בלעדיאלקטרה ואשטרום נבחרו לבצע את פרויקט כיכר המדינה בת"א
בלעדי
אלקטרה ואשטרום נבחרו לבצע את פרויקט כיכר המדינה בת"א
השתיים יקבלו יחד 1.4 מיליארד שקל על בניית המיזם, שכולל שלושה מגדלי מגורים בני 40 קומות כל אחד, ו־450 דירות בסך הכל, וכן בניין בן 10 קומות אשר ישמש לצורכי ציבור. הבחירה בשתיים נעשתה שנתיים וחצי לאחר שניתן היתר חפירה ודיפון
נבחרו החברות שיקימו את פרויקט המגורים הענק בכיכר המדינה בתל אביב. ל"כלכליסט" נודע כי בעלי הזכויות בקרקע בחרו באשטרום ובאלקטרה להקים יחד את הפרויקט והן ישמשו כקבלניות המבצעות שלו. הבנייה היא בהיקף של 1.4 מיליארד שקל, ושתי חברות הענק יבצעו אותו יחד. כל חברה תקבל 700 מיליון שקל על חלקה בעבודה. הבחירה נעשתה שנתיים וחצי לאחר שניתן היתר חפירה ודיפון לפרויקט בביצוע של חברת בייס פייל, מקבוצת אשטרום.
שש חברות הביצוע הגדולות בישראל התחרו על הפרויקט: תדהר, דניה סיבוס, סולל בונה, אשטרום אלקטרה וסיוון ביצוע מקבוצת צמח המרמן. את המימון לפרויקט יעמידו קרן ברקת, בבעלות גיל דויטש, רוני בירם ועדי גזית, ובשותפות כלל ביטוח.
1 צפייה בגלריה
מימין גיל גירון מנכל אשטרום חברה ל בנייה ומנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר
(צילומים: טל גבעוני, ישראל אדרי)
באוקטובר 2017 אישרה הוועדה המחוזית תל אביב את תוכנית הבנייה בכיכר המדינה, המתגלגלת עשרות שנים במוסדות התכנון, ונחשבת לאחת מעתודות הקרקע היקרות בארץ. שטח כיכר המדינה הוא 78 דונם. הפרויקט כולל שלושה מגדלים בני 40 קומות כל אחד, ו־450 דירות בסך הכל. בנוסף יקום על הקרקע בניין בן 10 קומות אשר ישמש לצורכי ציבור. הבעלות בקרקע מחולקת בין 240 בעלי מגרשים פרטיים, המתחלקים ביניהם בזכויות הבנייה, שחלקם מחזיקים בזכויות שנים רבות, וגם עיריית תל אביב מחזיקה בחלק מהשטח.
הקרקע עליה ממוקמת כיכר המדינה היא אחד המקומות המרכזיים בתל אביב, החל משנות ה־40 של המאה הקודמת, אז נמכרה הקרקע לכ־20 רוכשים. במהלך השנים היו מספר תוכניות בנוגע לכיכר, שלא קודמו. אחת התוכניות היתה של ראש העיר לשעבר שלמה להט להפקיע את האדמות מבעליהן ולהפוך את הכיכר לריאה ירוקה. בתגובה לכך בעלי הקרקע עתרו לבג"ץ ודרשו לממש את הבעלות. בסופו של דבר רבע מהכיכר נותר בבעלות פרטית, והיתר בבעלות העירייה.
שטרום, שהוקמה ב־1963, היא מקבוצות ההנדסה והתשתיות הגדולות בישראל. רמי נוסבאום וגיל גירון משמשים כמנכ"לים משותפים, והקבוצה נסחרת בשווי של 7.7 מיליארד שקל. הקבוצה מבצעת בין היתר את נמל חיפה החדש, פרויקטי דיור להשכרה בתל אביב ובירושלים, מנהרות הכרמל, הרכבת הקלה בירושלים וקניונים. את תשעת החודשים הראשונים של 2021 סיימה החברה ברווח של 823 מיליון שקל.
אלקטרה, שהוקמה ב־1945 על ידי יהודה גוזנדהייט כחברה למעליות, עברה גלגולים שונים לפני שנרכשה על ידי אלקו, שבשליטת משפחת זלקינד ב־1991. החברה פועלת בתחום הבנייה ובפעילות בינלאומית, נכסים ויזמות נדל"ן, מערכות אלקטרו־מכניות ותשתיות, וכן בתחומים משלימים, מניהול נדל"ן ושירותי תפעול ואחזקת מערכות, דרך מערך שירות ארצי בתחומים השונים ועד להקמת פרויקטים מורכבים ורחבי היקף. האחים מייק ודני זלקינד הם בעלי השליטה, ואיתמר דויטשר המנכ"ל.
בינואר נכנסה אלקטרה לתחום התחבורה, כשרכשה 51% מחברת ההיסעים אפיקים, וכעבור ארבעה חודשים רכשה את מלוא הבעלות באגד תעבורה תמורת כ־200 מיליון שקל. החברה נסחרת בשווי של 8 מיליארד שקל, ואת תשעה החודשים הראשונים של השנה סיימה ברווח 171 מיליון שקל.
