הצעת חוק חדשה: שכר הבכירים ברשויות המקומיות יועלה כתמריץ להאצת הבנייה למגורים
הצעת החוק תאפשר לכלול "תושבים פוטנציאליים" בספירה הרשמית של הרשויות המקומיות, שלפיה נקבע שכר הבכירים. משרד הפנים, חברי כנסת וארגונים מקצועיים מתנגדים בשל חשש לניגוד עניינים שיפגע בשיקול הדעת המקצועי בתכנון
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת קיימה היום (א') דיון ראשון בהצעת חוק שנויה במחלוקת, שהגיש יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) לתיקון פקודת העיריות. ההצעה מבקשת לשנות את אופן חישוב מספר התושבים ברשויות המקומיות, כך שייכללו בו גם תושבים עתידיים של דירות שעדיין בבנייה. שינוי זה יאפשר העלאת שכר לבכירים ברשויות, בטענה שהדבר יעודד את הרשויות להאיץ את קצב הבנייה למגורים ולהגדיל את היצע הדיור. מתנגדים להצעה חוששים כי היא תיצור ניגוד עניינים ותוביל להחלטות תכנוניות שאינן מקצועיות.
בהצעה נכתב כי "על מנת לתת בידי כלל הרשויות המקומיות, עיריות ומועצות אזוריות כלים לטיפול בליווי הבנייה של אותן יחידות דיור וכדי לתמרץ רשויות מקומיות להגדיל את היצע יחידות הדיור ואף לזרז מתן היתרי בנייה ואישורי תחילת עבודות, מוצע כי בקביעת מספר התושבים בתחומי רשות מקומית יילקחו בחשבון יחידות דיור חדשות הנמצאות בהליך בנייה". במילים אחרות, הרעיון הוא שבקביעת נתון מספר התושבים ברשות, שלפיו נקבע כמה ירוויחו הבכירים ברשויות המקומיות, ייכללו גם התושבים הפוטנציאליים של דירות הנמצאות בתהליך בינוי, ולא רק של תושבים בדירות הקיימות.
ההסבר לכך הוא ש"על פי פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות, מספר התושבים ברשות המקומית מהווה מפתח לקביעת מספר חברי המועצה, גובה שכר הבכירים ברשות המקומית, תחשיב מענק הקרן להרחבת ההשקעה בתושב והגדלת היצע הדיור ומספר סגני ראש הרשות. הרציונל הוא כי ככל והרשות המקומית גדולה יותר מבחינת תושבים כך ניהול העיר מחייב עבודה רבה יותר וכולל מורכבויות שונות ולכן יש צורך במספר גדול יותר של חברי מועצה שייתנו שירות לתושבי אותה רשות מקומית, שכר הבכירים גבוה יותר שכן עבודתם מאומצת יותר ומורכבת יותר, ומסיבות אלו גם משקל המענק בקרן הארנונה גבוה יותר וכן יש השפעה על מספר הסגנים".
נציגת משרד הפנים בישיבה הבהירה שהתיקון מורכב מבחינה יישומית. לדבריה, שכר הבכירים נקבע לפי כמות התושבים המדווחת ע"י הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ולא לפי רשם האוכלוסין. על פניו, יש פער בין שני מקורות הנתונים ועדיין לא ברור מה המקור העדכני. עוד היא הוסיפה שיש דרכים לתמרץ שאינן בהכרח העלאת שכר פרמננטית, כך למשל בדמות מענקים או בונוסים. החשש הוא שייווצר מצב שיצטרכו ללכת אחורה. כלומר, לצמצם את השכר בגלל שכמות התושבים לא גדלה באותו היחס.
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו (יש עתיד) הסתייג מההצעה: "תגמול אישי ופוליטי הוא לא הדרך להתמודד עם העומס התכנוני הנובע מבנייה מרובה. חיבור זה יציב את נבחרי הציבור ואת אנשי המקצוע במצב מובנה של ניגוד עניינים. ההצעה תוביל לכך שבנייה מרובה תקודם על פני כל שיקול אחר ועל פני כל תוכנית אחרת, כולל התחדשות עירונית. דרך המלך להתמודד עם העומס היא להגדיל את כמות התקנים במחלקות המקצועיות הרלוונטיות ברשויות המקומיות".
לקראת הישיבה שלחו עורכות הדין זהר אלטמן רפאל ומלי טופציאשווילי, מארגון לובי 99, מכתב ליו"ר וועדת הפנים ובו ביקורת על התיקון המוצע: "חיבור זה בין מערכת התכנון לבין תגמול פוליטי-אישי, עלול להציב את חברי מוסדות התכנון במצב של ניגוד עניינים, לפגוע בעצמאות שיקול הדעת המקצועי-תכנוני ולייצר תמריצים שאינם ענייניים לקידום היתרי בניה". עוד הן הוסיפו: "הצעת החוק מקשרת באופן מלאכותי בין תוספת יחידות דיור בשלבי בנייה לבין העלאת שכר ותוספת תקנים לנבחרי ציבור ובכירים, מבלי להציג לכך הצדקה מקצועית או תקציבית והיא מעוררת חשש משמעותי לקיומו של ניגוד עניינים מובנה והכנסת שיקולים זרים להליכי התכנון והרישוי. אנו קוראות לוועדה שלא לאשר את ההצעה".
