האוצר מוותר על אנרגיה ירוקה בטענה שהיא "מייקרת בנייה"
האוצר מוותר על אנרגיה ירוקה בטענה שהיא "מייקרת בנייה"
המועצה הארצית אישרה את תוכנית הדגל של הממשלה לפינוי המפעלים במפרץ חיפה והקמת יחידות דיור. אך בין השורות משרד האוצר דרש להוריד סעיף שחייב לבחון התקנת פאנלים סולאריים על גגות הבתים. ההחלטה לא מבשרת טובות לגבי תוכניות נוספות
לאחר חודשים ארוכים של המתנה, המועצה הארצית אישרה את תמ״א 75, או תוכנית ״שער המפרץ״ — תוכנית דגל שעתידה לשנות לחלוטין את פניו של מפרץ חיפה, ולהחליף 25 דונם של מפעלים מזהמים בעשרות אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה ושטחים ירוקים רחבי ידיים. הממשלה כבר הצהירה שאת המפעלים המזהמים ובראשם בזן היא מתכננת לפנות בשנת 2029 — יעד בו גורמי המקצוע מטילים ספק גדול, אך לכשתצא לפועל, מדובר אכן בבשורה של ממש עבור תושבי העיר.
ההחלטה החגיגית לוותה בתחושת החמצה: ברגע האחרון, ובלחץ משרד האוצר, החליטה המועצה הארצית להסיר מהתוכנית רכיב משמעותי בהוראותיה, שחייב בחינה תכנונית לשילוב מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת במסגרת הליכי התכנון, וזאת על רקע חשש מייקור הבנייה. ההחלטה התקבלה למרות שהתוכנית כלל לא חייבה הצבה של פאנלים סולאריים על גגות הבניינים, אלא רק בחינה של הנושא. ההחלטה התקבלה על אף שיחלפו שנים רבות עד שיקומו הבניינים בשטח, ושעה שמדינות אחרות כבר מציבות חובות רגולטוריות בנושא.
המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה התנגדו להחלטה להסיר את הסעיף, שכן קידום אנרגיה מתחדשת במרחב הבנוי החדש יכול למנוע הפקעה של שטחים פתוחים לטובת ייצור אנרגיה ירוקה, לייעל את משק החשמל, לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה, לאפשר לישראל לעמוד ביעדי האקלים וכמובן להפחית את זיהום האוויר. אך עמדת האוצר גברה כאמור על השיקולים הסביבתיים.
לדברי אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע: "מדובר על אזור עתיר מגורים ותעסוקה עם צריכת חשמל משמעותית. על ידי ייצור החשמל במוקד הצריכה עצמו, באמצעות דו־שימוש, ניתן יהיה להקטין את הצורך בהולכת חשמל, על כל המשתמע מכך, שתידרש בעתיד לאזור. הדיון בעניין זה הוא המקום שבו למועצה הארצית יש מנדט לדרוש הכנסה של אנרגיה מתחדשת בדו־שימוש, בשטחים המבונים ואנו מצרים על כך שהיא בחרה שלא לעשות כן".
יעל דורי ראש תחום תכנון בארגון אדם טבע ודין, אומרת כי ״תמ"א 75 היא תוכנית שאמורה להוביל מבחינת חדשנות והיערכות למשבר האקלים. כבר היום צריך להטמיע את כל האפשרות למימוש החידושים הטכנולוגיים. זה שמורידים מתוכנית בסדר גודל כזה הוראות כאלו זה סימן גרוע לתוכניות אחרות שנדונות במוסדות התכנון".
ההחלטה של המועצה הארצית אינה מבשרת טובות באשר להבטחות אחרות אותן הציגה הממשלה לציבור. רק בפברואר, התחייבה ממשלת נתניהו בהחלטת ממשלה כי בתוך 180 ימים יתקין שר הפנים תקנות כך שבניין חדש שאינו למגורים, לרבות חניון, יידרש להתקין מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת לשימוש הבניין בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות. המועד חלף, והתקנות המדוברות טרם הותקנו ואף לא הוצגו לציבור.
החלטת ממשלה מספטמבר 2022 החליטה כי צוות ממשלתי יבחן חובה להתקנת פאנלים סולאריים על כל מבנה חדש לרבות מגורים ויגיש את מסקנותיו בתוך 90 יום, אך אלו לא הוגשו או פורסמו מעולם. ב־2021, הטילה הממשלה על משרד הפנים ומנהל התכנון לבחון יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה למבנים בתוך שנה.
בישראל ישנם 800 אלף בניינים משותפים — עוד טרם תנופת הבנייה המתוכננת בעשורים הקרובים. בבניינים הללו גלום פוטנציאל אדיר לייצור אנרגיה מתחדשת בדו־שימוש תוך חיסכון משמעותי בשטח, במדינה המצטופפת מיום ליום. אולם כלל הצעדים שנקבעו בשנים עברו לא התממשו עד היום, וכעת ישנו ספק רב לגבי היכולת לקדם את אותן הבטחות שעה שסעיף המחייב בחינה בלבד של הצבת פאנלים סולאריים על גגות שייבנו בעוד שנים רבות מאוד, הוסר מן הפרק בתוכנית הנחשבת לתוכנית דגל של הממשלה.
ממשרד האוצר נמסר: "המשרד רואה חשיבות בקידום אנרגיות מתחדשות.עם זאת, קביעת הוראות בתוכניות מפורטות בקשר לאנרגיה מתחדשת, היא בעלת השלכות משקיות משמעותיות, בין היתר ייקור מחירי הדיור, פגיעה בהכנסות המדינה משיווק קרקעות ועוד. לפיכך, המדיניות בנושא זה צריכה להיקבע באופן רוחבי לאחר בחינה מעמיקה ולאור עקרונות ושיקולים שיסוכמו ע"י משרדי הממשלה הרלבנטיים, ויעוגנו בתמ"א רוחבית או בתקנות התכנון והבנייה. הסעיף כפי שהוצע בטיוטת תמ"א 75 איפשר קביעת הוראות מחייבות בנושא זה ע״י מוסד תכנון, שלא בהכרח בהתאם למדיניות ממשלתית רוחבית, ולכן לטעמנו נדרש להסירו".
