"יהיה פה אסון ברמת צ׳רנוביל. גפרור אחד ולא נשארת עיר"
"יהיה פה אסון ברמת צ׳רנוביל. גפרור אחד ולא נשארת עיר"
מדינת ישראל מקדמת בניית מנהרה תת קרקעית בסמוך לשכונת מגורים ביקנעם. מטרתה של המנהרה להעביר "גז טבעי ודלקים אחרים", אך מהנדס העיר, ששמע על התוכנית לפני שבועיים בלבד - חרד לשלומם של התושבים. "אני מפוחד, זו מחיקה של עיר שלמה"
"רעידת אדמה הכי קטנה, ויהיה פה אסון ברמת צ'רנוביל", מתריע מהנדס העיר יוקנעם, מייק סקה. דאגתו של סקה לא מגיעה מחלל ריק. בימים אלה מקדמת המדינה מנהרת תשתיות תת קרקעית, שתשמש להעברת "גז טבעי ודלקים אחרים", מתחת לאזור התעשייה של העיר ובסמוך לשכונת מגורים. בחודש ספטמבר האחרון אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבניה את העברת התוכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, אחד השלבים הנדרשים בדרך לאישור. לדברי סקה, הוא בעצמו נחשף לתוכנית לראשונה לפני כשבועיים - והזדעזע. "הולכים למחוק עיר", הוא מזהיר. "היום יש תוכנית מתאר להגדלת יוקנעם מ-28 אלף תושבים ל-50 אלף. מי יבוא לגור במקום שמעבירים מתחתיו את כל פח הזבל של מפרץ חיפה?".
מדובר במקטע באורך של 22 ק"מ, שהוא חלק מתוכנית מתאר ארצית (תמ"א)/3/37/ד. התוכנית מקודמת על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, מנהל התכנון ומשרד האנרגיה. מטרת התוכנית היא הקמת רצועת תשתיות משולבת ומתקנים מתחנת הכח חגית - הממוקמת באזור מחלף אליקים מדרום מערב ליקנעם - ועד לתחנת הגז מפרץ חיפה. המקטע עובר לאורך שמורת הכרמל ונחל הקישון, דרך שטחי המועצות זבולון וחוף הכרמל, ובערים חיפה, יקנעם, קריית אתא וקריית טבעון.
על פי הוראות התוכנית, היא "מייעדת שטחים לרצועות תשתיות משולבות ולמתקני תשתית לכלל סוגי התשתיות התת קרקעיות, עבור הצרכים של התשתיות במדינת ישראל. בין היתר לצורך הנגשה של הגז הטבעי ודלקים אחרים למוקדי אנרגיה ובאמצעותם לכלל הצרכנים", נכתב במסמכי התוכנית. "קידומה של התוכנית נדרש, בין היתר, לשם יישום החלטת ממשלה לעניין רציפות תפקודית למשק האנרגיה".
בנייתו של התוואי אמורה להיות מסונכרנת עם התוכניות לפינוי בזן ממפרץ חיפה, ואמורה לצאת לדרך בשנתיים שלוש הקרובות. לדבריו של סקה, בימים אלה נערכת העירייה להגשת עתירה נגד המשך קידומה של התוכנית.
"מפעלים ותיקים יחפשו מקומות אלטרנטיביים. חדשים לא יבואו"
לדברי מהנדס העיר סקה, ביום רביעי בשבוע שעבר התקיים דיון בתוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון, בהשתתפות נציגי משרד האנרגיה ומנהל התכנון. סקה עצמו, כאמור, עודכן על התוכנית רק שבועיים קודם לכן - אז גם שמע לראשונה על התוכנית. כשהבין במה מדובר, חשכו עיניו. "הכינו תוכנית כלל ארצית וחילקו אותה למקטעים כדי שלא נוכל להתאגד ולהתנגד לתוכנית, גם לא מועצות אחרות וגם לא ערים אחרות".
