מוסף נדל"ן"ליאורה עופר ואני כבר לא היורשות שמשלימות את המשימה של האבא"
מוסף נדל"ן
"ליאורה עופר ואני כבר לא היורשות שמשלימות את המשימה של האבא"
עליות מחירים? "מחיר למשתכן יצר ביקוש והוא התפוצץ"; מחירי קרקע הזויים? "ניגשנו למכרזים בתל השומר, ולא היינו מוכנים להגיע לסכומים האלה"; הריבית תאזן את השוק? "זה רק לכבוש את הביקוש האמיתי"; מנכ"לית קבוצת אביב דפנה הרלב מסבירה למה מכרה מחצית מהחברה־הבת למליסרון: "זה היה נכון עבורנו"
אחת לכמה זמן עולה דפנה הרלב, בנעלי ספורט ובצעדים נמרצים, במעלה 70 הקומות של גורד השחקים מגדל משה אביב ברמת גן, שעד להקמת עזריאלי שרונה ב־2016 נשא את התואר המגדל הגבוה בישראל. הרלב, מנכ"לית חברה משה אביב, היא בתו של משה, שנכנסה לנעלי אביה בנסיבות טרגיות, כשנפל מהסוסה שרכב עליה לפני 21 שנה, כשהוא בן 69. מאז היא מנהלת את קבוצת הנדל"ן שהקים האב, ושאחיה, דורון, משמש כיו"ר.
מעטים, למעט המאבטחים, מזהים אותה כשהיא עולה "אינקוגניטו". אבל זה שנים שהיא מטפסת במעלה הפיר האינסופי של גרמי המדרגות של 70 הקומות בהתמדה: "זה התחיל כשלא יכולתי יותר לרוץ בגלל בעיות גב, אז עשיתי את זה כתחליף. זה טוב לכושר, זה מחזק את הרגליים, אין פה נזקים, זה אחלה. בקיץ זה מחניק, אני עולה בעיקר בחורף. אחרי גשמים, כשהראות נקייה, אני מתאמת עם חברת הניהול שיפתחו את הגג. הכיף הוא להגיע ולראות מהגג למרחקים את כל הנוף".
למה לך לעשות את זה?
"מדרגות זה המקום הכי משעמם עלי אדמות, זה כמו לטפס בתוך פיר, ארובה לא ממוזגת, שאין לה סוף. אין שום דבר מעניין לראות אבל זה ממש קטע מנטלי. אל תחשבי קשה לי, תגידי לעצמך 'החלטתי להגיע למעלה ואני אגיע'. כדי להסדיר נשימה אני יורדת 20 קומות ואז נכנסת למעלית. יש יחידות צבאיות שבאות לרוץ את המדרגות כאן. אני רואה צעירים שתופרים את העלייה ב־12 דקות, בינתיים 17 דקות זה הזמן הכי טוב שלי. הציעו לי לרוץ למעלה עם החיילים, וסירבתי. אני לא רוצה להרגיש הסבתא שלהם", היא צוחקת.
אפשר לחשוד בהרלב באג'נדה סמויה בביצוע הסיזיפי של העליות האלה. "אני גם יו"ר חברת הניהול פה, בעלייה אני רושמת לעצמי בזיכרון באיזה קומות יש שיירי סיגריות, או כוסות קפה — ואני מודיעה לחברת הניהול. זה מאוד מעצבן, וחשוב לי שהניהול של הבניינים יהיה כמו שצריך".
הטיפוס הזה בעלייה הוא מוטיב חוזר בחייה של הרלב (64). היא מתגוררת בכפר נטר, אם לחמישה, סבתא ל־11, והיא לא מפסיקה לטפס. היא בין הנשים הבודדות בענף, כמנכ"לית של אימפריית נדל"ן בסדר הגודל הזה. לפני חצי שנה היא הובילה את עסקת המכירה המפתיעה של חצי מהזרוע הביצועית של הקבוצה "אביב יזום", למליסרון בשליטת ליאורה עופר. העסקה די הפתיעה את השוק, בפרט שקודם לכן אביב נדל"ן ניסתה לצאת להנפקה ונסוגה ממנה.
