מוסף נדל"ןחריש על הבוספורוס - המגזר הערבי משקיע בנדל"ן טורקי
מוסף נדל"ן
חריש על הבוספורוס - המגזר הערבי משקיע בנדל"ן טורקי
הציבור הערבי־ישראלי מגלה את האופציה להשקיע בנדל"ן בחו"ל, ומסתער על טורקיה: "איזה עתיד יש לערבים פה בישראל? באיסטנבול יש חיים טובים, בניינים יפים והיסטוריה מרתקת. ב־100 אלף דולר אתה יכול לקנות נכס ולקבל תשואה מצוינת, עם אופציה לרילוקיישן"
בשנים האחרונות, ישראלים מן השורה גילו את הפוטנציאל של השקעות נדל"ן בחו"ל. ככל שמחירי הנדל"ן בישראל נסקו לגבהים שנדמו פעם בלתי הגיוניים, יותר ויותר ישראלים פנו לשווקים זרים: חלקם עשו זאת לאחר שרמת המחירים כאן לא איפשרה להם להיכנס לשוק המקומי, והם ניסו למצוא דרכים אחרות לעגן את עצמם בשוקי הנדל"ן; אחרים עשו זאת כהשקעה נטו. כך הפכו יוון ופורטוגל, למשל, לאבן שואבת לכסף ישראלי. שלא במפתיע, הכסף הזה הגיע, ברובו המוחץ, מהמגזר היהודי, אך מתברר שגם במגזר הערבי גילו את האפשרויות בדרום אירופה, אבל במיקום אחר לחלוטין בה: טורקיה, ובייחוד העיר הגדולה והחשובה בה — איסטנבול.
העניין בנדל"ן הטורקי אינו ייחודי רק לערבים ישראלים: על פי נתוני לשכת הסטטיסטיקה הטורקית, ביוני האחרון רכשו משקיעים זרים 6,830 יחידות דיור בטורקיה — עלייה של 81% לעומת אותו חודש בשנה הקודמת. 1,887 מהן נרכשו בידי רוסים, 987 בידי איראנים, ו־807 בידי עיראקים. פלסטינים, אם אזרחי ישראל ואם מהרשות, אחראים ל־205 מהרכישות הללו (3%), כמעט כולן באיסטנבול. בעוד הציבור היהודי מהסס נוכח ההזדמנות הטורקית, משקיעים ערבים אינם מוטרדים מאזהרות המסע של המטה לביטחון לאומי: הם דווקא מרגישים בנוח, נוכח הזיקה הדתית והתרבותית, המחירים הנוחים והאפשרות לרילוקיישן ואף לקבלת אזרחות.
"בחמש השנים האחרונות, אחרי שמאורעות המשט לעזה מ־2010 נשכחו במקצת, והיחסים בין המדינות החלו להפשיר, הציבור הערבי גילה את טורקיה", אומר עו"ד ד"ר קייס נאסר, שותף במשרד עו"ד מ. פירון. "יש תנועת תיירות ערה מאוד, וגם תנועה כלכלית. הרבה אנשי עסקים וחברות גדולות מהחברה הערבית משקיעים שם — בחקלאות, במסחר, בשטחי תעשייה וגם בנדל"ן למגורים. מה שמעניין הוא שמדובר גם באזרחים מהשורה".
המניע לזה הוא כלכלי או פוליטי?
"יש לזה כמה סיבות. בחברה הערבית מרגישים כאן חוסר ביטחון מסוים: אנשים מרגישים שהמצב כאן לא יציב, הן ברמה הפוליטית והן ברמה האזרחית, ורוצים להבטיח לעצמם מקום נוסף. זה מוביל אותם לרכוש דירה נוספת מחוץ לישראל".
ולמה דווקא טורקיה? לא חסרות הזדמנויות אחרות במרחק טיסה קצרה.
"נכון, ערביי ישראל יכולים להשקיע גם ביוון, באיטליה ובמדינות מזרח אירופה, אבל מבחינתם טורקיה קרובה יותר בגלל הדת, וגם המשטר שם, שהוא של התנועה האיסלאמית. חוץ מזה, טורקיה גם קרובה יותר פיזית".
"מעבר לזה, נפתח שם ערוץ להשכלה גבוהה עבור צעירים, וגם זה חיזק מאוד את ההשקעות שם: פעם שלחו את הצעירים ללמוד בישראל או בירדן, והיום רבים נשלחים לטורקיה. באופן טבעי, המשפחות רוצות גם לקנות להם דירות שם. התוצאה היא שהקשר עם טורקיה הוא קשר דינמי שהולך מתפתח כל הזמן".
