הסכם הפשרה שעלול לעלות למדינה 160 מיליון שקל לפחות, ולרוכשים - כ-8,000 שקל לדירה
הסכם הפשרה שעלול לעלות למדינה 160 מיליון שקל לפחות, ולרוכשים - כ-8,000 שקל לדירה
ההסדר שהוגש לבג"ץ בנוגע לפרויקטי הדיור המוזל ותלוי בהסכמת 90% מהקבלנים, מתייחס למחלוקת עקב החוק לפיו תוגבל רק מחצית ממחיר הדירה למדד התשומות. במידה שיאושר, הדבר יטיל על המדינה, הקבלנים והרוכשים תוספת תשלום
בעקבות הסכם פשרה בין המדינה לקבלנים שנחתם אתמול (ב') והוגש לבג"ץ, ייתכן שרוכשי דירות בתוכניות הממשלתיות לדיור מוזל מחיר למשתכן, מחיר מטרה או מחיר מופחת, יצטרכו להוסיף כ-8,000 שקל למחיר הדירה. בנוסף גם הקבלנים וגם המדינה יוסיפו 8,000 שקל, כך שאם יאושר ההסכם, הוא יעלה למדינה כ-160 מיליון שקל.
בשנים 2021 ו-2022 מדד תשומות הבנייה הפך לנטל כבד על רוכשי הדירות משום שהוא זינק באותה עת בקצב שנתי של כ-5%. תשלומים של הקונים הוצמדו למדד הזה והובילו לכך שהם נאלצו להוסיף אלפי שקלים לא צפויים.
חוק שאושר ביוני 2022 נועד לצמצם את העול הכלכלי בכך שאפשר לקבלנים להצמיד רק מחצית מכל תשלום למדד התשומות. אלא שהחוק הוליד מחלוקת בין המדינה לקבלנים, שהיום הגיעה לסיומה בהסדר הפשרה, שכאמור, עלול לעלות למדינה לפי הערכות לפחות 160 מיליון שקל.
ההסכם כולל לוח זמנים שבו חייבת המדינה לעמוד, איחור בהם יחייב אותה להוסיף הפרשי הצמדה בשיעור של 2.5% - והוא יכנס לתוקף רק אם לפחות 90% מהקבלנים שהוא רלוונטי לגביהם יחתמו שהם מסכימים לו ויסלקו תביעות אחרות.
המחלוקת נולדה כאשר קבלנים שלפני אישור החוק זכו במכרזים של אחת התוכניות הממשלתיות עתרו באמצעות התאחדות הקבלנים לבג"ץ, בטענה שיש סתירה בין החוק החדש לחוזה שהם חתמו מול רשות מקרקעי ישראל, ומאפשר להם להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד התשומות.
לפי הסדר הפשרה, ההפרש בין הצמדה של מלוא התשלום למדד תשומת הבנייה לבין הצמדה של מחציתו בלבד יתחלק באופן שווה בין המדינה, הדיירים והקבלנים - כל אחד מהצדדים יספוג שליש מההפרש הזה. לפי סימולציה שצורפה להסדר הפשרה, בדירה שהמחיר שלה הוא 1.1 מיליון שקל תוספת ההתאמה תגיע לכ-24 אלף שקל, כך שכל צד ישלם כ-8,000 שקל. הערכות הן שההסדר רלוונטי לכ-20 עד 25 אלף דירות ומכאן החישוב שהוא יעלה למדינה לפחות 160 מיליון שקל.
ההסדר רלוונטי לכל פרויקט ממשלתי (מחיר למשתכן ואחיותיה) שבו זכה הקבלן לפני שאושר החוק, כלומר 30 ביוני 2022. אם חוזה המכר עם הדיירים נחתם לאחר 7 ביולי 2022 המועד שבו החוק החדש נכנס לתוקף - ומאותו רגע אסור היה לקבלנים להצמיד את מלוא המחיר למדד התשומות.
לפי ההסכם לצורך חישוב סכום התאמת המחיר - בין המצב שלפני החוק ואחריו - יקבע כי מדד תשומות הבנייה הוא 2.5%, ללא קשר למדד האמיתי וזאת כדי לפשט את החישוב.
תשלום ראשון בגובה 20% ממחיר דירה אינו מוצמד למדד משום שבדרך כלל הוא משולם על ידי הרוכשים במועד החתימה על חוזה הרכישה. לגבי יתר התשלומים יבוצע החישוב הבא: ל-50% מכל תשלום יתווספו 2.5%. הקבלן יספוג שליש מהסכום שנוסף, רוכש הדירה ישלם שליש נוסף והמדינה תשלם את השליש האחרון. כדי לקבל את תשלומי המדינה חברות הבנייה יצטרכו להגיש למשרד השיכון בקשה חתומה על ידי רואה חשבון חיצוני שאינו עובד החברה וכן חוזה מכר חתום.
ההסדר הזה הושג לאחר שבועות ארוכים של מחלוקת בין משרד השיכון, שביקש להפחית את נתח התשלום שיושת על קוני הדירות לבין משרד האוצר, שהתעקש כי התשלומים יתחלקו שווה בשווה.
תגובת משרד השיכון: "כידוע שר הבינוי והשיכון וגורמי המקצוע במשרד התנגדו למתווה שהציעה ועדת הפשרות במשרד האוצר לפיו החלוקה תיעשה באופן שווה בין המדינה, הרוכשים והקבלנים. עם זאת, הכרעת משרד המשפטים בעניין, קיבלה את עמדת משרד האוצר, המשרד יפעל על פי ההחלטה".