מליסרון רכשה 50% מ"אביב יזום" לפי שווי של כ־850 מיליון שקל. 450 מליון שקל הוזרמו לקופת החברה שהפכה להיות משותפת, 50 מיליון שקל נוספים הוזרמו לצורך החזר הלוואות, ועוד 150 מיליון שקל שנכנסו לכיסם של הבעלים, האחים דפנה ודורון.
לא הצלחתם לקבל מהמוסדיים את השווי שרציתם בהנפקה. מליסרון הייתה הריבאונד?
"אנחנו לא עושים עסקאות שרק טובות עבורנו, בטח לא עסקת שותפות. כי אני הולכת עכשיו לדרך ארוכה מאוד עם מליסרון. העסקה היא שונה לגמרי מהנפקה: בהנפקה אתה בעיקרון ממשיך להוביל לבדך לגמרי את החברה, שכן התכוונו להנפיק לא יותר מ־20%. הייתה הנפקה שבה לא הצלחנו לקבל את מה שרצינו והחלטנו ללכת על הנפקה נוספת בתקופה מאוחרת יותר. תוך כדי שהיינו בתהליך להנפקה פעם נוספת, הגיעה הצעה ממליסרון להיפגש".
מי יזם את העסקה?
"ליאורה רצתה את העסקה, וגם הייתה בפגישה. מליסרון החליטו שהם רוצים להיכנס לתחום המגורים בנוסף למה שהם עושים כיום. הייתה לנו היכרות קודמת עם יולי עופר, אבא של ליאורה, שאיתו עשינו עסקה בבניין ויצמן, ופה, ברחוב הזה בבנין משה אביב ברמת גן, בנק מזרחי קנו פה קומות ומשפחת עופר היתה חלק מבעלי השליטה בו — אז היתה גם היכרות עם המשפחה. בין אבא שלי לדורון ויולי הייתה ידידות טובה. הם הזמינו אותנו לפגישה כשכבר היינו בתהליך הנפקה, במקביל. אז היינו עם תשקיף, התקדמנו מאוד איתו, ואז נוצרה ההצעה הזאת, שהיא משהו אחר לגמרי: להישאר חברה פרטית עם שותפות ב־50% בחברה־הבת עם מליסרון ולנהל ביחד".
6 צפייה בגלריה
על העבודה עם ליאורה עופר: "שתינו גדלנו לאבות דומיננטיים בעולם מאוד גברי, שתינו היינו צריכות להוכיח את עצמנו מעל ומעבר כדי להתקבל לעולם הזה. אנחנו לא ראוותניות"
למה פתאום בחרתם לשנות מסלול?
"ראינו את הפוטנציאל והחלטנו שזה משהו יותר חזק מהנפקה. השורה התחתונה היא שעכשיו יש חברה בשם אביב יזום, שתפקידה לבנות מגורים בישראל מכל סוג ומין, כולל התחדשות עירונית ודיור להשכרה. עם הניסיון הרב שלנו בבנייה למגורים, הכוח החזק של מליסרון עם שווי שוק של כמעט 13 מיליארד שקל, ועם כסף רב בקופה — וזה נותן לך את הכוחות לקחת את הדבר הזה ולהצמיח אותו. אני אוהבת להצמיח דברים על בסיס חזק וזו עסקה נכונה מאוד מבחינתנו ששונה מאוד מעסקת שוק הון".
זה קסם לך מהרגע הראשון? או שהיית צריכה לישון על זה כדי להחליט?
"בהתחלה הם רצו שותפות בחברה־האם למעלה וזה לא התאים לנו. אני באתי עם הרעיון של שותפות בחברה־הבת, אביב יזום. לאביב יזום יש רישיון קבלן לבנות עבור עצמה, ומליסרון רוצה להיכנס לתחום המגורים. בסוף זה גם יותר נכון לנו, כי אנחנו באביב יזום לא בעסקי הליבה של מליסרון וכך אין לנו ניגוד אינטרסים. אנחנו לא מבצעים למליסרון את הפרויקטים שלהם, אבל כן את הפרויקטים המשותפים של אביב יזום".
איך זה לעבוד עם מליסרון?