"אני מפוחד, זו מחיקה של עיר שלמה", הוא אומר. "המפעלים הוותיקים יתחילו לחפש מקומות אלטרנטיביים, החדשים לא יבואו, כל התוכניות של פיתוח העיר לתושבים חדשים שמחפשים איכות חיים לא יעדיפו את יוקנעם, ולאט לאט העיר תתרוקן, וזה מפעל חיים שנהרס. החשש הוא בעיקר מפני החומרים הנוספים שיעברו בתוואי הזה. שאלתי למה לא מעבירים את זה בים? אמרו 'כי זה יותר יקר'. מה זה יותר יקר? חיי אדם זה לא רלוונטי? מישהו חשב על הביטחון של האנשים? אמרו לי 'זה לא ענייננו, אנחנו רק מדברים תכנון'".
"שאלתי בדיון, ומה אם תהיה דליפה? אמרו לי, 'אנחנו נעשה את התשתית, אנחנו נעביר את הצינור, ואם תרצה (לבנות) בתי מלון ומפעלים - הם יצטרכו לשאת בעלויות המיגון של הצינור'. שאלתי - אתם תשימו את הצינור באדמה ואחר כך יבוא מפעל ליוקנעם, והעירייה תטיל עליו את עלויות המיגון של הצינור? ענו לי – 'כן'. אז בנוסף לעלויות ההקמה של הבניין, החברות יצטרכו לשלם כמה מיליונים טובים למגן צינור גז שמדינת ישראל הקימה".
חשוב לציין, לא מדובר בצינור בודד. מדובר בחפירת רצועת תשתיות שרוחבה בין 20-30 מטר, ובמקרים מסוימים, כמו למשל "בחצייה של מחלפים, מסילות ברזל ונחלים ראשיים", רוחב הרצועה יהיה כ-40 מטר. על פי התוכנית, בשטח שמעל התוואי, ניתן יהיה לבנות מבנים כלשהם, מגורים או תעשייה, רק במרחק של 35 מטר מגבול רצועת התשתיות, ולא ניתן יהיה לבנות בתחום זה, ללא קבלת "אישור משרד האנרגיה ואישור רשות הגז הטבעי לעמידה בדרישות צו הבטיחות", גם אם בונים על פי התוכניות המאושרות החלות בשטח.
"למה לא להעביר את התוואי הזה ישר לתחנת הכוח חגית דרך הים? כי עובר פה צינור גז קטן קיים, והם מנסים לתפוס טרמפ סטטוטורי ולהעביר גם קווי דלק, גם קווי חשמל, וגם קווי גז. הגודל של המנהרה וההיקף שלה מטילים מגבלות בנייה על חברות ומבני התעשייה שנמצאים בעיר, שלא יוכלו להמשיך להתקיים ותעשיות חדשות גם לא יבואו. יש לנו תכניות לשני בתי מלון לעסקים, לכל ההייטקיסטים שבאים לכאן, והם לא יקימו בתי מלון ליד קווי גז שרעידת אדמה הכי קטנה תשבור אותם, ופה יהיה אסון ברמה של צ'רנוביל. אפשר למגן כמה שרוצים אבל תקלות קורות".
"אם גפרור אחד נדלק - לא נשארת יקנעם"
כיום ביקנעם שלושה אזורי תעסוקה - בצפון, במרכז ובדרום. "העיר מחולקת באמצעות כביש ארצי, והשבר הסורי-אפריקאי עובר בדיוק בכביש", מסביר סקה. "תוואי המנהרה נבנה מתחתיו וחוצה את אזורי התעשייה המרכזי והצפוני, והוא עובר גם במרחק של 85 מטר מכל השכונות הוותיקות שקרובות לכביש בהן יש התחדשות עירונית, והוא מבטל משהו כמו 120 דונם. אי אפשר לבנות מעל המנהרה, ולא 45 מטר מכל צד. זה מוחק לי חצי מאזור התעשייה הקיים וגם העתידי. בניינים שכבר קיימים, לא מפריעים למדינה. אבל בבניין כזה לא יישארו הרבה זמן. זה עניין פסיכולוגי".
