבוקש בתכנית המופקדת, שאינו רק חריג ביחס להיקף הבינוי באזור, אלא אף חורג באורח ניכר מהוראות תוכנית האב למושבות".
המתנגדים טוענים כי היתר הבנייה האחרון שהונפק בחלקה, בתיק 1995/556.02 הינו משנת 1997 וששם מגיש הבקשה באותו היתר הוא בלזברג מרק, שהוא הבעל של המבקשת בתוכנית המופקדת, כך שמדובר למעשה באותם מבקשים. עוד הם טוענים שמשפחת בלזברג הרסה את הקומה השלישית, שהיתה קיימת במבנה, כמו גם את גרם המדרגות והמבואה ההיסטורית, ללא היתר, ושבוצעה חפירה של בריכת שחיה סמוך לקו אפס של המבנה והכנה לפיר מעלית. הם קובעים כי בתוכנית שנדונה היום שני השינויים האלה מופיעים כ"מצב קיים", ושאישור שלהם יהיה הכשרה דה פאקטו של עבירת בנייה.
השכנים סבורים שהפרויקט המקודם ע"י משפחת בלזברג הוא בגדר "פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה" בהם. החשש שלהם הוא מ"פגיעה באורח משמעותי בהנאת המתנגדים המתגוררים בצמוד לחלק מקניינם, מאיכות חייהם בגין הסתרת אור, שמש, קו רקיע, היזק ראיה, ירידת ערך הקניין ועוד".
מעורך הדין שייצג את משפחת בלזברג לא התקבלה תגובה.