"אני מנכ"לית הפעילות ומנהלת את היום־יום, ואני עובדת יחד עם מנכ"ל מליסרון והצוות שלו שעכשיו הם גם דירקטורים אצלי. הם ואנחנו מבינים נדל"ן. נשים הן מאוד מעשיות, עם פחות אגו, מוטות מטרה, ועובדות טוב בניהול צוותים. את זה אני רואה מאוד אצל ליאורה, וכשלצוות נעים זה מקרין על העבודה שנעשית בהרמוניה. עוד לא הספקנו להיתקל במכשול, אנחנו רגילים לעבוד עם שותפים. המטרה שלנו להיות חברה גדולה, יציבה, שבונה פרויקטים איכותיים, את זה אנחנו רוצים לשמר רק בכמויות הרבה יותר גדולות, ושזה יהיה רווחי".
בינך לבין ליאורה יש המון במשותף.
"שתינו יורשות, שתינו גדלנו לאבות דומיננטיים, שתינו בנות שגדלו בעולם מאוד גברי, שתינו היינו צריכות להוכיח את עצמנו מעל ומעבר כדי להתקבל לעולם הזה. אנחנו לא ראוותניות. אנחנו מאמינות באותה דרך מבוססת לצמוח, לעשות הרבה, לגדול, לעשות פרויקטים טובים ואיכותיים. אנחנו מסתדרות נהדר, ואני ממש נהנית מהעבודה המשותפת".
יורשות שמשלימות את המשימה של האבא?
"היום אנחנו כבר לא יורשות שמשלימות את המשימה של האבא, השתחררנו מזה. היום אנחנו עושות את המשימה שלנו כבר. היו לנו אבות נהדרים שגידלו ופיתחו אותנו. היום אנחנו בפני עצמנו".
דחיתם את הפתרון של הסדרת העניינים לדור הבא בהנפקה?
"נכון. נצטרך יום אחד להנפיק את אביב מלמעלה. הנפקה מלמעלה יכולה לתת לכולם תחושה של שווי חברה, כשלכל אחד יש את המניות שלו, אנחנו מכירים בזה שבדור הבא לא נהיה רק שנינו. יהיה קשה ושלמות המשפחה היא הדבר הכי חשוב לנו. לכן אנחנו צריכים לדאוג לזה. איפה מתחילות צרות? כשאחד חושב שהשני קיבל יותר ממנו. את רואה משפחות שלמות עם מריבות. אנחנו לא רוצים להיות שם".
"את המכה הכי חזקה קיבלתי מהמקום שאני הכי אוהבת"
במשרדים של הרלב ניצבות תמונות מצמררות שמרמזות על הנסיבות הטרגיות שבהן נכנסה לנעליו של אביה. מדובר ב־3 ציורים של קדישמן, בשניים מהם משה אביב רוכב על הסוסה שלו, ובשלישית רוח רפאים רוכבת על הסוסה.
6 צפייה בגלריה
האב משה אביב. "לא היה לי זמן להתאבל. דורון ואני תמיד היינו בחברה, אבל אבא שלנו תמיד הוביל"
(צילום: באדיבות קבוצת אביב)
אביב נדל"ן, הנשלטת בידי דפנה הרלב ודורון אביב, הוקמה על ידי משה אביב ב־1963, יליד סוריה שעלה בגיל 12 לישראל במסגרת עליית הנוער, וגדל בקיבוצים. בין הפרויקטים המזוהים איתה: אסותא רמת החייל, מתחם המגורים סי אנד סאן בצפון ת"א, מגדלי משרדים במתחם הבורסה, והבנץ' מארק העירוני בר"ג: מגדל משה אביב, בו מתקיים הראיון, במשרדים שבקומה ה־47, שעד 2016 היה גורד השחקים הגבוה בישראל, ושלאחר מותו נקרא על שמו.
"אמא שלנו יקית, אבא שלנו חלבי", מספרת הרלב, "אנחנו משפחה שהכול בה ענייני ופרקטי. ככה גדלנו. אנחנו בסוף יקים. בית עם משמעת. אבל בית טוב. ההורים בנו את עצמם בעשר אצבעות וגדלנו לתוך משימתיות כזאת. כשאבא ראה אנשים בבית קפה בכיכר המדינה בתל אביב, הוא היה אומר: 'מה זה הבטלנים האלה'. יום אחד עברתי דרך קניון רמת אביב באמצע היום – וראיתי שהוא מלא, חשבתי כמוהו, ואו. באמצע היום? אני לא מאמינה".