עו"ד עונאללה עונאללה מנצרת, המלווה אנשי עסקים ולקוחות פרטיים ברכישת נדל"ן בטורקיה, אינו מהסס להיות חריף יותר. "במגזר הערבי אנחנו מרגישים שטורקיה היא הבית שלנו, יותר מאשר ישראל", הוא אומר. "אנחנו מחפשים מקום שבו נרגיש שאנחנו מתקבלים, שאנחנו בטוחים יותר. איזה עתיד יש לערבים פה בישראל? כשאזרח ערבי ישראלי רוצה לקנות דירה בתל אביב עושים לו המון בעיות, אבל לקנות דירה באיסטנבול ייקח לו שבוע. לקבל אזרחות ייקח שלושה חודשים: אם אתה משקיע בנכס בטורקיה 400 אלף דולר אתה יכול לקבל אזרחות טורקית. אם אתה רוכש נכס במחיר של 75 אלף דולר אתה יכול לקבל תושבות".
"90% מערביי ישראל נוסעים רק לטורקיה, הם מוצאים שם בית", אומר מ', ערבי־ישראלי תושב צפון הארץ. "זו מדינה שמחבקת אותנו. מבחינתנו ארדואן הוא סלאח א־דין החדש, המנהיג המוסלמי החזק ביותר במזרח התיכון. זה שהוא הפך את איה סופיה באיסטנבול, שהיתה פעם כנסיה, ממוזיאון למסגד, למרות מחאות רבות של כל מדינות העולם, הביא לאהדה גדולה של ערביי ישראל כלפיו. זה חיזק מאוד את התנועה לטורקיה".
הפיגוע סמוך לכיכר טאקסים, ממש בליבה של איסטנבול, לא מעורר חשש?
"מבחינתנו מדובר באירוע חריג".
תשובה דומה מספק גם סמיר (40), איש הייטק מראמה: "הפיגוע ברחוב איסתיקלל לא מטריד אותי בכלל. שמע, הייתי באיסטנבול ממש ימים ספורים לפני הפיגוע הזה, והחיים שם יפים: זול, אתה רואה היסטוריה, בניינים מרשימים, ספינות גדולות שטות במים. הכל שם יפה".
2 צפייה בגלריה
כוחות הביטחון וההצלה הטורקיים בכיכר טאקסים, אחרי הפיגוע לפני שבועיים. "אירוע חריג שלא מטריד אותנו"
(צילום: רויטרס)
"אוטוקרטיה? טורקיה היא מעצמה, לא רפובליקת בננות"
איסטנבול היא עיר עצומה: במטרופולין שלה מתגוררים כ־16 מיליון תושבים (פי ארבעה מאשר בגוש דן), ושטחה הוא יותר מ־5,300 קמ"ר (פי 3.5 מגוש דן), המחולקים ל־38 עיריות משנה. בין המחירים במרכז העיר ובפרבריה ישנם פערים ניכרים, מדווח עונאללה: "במיקומים אטרקטיביים סכום ההשקעה הוא 300 אלף דולר לדירה בגודל 70 מ"ר עם חדר שינה אחד, אבל במרחק 30 ק"מ מהמרכז התיירותי, שזה כמו המרחק מחיפה לנצרת או מתל אביב לנתניה, אתה יכול לקנות בסכום נמוך משמעותית דירת 3 חדרים עם מרפסת ונוף לים. אני מכיר מישהו שב־2018 קנה כך דירת שני חדרים ב־78 אלף דולר, ולאחרונה מכר אותה תמורת 142 אלף דולר".
עיון באתר הנדל"ן המקוון Property Turkey מלמד שהמשקיעים הזרים מעדיפים באופן גורף את חלקה האירופי של העיר, ממערב למצרי הבוספורוס. השכונות המבוקשות ביותר מבחינתם של הזרים הן בייאואולו, סיסלי, לבנט, מאצ'קה ובבק, כולן במרכז העיר או מעט צפונה ממנו, ובכולן ניתן למצוא דירות ברמה גבוהה. שכונות פחות מרכזיות, בהן ניתן לקנות דירות איכותיות בסטנדרט יותר נמוך הן בחצ'שהיר, בייליקדוזו, בויוקצ'יקצג'ה ואסניורט. כך, למשל, דירת 64 מ"ר בבניין מודרני כולל בריכה באזור איופ שקרובה למרכז העיר מוצעת באתר תמורת 125 אלף דולר. דירת 85 מ"ר בשכונת האליץ', הקרובה עוד יותר למרכז, בבניין חדש עם נוף פנורמי לבוספורוס, מוצעת תמורת 215 אלף דולר. דירת 165 מ"ר בפרויקט חדש באזור ההיסטורי של בייאואולו מוצעת למכירה ב־809 אלף דולר.
