ראש העיר הרצליה: "המדינה משווקת קרקעות לדירות שיעלו 7 מיליון שקל"
ראש העיר הרצליה: "המדינה משווקת קרקעות לדירות שיעלו 7 מיליון שקל"
משה פדלון טען בוועידה של מרכז השלטון המקומי, כי הממשלה משווקת קרקעות יקרות בין היתר ברמת השרון ומעלה את מחירי הדיור, במקום לעודד היצע בתוכניות פינוי בינוי. מנגד אמר מנכ"ל רמ"י כי השנה תסתיים בשיווקי שיא של קרקעות ל-55 אלף יחידות דיור
משבר הדיור ממשיך לייצר מחלוקות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי: "המדינה משווקת קרקעות ברמת השרון לבניית 900 דירות שיעלו 7 מיליון שקל, הממשלה היא שמעלה את מחירי הדירות, במקום להקשיב לנו ולשווק עשרות אלפי דירות בתוכניות פינוי בינוי".
כך אמר היום (ד') ראש עיריית הרצליה משה פדלון בוועידת MUNI EXPO של מרכז השלטון המקומי, והתייחס בדבריו לקשיים בשיווק קרקעות להקמת שכונות חדשות נטולות תשתיות.
"משרדי הממשלה לא סופרים את הרשויות המקומיות, והסכמים עם המדינה הם בגדר המלצה מבחינתה", הוסיף פדלון והתייחס להסכם הגג שנחתם לפני שנים בין העירייה לממשלה, ולטענתו בעוד העירייה הסכימה לשיווקים של אלפי יחידות דיור בשכונות חדשות, המדינה לא עמדה בהתחייבותה לספק תקציבים לתשתיות ומבני ציבור עבור שכונות אלה. "אי אפשר שהסמכות תהייה בירושלים והאחריות תהייה עליי" אמר פדלון. "רוצים לתת לי את האחריות? תנו גם סמכויות".
מנכ"ל רמ"י: "זו שנת שיא עם עסקאות של 55 אלף יחידות דיור"
מנגד, אמר מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ינקי קווינט, כי הגדלת ההיצע הוא הפיתרון להורדת מחירי הדיור, וכי הפיתרון להשגת שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות הוא הגדלת היטלי ההשבחה שמקבות הרשויות המקומיות מקופת רמ"י (חלף היטל השבחה). "את השנה הנוכחית נסיים עם פרסום שיווקים ל-80 אלף יחידות דיור, והיא הולכת להסתיים כשנת שיא עם עסקאות סגורות של 55 אלף יחידות דיור", אמר קווינט. "ברגע שחלף היטל השבחה יעלה, בזה תיפתר הבעיה והרשויות המקומיות ישמחו שנשווק אצלן קרקעות לבנייה".
איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי, אמר כי חוק ההסדרים מראה כי הממשלה לא באמת מעוניינת לחזק את השלטון המקומי, אלא להחלישו: "הממשלה שיבחה כל הזמן את הרשויות המקומיות בטיפול בקורונה, אבל כל החלטה בחוק ההסדרים מראה את ההפך. שרצון הממשלה הוא לעקוף את השלטון המקומי, ולקחת ממנו סמכויות במקום להאציל סמכויות". חוטר הוסיף כי "היתה לממשלה הזדמנות בחוק ההסדרים לחיזוק שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי אבל לצערי היא הוכיחה שהיא לא רוצה בכך- החל מהתייחסות לנושא הארנונה, ועד להקמת גגות סולאריים".
"להשקיע בתשתיות כדי להילחם בפשיעה בחברה הערבית"
ראש העיר עראבה עומר ואכד נאסר אמר: "אם בהרצליה מתלוננים, מה יגידו יישובים לא מוכרים? הממשלה לא מכירה בישובים שגרים בהם אנשים עשרות שנים. אין שירותים בסיסים של כבישים, תשתיות, מוסדות חינוך. האם מישהו מעלה על דעתו שיש ישוב בארץ שלא מחובר לביוב? או עיר גדולה שלא מחוברת למערכת ניקוז? אנחנו מתמודדים בחורף עם הצפות, נזקים לרכוש וגם חי אדם. אמנם הייתה תוכנית חומש ראוותנית ושאפתנית, אבל רוב התקציבים לא נוצלו, כי משרדי הממשלה מערימים קשיים וחסמים.
עוד אמר: "לי יש למשל תקציב של 16 מיליון שקל במשרד בשיכון לבנת מוסד ציבור, ואני מבקש לבנות אודיטוריום קהילתי. מה לעשות שהוא יעלה פי שלושה? משרד השיכון לא משחרר תקציב עד שלא יהיה לי מקור משלים, וכך אני לא יכול לנצל את הכסף. כדי להילחם בפשיעה בחברה הערבית, חייבת להיות השקעה כלכלית בתשתיות ובכח אדם בחברה הערבית".
בתגובה לדברים אמר מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש כי המגמה במשרד בכל הקשור להקצאת תקציבים היא דווקא הפוכה: "השרה איילת שקד אומרת לי כל הזמן: 'שחרר'. אנחנו נעביר חקיקה בשנת 2022 שמטרתה להגדיל את הסמכויות ברשויות המקומיות שמכירות את התושבים יותר מאיתנו. צריך להבין שיש 257 רשויות ואי אפשר להתייחס לכולן אותו דבר. העובדה שבמגזר הערבי לא מממשים תקציבים מטרידה אותי מאוד, ואני שואל כל הזמן האם יש להם כלים לנצל את התקציבים שמוקצים להם. אני אישית סבור שההון האנושי הוא סוגיה קריטית, והיום יש 400 צוערים שעומדים להיכנס לרשויות המקומות בהן צריך לחדש את כח האדם".