"כשהתחלתי לעבוד בחברה ב־1986 העולם היה מאוד גברי, וההתייחסות לנשים לא הייתה פשוטה. הלכתי אז רק בחליפות שחורות, כי אז הגברים היו מגיעים לעבודה עם חליפות שחורות. רציתי שיתפסו אותי ברצינות. שלא יסתכלו עליי כעל 'מיידלע'. לא העזתי להגיע בשמלה לעבודה. קראו לי 'הילדה', שאז זה היה נורא מעצבן אותי, גם כ'בת של', וגם כי הייתי צעירה. כשאמרתי משהו בישיבה זה היה: 'הילדה יודעת מה היא אומרת'. המסר היה: תהיי מאוד טובה, כדי שיגידו הילדה יודעת מה היא אומרת.
"העולם השתנה מבחינת המקום של נשים, אבל זה עוד לא הסתיים. כשבמשרדי ממשלה גברים ונשים לא מרוויחים אותו דבר על אותו תפקיד - זה עיוות גדול. גברים ונשים באותו תפקיד צריכים להרוויח אותו דבר נקודה. יש הטיה לטובת אנשי צבא וביטחון, ונוצרו עוד עיוותים שעדיין נמצאים. פעם קראו לנו המין החלש. אנחנו לא".
הרלב נכנסה לנעלי אביה אחרי 15 שנים כסמנכ"לית הכספים של הקבוצה, אחרי שהספיקה לעבוד לצידו משך 18 שנה. "כשסיימתי לימודי תואר ראשון ורציתי ללכת לתואר שני ולהיכנס לשוק ההון אבא שלי אמר שכל מה שיש לי עד היום זה בזכות אביב ואני חייבת לבוא לעבוד באביב. נכנסתי תוך כדי לפיתוח העסקי ולשיווק, נגעתי בהרבה מאוד דברים אבל נכנסתי דרך הפריזמה של ההבנה הכספית. עבדתי עם אבא שלי ברציפות 18 שנים בפרויקטים מורכבים: וזה הכין אותי טוב למנכ"לות".
אבל הכניסה לתפקיד הייתה בנסיבות טרגיות.
"המכה הכי נוראית שלי. לפני 21 שנה הקמתי באהבה גדולה חווה מאוד איכותית לגידול סוסים לקידום ענף הרכיבה בישראל. אנחנו משפחה שאוהבת בעלי חיים ואוהבת סוסים, ואבא הדביק את כולם בחיידק הרכיבה. את החווה פתחתי ב־1999, שנתיים לאחר מכן אבי נפל מהסוסה שרכב עליה ונהרג. זה היה לי מאוד קשה. זו חווה שהוקמה לא מתוך רצון לעשות כסף, אלא מתוך רצון לפתח ענף ספורט, לגדל סוסים, ממקום מאוד טוב וחיובי. ואת האדם שאני הכי אוהבת איבדתי במקום שאני הכי אוהבת".
איך נכנסים לנעליים של אבא?
"לא היה לי זמן להתאבל. דורון ואני תמיד היינו בחברה, אבל אבא שלנו תמיד הוביל. הבנו שאנחנו הולכים ומסתערים על זה. לתת לכולם תחושה שהמקום ממשיך להיות מנוהל, וגם יצאתי מנקודת הנחה שזה גם מה שאבא שלי היה רוצה שיקרה. זו היתה תקופה קשה להיכנס במלוא העוצמה לעבודה, הייתי אמא לחמישה ילדים כשהקטנה רק בת 3 חודשים, החווה הייתה עוד קריירה צדדית שלי, ובשנה הזאת המשק נכנס למיתון, למשבר הדוט.קום – הכל היה כל כך עמוס. אבל אני באה מבית שלא נתן מקום לבכי או לחולשה. בבית קושי שווה אתגר, ואתגר הוא משהו שמתגברים עליו".
מה עשיתם עם הסוסה?
"לא יכולתי לכעוס עליה. סוסים זה סוסים. זה חיה. הבת הצעירה שלי עוד רכבה עליה. בסוף היא מתה מזקנה".
לא פחדת שהיא שוב תשתגע ותנער את מי שיושב עליה?
