תושבי עתלית נגד התנתקות מחוף הכרמל: "זה מהיר מדי"
תושבי עתלית נגד התנתקות מחוף הכרמל: "זה מהיר מדי"
היישוב סופח למועצת חוף הכרמל לפני כשני עשורים כשקרס כלכלית, אך בינתיים, עם התאוששותו, מספר תושביו הוכפל ל־11 אלף, וכבר קשה לנהל אותו כמו מושב. ראש המועצה פועל להתנתק ממנו, והתושבים חוששים ממשבר מחודש
מליאת המועצה האזורית של חוף הכרמל החליטה לפני כחודשיים לבחון היפרדות מעתלית, ונראה כי תושבי היישוב מתנגדים למהלך. עתלית סופחה למועצת חוף הכרמל ב־2004 בעקבות משבר כלכלי־ניהולי, אך בינתיים, עם התאוששותה, מספר תושביה הוכפל ל־11 אלף, וכבר קשה לנהל אותה כמו קיבוץ או מושב. ראש מועצת חוף הכרמל אסף איזק בוחן כעת אופציית התנתקות מעתלית, אך תושביה חוששים כי המהלך יוביל לקריסה כלכלית מחודשת. טענתם היא כי ההתנתקות חד־צדדית, ומטרתה בעיקר לדאוג לחוף הכרמל ולאנשי הקיבוצים והמושבים. איזק צפוי להגיע אל מקבלי ההחלטות במשרד הפנים לאחר בדיקת נתונים.
2 צפייה בגלריה
עתלית. התושבים חוששים כי ללא תמיכת המועצה האזורית, היישוב יתקשה לשרוד
( צילום: אלעד גרשגורן)
בעת צירופה של עתלית למועצה האזורית התגוררו בה 4,500 תושבים, אך מאז היא צמחה בקצב מהיר. במרכז היישוב וכן בחלקו המזרחי והמערבי נבנו צמודי קרקע רבים, ובחלק הצפון־מערבי נבנתה שכונה בבנייה רוויה, חלקה במחיר למשתכן. לפי נתוני המועצה, עתלית תגיע ל־28 אלף תושבים עד שנת 2035.
המחלוקת בין תושבי עתלית לבין המועצה היא על דרך ההתנתקות ועל המועד. לפי פרסום באוקטובר, צוות מקצועי יגבש המלצות להיפרדות בחודשים הקרובים, ועתלית תצא לדרך חדשה כבר באוקטובר 2022. בארבע השנים הראשונות עתלית תנוהל על ידי ועדה קרואה, ורק לאחר מכן יתקיימו בחירות והיא תצא לדרך עצמאית. איזק מכחיש את הדברים, ובשיחה עמו אמר כי אין לוח זמנים מוגדר, והבדיקה וההיפרדות יארכו ככל שיהיה צורך.
תושבי עתלית חוששים כי ללא תמיכת המועצה האזורית, היישוב יתקשה לשרוד. החלקים של המסחר והתעסוקה זניחים בעתלית, שטחי המגורים מהווים את עיקר הכנסות היישוב, והכנסות מארנונת מגורים לא מספיקות כדי לקיים יישוב בהיקפים כאלה. "רוב תושבי עתלית רוצים להתנתק, אבל בתהליך מסודר ולא בתוך שנה. להערכתנו, זה צריך לקחת 7־10 שנים. מומחים שהתייעצנו איתם אמרו את זה. ביקשנו להימנע מניתוק חד־צדדי וחפוז תוך שנה, ולהקים חברה כלכלית שתתחיל לנהל את היישוב תחת המועצה, ובכל שנה יועברו אליה עוד סמכויות”, מסביר משה בן סימון, דובר מטה המאבק “למען עתלית עצמאית ומשגשגת”.
לדבריו, היקפי הבנייה הגדולים של השנים האחרונות הכניסו לעתלית מאות מיליוני שקלים מהיטלי השבחה, אך בשטח לא רואים שהכסף חזר ליישוב, וחלק מהכספים הושקעו ביישובים אחרים של המועצה: “אם מחר אנחנו מתנתקים היישוב קורס. ההכנסות של הארנונה ממגורים הן 18־20 מיליון שקל בשנה, והארנונה מעסקים היא עוד 5 מיליון שקל בשנה. אבל כדי לקיים את עתלית צריך 60 מיליון שקל בשנה, ולתפעול מלא כ־90 מיליון שקל בשנה. גם אם המדינה תיתן לנו מענקי איזון למשך שנתיים, זה יהיה זמני ולא יכסה את הגירעון השוטף, ובנוסף אין כל הבטחה שאזור התעסוקה, שחלקו הגדול בידיים פרטיות, יוקם כאן”.
שי גלבוע, חבר מליאה במועצה האזורית מטעם עתלית, אומר כי יש חשש במועצה לגבי קצב הגידול של התושבים בעתלית, שיכול לאפשר להם בעתיד ביחד עם קיסריה להשתלט על ניהול המועצה: "כרגע אנחנו 11 אלף תושבים וקיסרה כ־5,000 תושבים מתוך 33 אלף תושבי המועצה, כשנגיע לחצי זה יהיה מסוכן להם, זה ברור לכולם”.
אסף איזק: "מ־2004 ועד היום השקענו בעתלית כ־600 מיליון שקל, והיא הפכה ליישוב הכי מבוקש בחוף הכרמל. אין שאלה שעתלית הולכת להיות עיר, והיא תגיע בעשור הקרוב ל־27 אלף תושבים. הכל קורה מהר, והניהול של המועצה עם ועד מקומי לא מתאים לכך יותר, אי אפשר לנהל יישוב בצורה כזו. כרגע הוחלט רק לבחון את המהלך, וכל נציגי הציבור של עתלית היו בעד כשהצבענו על הקמת צוות בחינה. הבדיקה תארך כחמישה חודשים שבסופם נביא את ההמלצות לאישור המליאה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "לא מוכרת לנו פנייה רשמית עם בקשה להפרדת עתלית מהמועצה האזורית חוף הכרמל. אם וכאשר תגיע בקשה כזו, היא תיבחן, וככל שתאושר יינתן כתב מינוי לוועדה הגאוגרפית לבחינה מעמיקה במספר היבטים, כולל מצבן הכלכלי של הרשויות. ההחלטה בדבר הפרדת היישוב והפיכתו לרשות עצמאית היא בידי שרת הפנים".
