שטח הפקר: ביו"ש לא שמעו על תקנות בטיחות
שטח הפקר: ביו"ש לא שמעו על תקנות בטיחות
התמוטטות הפיגומים שהובילה להריגת פועלים בגבעת זאב היא עדות להיעדר נהלים מעבר לקו הירוק. מינהל הבטיחות: "אין לנו נתוני תאונות, זה לא במחשבים"
נוהלי הבטיחות לא עוברים את המחסום. התנתקות הפיגומים השבוע באתר הבנייה בגבעת זאב, שהובילה למותם של שני פועלים ולפציעתם של נוספים, היא עדות למצב הבטיחותי הרעוע מעבר לקו הירוק, שתקנות הבטיחות לא חלות בו.
חוקי הבטיחות בעבודה, גם הבסיסיים ביותר כמו חובת מינוי מנהל עבודה ועוזר בטיחות או חובת רישיון למפעיל עגורן, אינם חלים שם, אף שהקבלנים הם ישראלים שבונים גם בשטחי המדינה, והדירות אף הן מיועדות לישראלים. המשמעות היא שקבלנים שבונים ביו"ש יכולים לקצץ בעלויות הבטיחות – באתר קטן ובינוני מדובר בחיסכון של עשרות אלפי שקלים בחודש – ובמקרה של תאונת עבודה איש לא יאשים אותם. ולראיה, עד היום לא הוגשו שם תביעות פיצויים על נזקי גוף שנגרמו מתאונה.
על פי עדויות ראשוניות מהאתר בגבעת זאב, הפיגומים שהתנשאו לגובה של 10 קומות לא עוגנו כראוי אל הבניין. בתוך שטחי ישראל הסיכוי לתאונה כזו נמוך יותר, כי בעת ההקמה יש מפקח ועוזר בטיחות שאמורים לוודא את תקינות הפיגומים.
עו"ד רונן ורדי, יועץ בטיחות ומומחה לתאונות עבודה בבניין ובתעשייה, מעיד על הבדלים משמעותיים ברמת הבטיחות: "חלק מהחברות שאני מלווה בונות גם ביהודה ושומרון, מי שבונות שם הן חברות יזמות ישראליות שמעסיקות פלסטינים בעבודות הבנייה. כשמדובר בחברות גדולות ומסודרות שמקפידות על הנהלים בישראל, אנחנו נראה שגם שם מקפידים על רמה מסוימת של בטיחות, הם ימנו עוזר בטיחות ומנהל עבודה למשל. אבל הבעיה היא אצל החברות הקטנות והבינוניות, והן הרוב באזורים האלה. החברות האלה מוכרות את הדירות בסכומים נמוכים מאלה שבישראל ומחפשות את הסעיפים שבהם יוכלו לחסוך, הן יודעות היטב שאין שם אכיפה ולוקחות סיכונים".
הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, כבר הגישה נייר עמדה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, ובו צוין בין היתר: "חקיקת הבטיחות התעסוקתית לא הוחלה ביהודה ושומרון... מנהל הבטיחות התעסוקתית אינו מפקח על העובדים שם ואף אינו מונה את ההרוגים בתאונות עבודה. הלכה למעשה בטיחותם של העובדים באתרי בנייה ובאזורי התעשייה בהתנחלויות היא הפקר".
לדבריה, יו"ש אינה חלק מהמדינה על פי המשפט הבינלאומי ולכן החוק הישראלי לא חל שם אוטומטית: "יש חקיקה מסוימת, וניתן להחיל שם את החקיקה. היו מדי פעם דיונים על זה, אבל זה פשוט לא עניין מספיק אף אחד".
בעיה נוספת שמעלה תגרי הוא תת־דיווח על תאונות. על פי הנתונים שאספה, מתחילת השנה נהרגו ארבעה עובדים ביו"ש: שניים בגבעת זאב השבוע, אחד בביתר עילית ואחד במעלה אדומים. בשנתיים הקודמות לא היו הרוגים, וב־2019 נהרג עובד אחד. ההערכה היא שמרבית התאונות המסתיימות בפציעות קלות ובינוניות כלל לא מדווחות.
חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות, אמר כי מתקבלים דיווחים על התאונות הקטלניות אך לא מעבר לכך: "אנחנו לא נמצאים שם, לא בפיקוח ולא בנוכחות וגם לא יכולים לתת שם צווי בטיחות. אין לנו נתונים על התאונות, וזה לא במחשבים שלנו. אני מניח שמה שקורה שם הוא לא כאוס מוחלט, יש שם כללים מסוימים, ובסוף הקבלנים לא רוצים שיהיו להם תאונות. לפני מספר חודשים אלוף פיקוד המרכז הגיש טיוטה בנושא החלת צווי הבטיחות בעבודה, וגם אנחנו מוכנים לכך אם נידרש. נצטרך תגבור של לפחות 15 מפקחים נוספים".
מלשכת ברביבאי נמסר: "כדי לתקן את המצב הקיים ולהחיל דיני בטיחות בעבודה גם במקומות אלו, זרוע העבודה, משרד הביטחון ומשרד המשפטים מקדמים תיקון צו אלוף שיאפשר את החלת חקיקת הבטיחות בעבודה בשטחי יו"ש ואת סמכויות האכיפה של מינהל הבטיחות".