"אין מישהו שרכב על סוס ולא נפל, כולל אני. אתה ממוגן ונופל, זה חלק מהעניין. באוגוסט האחרון התארחה הנכדה שלי בחווה, היא בת 8, זו פעם ראשונה שהיא נפלה. ברגע הראשון היא לקחה את זה קשה, למחרת היא באה לרכוב שוב. זה הספורט וזה חלק מהעניין. זה קורה וממשיכים הלאה. הכביש הרבה יותר מפחיד בעיניי. אני במידה מסוימת מאמינה בגורל, אבל אני לא פוחדת מהחיים. אני לא מוכנה לפחד מהפחד. אני לא נותנת לזה מקום. אני רוצה לחיות. בסוף כולם מתים, יש אנשים שאחרי ייסורי מוות ומחלות. אבא שלי נפטר מהר ובזמן שעשה את מה שהוא הכי אהב לעשות. הייתי שמחה שאבא היה חי יותר שנים, אבל הוא נפטר צעיר במקום שהוא הכי אהב".
"לא חשוב לנו להיות הכי גבוהים בעיר. אנחנו כבר לא במשחק הזה. התבגרנו"
הפעילות שמכרה הרלב למליסרון, אביב יזום, היא רק אחת מתוך זרועות קבוצת אביב. לאביב יזום יש שתי זרועות של התחדשות עירונית: הראשונה היא חברת אביב אורבן בבעלות ארז אביב, בנו של דורון אביב; והשנייה חברת סער שקד, בבעלות גילי שקד, חתנה של דפנה הרלב, וקובי סער. תחת הקבוצה גם פועלת חברת Be Aviv, בייסודו וניהולו של בן הרלב שמתגורר בארה"ב, בנה של דפנה הרלב, שבה שותפים גם מנורה ולאומי פרטנרס. החברה פועלת בניו יורק ומתמקדת ביזמות נדל"ן ופעילות חוב מגובה בנכסי נדל"ן.
עכשיו זו תקופה של צרות בענף — הריבית עולה, המשכנתאות בשפל, מחירי הקרקעות בשמים.
"נכון. זה לא ישנה את העובדה שהאוכלוסייה צומחת, והביקושים האמיתיים עדיין חזקים. נכון שיש האטה במכירות. אבל אם תראי את כמות האנשים שניגשים להגרלות ביחס לכמות הדירות המוצעת. שם רואים שהביקוש חזק, כי יש צורך אמיתי לאנשים בישראל בקורת גג. יש גירושים, תאים משפחתיים שצריכים יותר מדירה אחת לרכישה ומי שלא יכול להשכרה, הביקוש האמיתי חזק גם אם 'כובשים אותו'. המחירים לדעתי יעלו אבל לאט. התשובה לצורך צריכה להיות בצד ההיצע"
אתם מרגישים את ההאטה?
"לנו אין מלאי. כמעט הכול מכור. נותרו דירות מעטות בירושלים, בר"ג, בויסוצקי בת"א יש קצת. באחימאיר ובחנקין מכרנו הכל. נשארו בסך כל המלאי פחות מ־100 דירות שזה כלום ומאידך יש לי המון פרויקטים שאם אקדם בהם את הליכי התכנון יהיו לי דירות למכירה. הבעיה שככל שהליכי התכנון מתמשכים – המועד שיקבלו את הדירות נדחה, אני לא רואה למי זה עושה טוב. יש רשויות מקומיות שרוצות המשך עליית מחירים על מנת שיצטרכו לתת פחות יחידות דיור להתחדשות עירונית. קצב המכירות הואט, והענף חוזר לקצב נורמלי. נורמלי זה טוב. אנחנו רוצים ודאות".
6 צפייה בגלריה
על האמירות של מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, נגד הקבלנים: "הוא אמר את זה כאיש פוליטי. מחיר למשתכן יצר ביקוש והוא התפוצץ. זה בסוף גרם לעליות המחירים האלה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מנכ"ל משרד השיכון אמר בראיון: "אל תקשיבו להפחדות של היזמים — המחירים לא ימשיכו לעלות".
