"המרפסות נופלות כשיש בעיות בביצוע"
"המרפסות נופלות כשיש בעיות בביצוע"
גל תוספות המרפסות שתלויות על מבנים ישנים שוטף את הארץ ושאלות הבטיחות לא מאחרות להגיע. קריסת המרפסות השבוע בבניין מגורים בחולון היא עוד מקרה שמלמד על ליקוי בנייה רוחבי
קריסת המרפסות השבוע בבניין מגורים ברחוב מרבד הקסמים בחולון מצטרפת למקרים דומים, שכולם יחד מלמדים על ליקוי בנייה רוחבי. במרץ 2021 למשל קרסה רצפת מרפסת ברחוב דברי חיים בירושלים, ובספטמבר 2020 נפלה מרפסת תלויה בשכונת הדר בחיפה ואישה נהרגה. גל תוספות "מרפסות השמש" התלויות על מבנים ישנים שוטף את הארץ, ושאלות הבטיחות לא מאחרות להגיע.
יאיר דיקמן, קונסטרוקטור ויו"ר ועדת מבנים מסוכנים באיגוד המהנדסים, מסביר כי מרפסות נופלות בעיקר בגלל בעיות בביצוע: "אם מהנדס מבנים מתכנן מרפסת כהלכה, והקבלן מבצע בדיוק לפי התוכניות, המרפסות לא אמורות ליפול. קבלני המרפסות האלה הם בדרך כלל לא חברות גדולות ומסודרות. המרפסות נופלות כשיש בעיות בביצוע".
לדבריו, יש אופציה של בניית מרפסת מבטון, אך מקובל גם להקים מרפסות זיזיות ממתכת: "מרפסות ממתכת יותר יקרות, אבל ניתן להכין אותן בחוץ, ואז ליצור הפרעה יותר קטנה לדיירים. מרפסות כאלה יותר קלות ולכן מעמיסות פחות על הבניין בעיקרון כל מרפסת כזאת צריכה לקבל היתר, שמוגש על ידי אדריכל ומהנדס שחותם על יציבות המבנה. הקבלן אמור לבצע את המרפסת לפי התכנון של המהנדס. המהנדס חייב כמובן גם לבדוק את מהלך העבודה".
1 צפייה בגלריה
מלמעלה: יאיר דיקמן, יו"ר ועדת מבנים מסוכנים, ועו"ד ענת בירן. תולדה של חוק מ־2010
( רז רוגובסקי)
תופעת המרפסות התלויות היא תולדה של חוק התכנון והבנייה המאפשר להוסיף מרפסות בתוכניות שאושרו עד 2010. המרפסות הללו "מודבקות" לבניין ואינן חלק אורגני של המבנה המקורי. עו"ד ענת בירן מסבירה שחוק התכנון והבנייה מאפשר להוסיף מרפסות בתוכניות שאושרו עד שנת 2010: "בניינים ישנים שאין להם מרפסות יכולים לבקש תוספת של מרפסת זיזית לכל דירה, בשטח של 14-12 מ"ר. המרפסות האלה בולטות מחזית הבניין, השטח הזה לא נספר באחוזי הבנייה".
לדברי עו"ד שחר לוינזון, ממשרד עו"ד יוסף ישורון ושות', הוצאת היתר למרפסת היא עניין פשוט למדי: "לפי סעיף 71, מי שבבעלותם שלושה רבעים מהבניין רשאים להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסוימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בנייה שמטרתה הרחבת הדירה. העניין הוא שוועדות התכנון אינן דנות בהסכמה הקניינית כלל, אלא רק בזכותו של מבקש ההיתר כבעל זיקה למקרקעין. לכן נוצר מצב שבו אם לאחר אישור ההיתר לא יינקטו הליכים על ידי השכנים, ההיתר ימומש. המצב התקין הוא בדיוק להפך, קרי להציג הסכמה קניינית תחילה. המשפטן ושמאי המקרקעין ארז כהן מעיד שתוספת המרפסות התלויות היא תופעה נפוצה: "זה התחיל לפני, אבל התגבר מאוד בתקופת הקורונה. זה כמו פטריות אחרי הגשם, גם בשכונות הצפוניות של תל אביב". כהן מעריך שבניית מרפסת בגודל של כ־12 מ"ר תעלה 120 עד 150 אלף שקל. לדבריו, ערכו של הנכס יעלה בעקבות התוספת בשיעור של 5%־10%.