סקה מוסיף, כי חברה שתרצה להרוס בניין ישן שקיים בסמוך לתוואי המנהרה, ולבנות במקומו בניין חדש באותו המיקום - לא תוכל לעשות זאת, בשל ההנחיות החדשות. "כל זה לצד העובדה שיוקנעם מסתמכת על קידוחים טבעיים של מים. אין לנו פה מקורות. הקידוחים האלה הולכים להיפגע ברגע שיהיה סדק קטן בצינור. כל רזרבות המים של העיר יהיו מזוהמות. יש פה אסון אקולוגי שמדינת ישראל מובילה אותנו אליו. הנציגה של מנהל התכנון אמרה בדיון 'אז מה אם יש כמה מפעלים'. מהמשפט הזה אני מבין שהם לא רואים אך אחד ממטר, והם גם אומרים שיהיו חומרים נוספים שכעת הם לא יודעים להגדיר.
"הנציגה של משרד האנרגיה אמרה שלא קרו אסונות, אבל הבאתי תיעוד - צילומים, דיווחים של ממשלות מבלגיה, גרמניה, ארה"ב שהקווים האלה, ברגע שיש דליפה, משפיעים על 500 מטר מכל צד. זה מכסה לי את כל העיר באסון אקולוגי. ביוקנעם יש גם שני מפעלים ביטחוניים גדולים. אחד מהם זה אלביט, והקו הזה נושק לו. אם גפרור אחד נדלק שם לא נשארת יוקנעם. הופתעתי כשאמרו לי שיש אישור של משרד הביטחון".
תגובות
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה: ״רצועה משותפת לתשתיות משמעותה רצועה שמאפשרת הקמת ריכוז של תשתיות ולא ביזור של כל תשתית בנפרד, ובכך מייעלת את השימוש בקרקע, ומאפשרת לקדם במקום שנחסך שימושי קרקע אחרים.
"התכנית המוצעת, הנמצאת בהליך הפקדה להערות והשגות הציבור (תמ"א 37/ 3/ ד),מציעה רצועת תשתיות משולבת ממרחב תחנת הכוח חגית ועד לתחנת הגז הטבעי "חיפה מפרץ" בצמידות לרצועת הגז הטבעי הקיימת, באופן שיאפשר הנחת תשתיות תת קרקעיות יחד ברצועה. כל זאת, בהתאם לצרכי המשק, באופן יעיל, חסכני ובטיחותי ובכפוף לכל צווי הבטיחות והתקנים".
בהתייחס לטענות שהועלו נמסר כי "תכנון התוואי עבר הליכי תיאום ארוכים, בחינת חלופות ועריכת מסמך סביבתי שקיבל חוו"ד של המשרד להגנת הסביבה. כאמור, התוואי נצמד לתשתית גז טבעי מצדו השני של כביש 6 ובמרחק של מאות מטרים מגבול בתי המגורים באופן שלא עתיד להשית מגבלות על שכונות המגורים או על הפיתוח של העיר.
"התמ"א כוללת הוראות מפורטות לעניין שמירה על כלל ההיבטים הסביבתיים, ובכללם היבטים הידרולוגיים, לרבות קבלת אישור של משרד הבריאות במעבר בתחומי קידוחי יקנעם. התכלית של התכנית היא לאפשר העברת תשתיות בראייה ארוכת טווח ואינטגרטיבית, ולא רק בהתייחס לפינוי מפרץ חיפה, לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. הוראות התכנית קובעות ביצוע מיגונים או התאמות בטיחותית, וככל ואלו יידרשו, הם יבוצעו על ידי בעל הרישיון.
"חשוב להדגיש כי התשתיות יוקמו בהתאם לצווי הבטיחות והתקנים, כפי שהוקמו עד היום כלל הקווים בישראל, כולל בתוואי זה. עוד חשוב להדגיש כי התכנית נמצאת בהליך הפקדה להערות והשגות הציבור - וטרם אושרה״.
ממינהל התכנון נמסר: "התוכנית מצויה בשלב שמיעת ההערות של הוועדות המחוזיות והשגות הציבור ולכן לא נוכל להתייחס בשלב זה. כמקובל בהליך התכנון, ההתנגדויות ישמעו, יידונו ותתקבל לגביהם החלטה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה".
נכתב על ידי מערכת מרכז הנדל"ן