"הוא אמר את זה כאיש פוליטי. הוא מוכן לחתום ערבות כספית על מה שהוא אומר? האמירות האלה רק תורמות להתפוצצות הביקושים הכבושים, שתמיד מגיעה. אנשים בכל חודש מתחתנים, בכל יום נולדים ילדים חדשים, ב־20 השנה הקרובות האוכלוסייה תכפיל את כמות התושבים שלה. איפה הם יגורו? אנשים ממתינים אבל כמה זמן יגורו אצל ההורים? כמה זמן אתה יכול לעצור את עצמך? בציפייה למע"מ אפס אנשים עצרו ולא קנו, ואז בא מחיר למשתכן, הדירות שווקו רק לזוכים ולא מכרו קרקעות לאחרים. אז נוצר ביקוש והוא התפוצץ. זה בסוף גרם לעליית המחירים האלה".
יש לו אינטרס לקרר את השוק אבל לכם יש אינטרס להרתיח אותו.
"אין לנו אינטרס בעוד עליית מחירים. כשפרויקט מתייקר לנו כי הקרקע התייקרה, אנחנו צריכים להביא יותר הון עצמי, יותר מימון בעד הקרקע הזאת, אז אין לנו שום אינטרס. להפך, אנחנו רוצים ודאות, לדעת שיש מחיר שוק הוגן לקרקע, שאנחנו יודעים לקנות אותה במחיר נכון, כי זו בעיטת הפתיחה שלנו".
התמודדתם על קרקעות באזור ת"א והמרכז במחירי הזיה?
"לא היינו שם ולא נהיה שם. אנחנו מתייחסים למחירי השוק הקיימים בעלויות ובתמורות. אנחנו רוצים רווחיות מסוימת וזה המנחה שלנו. הממוצע הוא 15%. ניגשנו לשני מכרזי דיור להשכרה בתל השומר. שילמו שם תמורה מאוד גבוהה לקרקע ליחידת דיור. לא היינו מוכנים לזכות במספרים האלה, זכו אנשים שנתנו מחירים מאוד גבוהים, בתוכנית עסקית שלא מראה רווחיות, כי בונים על המשך עליית מחירים עתידית. אנחנו לא במשחק הזה, אז אנחנו לא בפוזיציה. גזית גלוב לקחה פרויקט אחד. חנן מור פרויקט שני.
"יזמים קונים ביוקר מתוך הבנה שבאזורי הביקוש אין קרקע. התחדשות העירונית יכולה למנוע את הבועתיות הזאת. רק שהיום גם הפריפריה יקרה. אשקלון התייקרה מאוד, גם נתיבות ודימונה. ובגלל שלא מקדמים מספיק את התחבורה הציבורית הם על הכבישים ויש עוד יותר פקקים ואובדן זמן".
המהלכים האחרונים מבורכים לצינון השוק, כמו עליית ריבית ומיסוי דירה שנייה, טובים?
"הפגיעה במשקיעים לא הייתה נכונה, היא רק גרמה לכך שיש פחות דירות להשכרה. יש אנשים שקונים דירה להשקעה כפנסיה. דירה לפחות לא מתאדה, אבל עכשיו הפחידו אותם ולקחו להם את האפשרות הזאת. ומה קורה היום לצעירים? הם משלמים שכר דירה הרבה יותר גבוה, זה טוב?".
ההתחדשות העירונית נסוגה, ראשי עיר במרכז הארץ מעדיפים לקבור אותה.
"הם לא קברו אבל מקדמים בקצב מאוד מאוד איטי שמקשה וחבל. כי זה ניצול הקרקע הכי חכם, לא צריך לפתח תשתיות מאפס, אלא לקחת קיימות ולחדש אותן. אבל בסוף יש ראש עיר רוצה ולא רוצה. בכדי שהם ירצו — זה צריך להיות להם כלכלי ובשביל זה צריך לתת להם תמריץ. איך אמר לי ראש עיריית חולון? עולה לי בית ספר 10,000 שקל למטר. המדינה לא נותנת לא יותר מ־6,000. למה שאכניס את העיר שלי לגרעון? ברור היום שבלי לתמרץ ראשי עיר אי אפשר לזוז. גם בדיור להשכרה".
עלויות המימון עולות עם הריבית. זה ישפיע על יזום?
"יזמים יבנו פחות. אף אחד לא בונה כדי להפסיד".
תוצאות הבחירות וגודלו של גוש הימין הם חדשות טובות או רעות לענף?
