בלעדיהפגיעה בענף הנדל"ן תגרע 10 מיליארד שקל מהתוצר
בלעדי
הפגיעה בענף הנדל"ן תגרע 10 מיליארד שקל מהתוצר
מסמכים פנימיים של משרד רה"מ מעידים על המחיר הכבד של סגירת אתרי הבנייה במלחמה. ברבעון הרביעי נרשמה צניחה של 40% בפעילות. הממשלה תנסה להביא לארץ יותר פועלים זרים, אך אין לה מענה ממשי למחסור האדיר של 95 אלף עובדים
המשבר החמור בענף הבנייה מוצא את ביטויו במסמכים פנימיים של הממשלה. הערכת מצב שסיפק משרד ראש הממשלה בשבוע שעבר מלמדת על חומרתו. עולה ממנה כי בעקבות המלחמה ברבעון הרביעי של השנה נרשמה צניחה של 40% בהיקף הפעילות בענף. הדבר יוביל לירידה של 10 מיליארד שקל או כ־0.5% מהתוצר המקומי. זוהי עוד משקולת שתצטרף להוצאות הממשלה בעקבות המלחמה.
המשבר בענף נגרם בעיקר בגלל סגירה של מעברי הגבול ואיסור על כניסת עובדים פלסטינים. ערב המלחמה עבדו בענף כ־80 אלף תושבי הרשות הפלסטינית, ועל פי הערכות היו עוד כ־10,000 שוהים בלתי חוקיים. אלה פועלים שעובדים במקצועות שוחקים בתחום השלד, לצדם היו עוד כ־24 אלף עובדים זרים וכ־14 אלף ערבים ישראלים. המחסור בידיים עובדות הצטרף להגבלות שהטיל פיקוד העורף על עבודה באתרי בנייה לא ממוגנים, וכן לכך שבשבועיים הראשונים ללחימה ראשי ערים סגרו את אתרי הבנייה מחשש להימצאות מחבלים. האירועים האלה מובילים להאטה בקצב הבנייה ולעתים אף לעצירה מוחלטת. למשל, סקר בזק שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־31 באוקטובר מצא כי באותה עת 77% מאתרי הבנייה היו סגורים.
אם המצב הזה יימשך הבעיה תהיה לא רק בירידה בתוצר, אלא עלולה להתגלגל בעתיד להתייקרות של מחירי הדירות. זאת מכיוון שהביקוש להן גדל בהתמדה בהתאם לקצב ריבוי האוכלוסייה.
הפתרון המהיר והקל למשבר הוא פתיחה מחדש של הגבולות, תוך הבנה כי כל העובדים שנכנסים באופן חוקי קיבלו את אישור השב"כ. אבל המחיר של הצעד הזה הוא ההבנה כי בפרצה ייכנסו גם שוהים בלתי חוקיים. מהסיבה הזו, בין היתר, בשלב זה הממשלה לא מוכנה לאפשר כניסת עובדים פלסטינים. ב־10 בדצמבר הקבינט החברתי כלכלי והקבינט הביטחוני דנו בהצעה ברוח זו ודחו אותה על הסף.
הפתרון האחר שאליו חותרת הממשלה הוא הגדלה דרמטית של מספר העובדים הזרים בענף. אבל ההליך יימשך זמן רב יחסית ויושלם רק במהלך שנת 2024. ב־12 בנובמבר השנה הממשלה אימצה תוכנית שקידמו משרד השיכון ומשרד האוצר להגדלת מכסת העובדים הזרים ב־20 אלף מ־30 אלף ל־50 אלף. עד עתה כניסה של עובדים ממדינות אחרות היתה אפשרית רק לאחר שנחתם הסכם בין אותה מדינה לישראל. הליך המשא ומתן לחתימה על הסכם אורך חודשים. לכן החלטת הממשלה מאפשרת להביא מחצית הכמות, כלומר 10,000 עובדים, בהליך מהיר בלי הסכם. המיונים לבחירת עובדים מהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן יושלמו בינואר. אם ההליך הזה יוכתר בהצלחה, משרד השיכון יכפיל את מכסת העובדים שתיכנס לישראל במסלול המקוצר. הגדלה נוספת בכוח האדם תגיע מחברות הבנייה הזרות שעובדות בארץ ומגיעות לכאן עם עובדים משלהן. משרד השיכון מאפשר לכל אחת מהן להעסיק 1,600 עובדים, במקום 1,000 בעבר, ובסך הכל 15 אלף לכולן יחד לעומת 10,000 בעבר.
על פי סקירה של הלמ”ס מהשבוע שעבר, ייתכן שערב המלחמה שוק הבנייה למגורים היה על סף מפנה. לאחר חמישה רבעונים רצופים של דשדוש בקצב התחלות הבנייה נרשמה ברבעון השלישי של שנת 2023 עלייה. בחודשים יולי עד ספטמבר 2023 החלה בנייה של 17.6 אלף דירות, עלייה של 22% לעומת הרבעון השני של שנת 2023 שבו החלה בניית 16.1 אלף דירות, ועלייה של 15.6% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2022 שבו החלה בניית 15.2 אלף דירות.
ייתכן שבאותה עת החלה לפוג ההשפעה של עליית הריבית על הקבלנים. יזמים שדחו את התחלת הבנייה עד יעבור זעם לא יכולים לגרור רגליים עד אין קץ בגלל התחייבות לרוכשים ולעתים משום שהם מחויבים לעמוד בלוחות זמנים שמכתיב הסכם החכירה עם המדינה. בנוסף, אולי תרמה לפרץ האופטימיות גם הערכה כי הריבית לא תמשיך לעלות ואולי אף תתחיל לרדת בשנה הבאה.
הלמ"ס עוד לא פרסמה נתונים רשמיים על התחלות הבנייה באוקטובר ובנובמבר, אבל לאיש אין ספק כי היתה צניחה חדה בהתחלות הבנייה. ההערכה של משרד ראש הממשלה על אובדן התוצר היא עדות כי הממשלה מבינה שהרבעון האחרון של 2023 אבוד. השאלה היא האם בחודשים הקרובים השוק יוכל לשחזר את המומנטום הקל שאפיין אותו בספטמבר. אין ספק שהביקוש לדירות קיים ולא ייעלם.
ירידת המחירים שנראתה בשנה האחרונה נובעת, בין היתר, מכך שרוכשים פוטנציאליים עצרו כדי לבחון את השוק בתקווה לאתר הזדמנויות. אבל במוקדם או במאוחר הם יחזרו. לכן הממשלה חייבת להבטיח את המשך העלייה בהיצע הדירות.
האתגר מורכב כמובן מכיוון שהמשק במלחמה, העלויות הכלכליות כבדות וחלק מהמהלכים יעלו כסף. למשל, יש דיונים על הגדלה של התקציב לסבסוד פיתוח של מגרשים בפריפריה, מהלך שיעלה מאות מיליוני שקלים ואולי אף יחצה את מיליארד השקלים בשנה. גם מהלך שכבר החל לפני המלחמה והוביל להורדה של מחיר הקרקע כרוך באובדן של הכנסות. אלא שללא הצעדים האלה שוק הנדל"ן ימשיך לדשדש וכשיש פחות עסקאות, גם ההכנסות ממסים צונחות. ראוי ששר האוצר ייקח זאת בחשבון ויפנים שהוא זה שצריך לקבוע סדרי עדיפויות ולקצץ תקציבים לא נחוצים.