"עכשיו לפחות יש כוח פוליטי לפעול. קורת גג היא נושא שחוצה את כל המגזרים. ראש הממשלה צריך להקים קבינט דיור. יש צוות מקצועיים טובים בכל המשרדים, אבל בשביל לקדם דברים הם צריכים תמיכה פוליטית שמסנכרנת את כל המשרדים ומתקצבת. יש אזורים שדורשים החלטות משמעותיות, כמו רכבת לאילת שתגרום לאנשים לרצות לגור בערבה וביישובי הדרום. אלה דברים שאפשר להחליט עליהם וליישם, כמו החלטה על מטרופלין חדש באזור. הכלכליות של הרכבת תגיע בעקיפין מהכשרת קרקעות למגורים איכותיים.
"הגיע הזמן שישתפו אותנו, אנחנו לא אויבי העם. כשלא יודעים להגיע לפתרונות מסיתים כנגד היזמים והקבלנים שהם תאבי בצע, אבל מה שאנחנו רוצים זה יציבות. אנחנו לא רוצים מחירי קרקעות יותר יקרים ולקחת סיכונים יותר גדולים. אם יודעים לעשות פה הייטק — יכולים גם למצוא פתרון לנושא הדיור".
6 צפייה בגלריה
על מחירי הקרקעות במרכז: "ניגשנו לשני מכרזי דיור להשכרה בתל השומר, ראינו את המספרים ולא היינו מוכנים להגיע אליהם. שילמו שם תמורה מאוד גבוה לקרקע ליחידה"
(הדמיה: באדיבות קבוצת אביב)
ת"א שהפכה נגישה לעשירים בלבד.
"אלקין אמר שמי שלא יכול לקנות במרכז, יקנה דירה בעפולה, ישכירו אותה וישכרו בתל אביב. אני ממש לא תומכת בזה. אני לא חושבת שצריך להפוך את כל האנשים לספקולנטים. אבל אין מה לעשות. אנחנו מדינה קטנה. באזורי הביקוש לא יכולים להיות מוזלים. ת"א היא עיר שכיף להיות צעיר ולהזדקן בה. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לרכוש, אבל לפחות שיוכלו לשכור דירות טובות. כמו שאנחנו משכירים ברמת השרון בשכירות טובה, וזה עובד נהדר".
מי שר השיכון של החלומות שלכם?
"זה לא משנה. שר השיכון לבדו, בלי כוח של ראש הממשלה שדואג גם לתקצוב, לא יעזור".
שוק היוקרה לא נשרט ולא נפגע. רק עכשיו רוני אירני רכש פנטהאוז בכלבו שלום ב־145 מליון שקל.
"יש פה חוסר שוויון. אנחנו רוצים לדאוג לכולם אבל גם לא לייצר מדינה קומוניסטית. הדירה הזאת שהיא פיס מיוחדת היא לא מה שמונע ממך לקנות דירה נורמלית. מעמד הבינים נושא בנטל מטורף. זה לא סוד. כשברקוביץ התייחס לעניין ואמר שהחרדים לא יכולים להתבטל, שילמדו מקצועות ליבה וילכו לעבוד אז אמרו לו שככה מדברים אנטישמים. לשמור על ציביון יהודי זה חשוב, יש טאלנטים שצריכים ללמוד, אבל לא כולם טאלנטים. חייבים כלים להשתלב בעולם העבודה".
"אני לא לחוצה בכסף ואין לי את מי להרשים"
בשלב מסוים דורון, אחיה הגדול של דפנה, נכנס למשרדה והשתלב בסוף הראיון. ברור מהדינמיקה ביניהם שלא את הכל הם רואים עין בעין למרות שהם עובדים יחד כבר 40 שנה. "גדלנו יחד, יותר קל לעבוד עם בנאדם שאתה מכיר, מאשר בנאדם זר שאתה לא מכיר. אני מניחה שאם לא היינו בראש אחד, לא היינו מתפתחים יחד. כשיש ויכוחים זה מעודד מחשבה", היא אומרת.
"אם לא הצלחנו לשכנע אחד את השני – לא תהיה עסקה. אנחנו פחות או יותר חושבים אותו דבר. הוא יגיד שנעלה על הקרקע בעוד 5 שנים ואני אגיד בתוך 4 שנים. יש הבדלים בינינו אבל לא דרסטיים. אני באה מהעולם הפיננסי, הוא מהעולם של ההנדסה. אנחנו יודעים להפריד משפחה ועבודה, ולא גוררים מחלוקות של עבודה למחלוקות משפחתיות. אנחנו חושבים עניינית ולא רגשית על איפה נשקיע את הכסף שלנו. הוא מכיר את האופי שלי לטוב ולרע ואני אותו. זה כמו בזוגיות".
אם לשניים לא תמיד פשוט, מה עושים עם הדור הבא?
"זאת היתה אחת הסיבות, אפילו העיקרית, שהובילה אותנו לחשוב על הנפקה כדי לייצר שקיפות וסדר לדור הבא. הכיוון היה שהילדים יהיו דירקטורים, שתהיה משפחה אוהבת, לא נלחמת, בלי ילדים מועדפים. הכול כדי לשמור על שלמות המשפחה. בחלק מהמשפחות, בגלל הדור השלישי שמגיע, נוצרת תחרות בין הילדים, כל אחד רוצה להביע את עצמו וזה כמו חלה לשבת - כל אחד מורט משהו – אז מה נשאר? זה קרה בחברות המפוארות ביותר".
עזריאלי שרונה עקף את שיא הגובה של מגדל משה אביב.
"היום אנחנו עובדים על ייחוד באיכויות ובמיקומים. כשבנינו את מגדל משה אביב זה היה פורץ דרך, להביא טכנולוגיות שלא היו בארץ. היום לעשות עוד כמה קומות זה לא פורץ דרך. אנחנו לא במשחק הזה. אנחנו במשחק של לעשות נכון, לא למי יש הכי גבוה. לעשות את הפרויקטים שלנו טובים, יפים, איכותיים ותואמי סביבה. אני לא לחוצה בכסף ואין לי את מי להרשים... לא חשוב לנו להיות הכי גבוהים בעיר, זה לא מדבר אלינו. צריך לעשות פרויקט הכי טוב כמו שצריך, ולהתקדם הלאה".
המציאות — ריבית גבוהה, יזמים עם מינופי עתק — תנקה מהענף שחקנים?
"יתנקו ויגיעו חדשים. יש כאלה שמצליחים לאורך זמן ויש כאלה שעשו עסקה אחת יותר מדי, חטא ההיבריס, והתרסק להם. אסור לחטוא בחטא הזה. אף אחד הוא לא בן האלוהים, וצריך לעבוד בזהירות".
והינה לנגד עיננו נדמה שעוד טייקון נדל"ן, חיים כצמן (בעל השליטה בג'י סיטי, לשעבר גזית גלוב — ד"ב), נקלע לקשיים.
"כשיורד גשם, הוא יורד על כולם. כשלא מאמינים לא מאמינים לכולם. אני לא מדברת על כצמן באופן ספציפי, אבל ברגע שיש כישלונות של חברות נדל"ן, ישנו חשש מכל מי שעוסק בתחום והסנטימנט הופך שלילי. נדל"ן צריך כסף. השותף הטוב ביותר הוא שוק ההון והמוסדיים. אלו כספי פנסיה, וחשוב לנו שישקיעו בתחום, גם בדיור להשכרה צריך לייצר תנאים ששוק ההון ירצה להיות בהם".
6 צפייה בגלריה
מתחם סי אנד סאן של אביב. "הגיע הזמן שישתפו אותנו בהחלטות תכנוניות, אנחנו לא אויבי העם"
(צילום: נועם חן)
אתם גם נפגעים מזה?
האח אביב עונה: "כשכצמן נופל אין אמון באג"חים של חברות נדל"ן, שוק ההון מתרחק, וחברות הביטוח רואות אותנו ברמת סיכון יותר גבוה".
לא מפריע לכם שחברות שהתחילו אחריכם הפכו גדולות מכם? קנדה ישראל ואחרים.
"אני לא אגדיל סיכונים. אני לא מאמינה בזה. אם יהיה לי עוד שקל בקופה או פחות שקל בקופה, זה יעשה לי את החיים יותר טובים? היום אני רוצה נחת מהילדים, ולעסוק בתחביבים שלי".