ד"ר עימאד טאטור (48), רופא משפחה מנצרת, רכש ב־2018 שתי דירות באיסטנבול, עבור שתי בנותיו ובנו שכולם לומדים רפואה בטורקיה. "מדובר בדירות עם חדר שינה אחד: על דירה אחת שילמנו 72 אלף דולר ועל השנייה 64 אלף דולר", הוא מספר. "הבנו ששכר הדירה במעונות של האוניברסיטה היה עולה לנו בסביבות 300–500 דולר בחודש, יותר ממה שנשלם על הדירות האלה לתקופה של שש שנות הלימודים, רק שפה הנכס נישאר ברשותנו. קנינו את הדירות עוד בזמן הבנייה, וכך שילמנו פחות. אני מעריך שמאז שרכשנו המחירים עלו בלפחות 150%".
לא חששת לקנות בטורקיה? בכל זאת, מדובר במדינה שמתנהלת תחת שלטון אוטוקרטי.
"טורקיה היא מעצמה, לא רפובליקת בננות. יש שם חוקים. אני מכיר הרבה ערבים שרוכשים נדל"ן בחו"ל. זה יוצא שנוצרים רוכשים ביוון ומוסלמים בטורקיה. אישית, אני לא אמנע מהילדים שלי להישאר בטורקיה".
תוצאות הבחירות הופכות את השקעות הנדל"ן בטורקיה לאטרקטיביות יותר, בעיניך?
"לא. מי זה בכלל בן גביר? יסרסו אותו ברגע שהוא יקבל משרה. אתה חושב שנתניהו ייתן למישהו אחר לגזור את הקופונים בסוף הקריירה שלו?".
סמיר מראמה רכש דירה בגודל 90 מ"ר באיסטנבול ב־100 אלף דולר. "בישראל אי אפשר לקנות בסכום הזה כלום. באיסטנבול זה בית חדש, פיקס, אז קניתי בית בטורקיה והנכס עובד", הוא מספר. "הדירה שלי נמצאת בפרויקט חדש, במרחק של 20 דקות נסיעה מכיכר טאקסים. המחירים בטורקיה מצוינים, ואני משכיר ומקבל כל חודש 400 דולר. אם הכסף הזה היה אצלי פה הייתי מבזבז אותו".
חאדר קוואסמה (54) מבקעה אל ע'רביה, רכש דירה חדשה בשטח של 95 מ"ר בשכונת בייליקדוזו שבפרבריה המערביים של העיר, מרחק נסיעה של שעה ממרכזה, תמורת 150 אלף דולר. לדבריו, מדובר בהשקעה בלבד ובכוונתו למכור את הדירה בהזדמנות, עם רווח.
אבל האטרקטיביות של השוק הטורקי אינה מוגבלת לאיסטנבול לבדה. עונאללה, בעליה של חברה המעסיקה 30 עובדים, שמאתרת קליינטים ברחבי העולם הערבי (לא רק בישראל) ועבורם מטפלת ברכישת דירות ובאחזקתן, מדווח שהתעניינות המשקיעים הזרים עוברת כעת שינוי. "טורקיה היא מדינה ענקית, בערך פי 30 יותר גדולה מאשר ישראל", הוא ממחיש. "עד אוגוסט האחרון מרבית המשקיעים התמקדו באיסטנבול, אבל המלחמה באוקראינה שינתה את התמונה, ועכשיו יש רבים — אוקראינים ורוסים — שעזבו את המדינות שמהן באו ורוכשים בתים בטורקיה, למשל באנטליה".
איל פרץ, פעיל בקהילת יוצאי טורקיה בישראל, שעוסק במסחר מזון וטקסטיל מול טורקיה וגם בנדל"ן בה, מגלה שישנם לא מעט ישראלים שקונים בתי נופש בערי החוף שלה, ובהם אף כאלה שמתכוונים לגור במדינה: "זה נכון שהמגזר הערבי קונה שם יותר, וזה קשור לעובדה שבאופן כללי טורקיה נוחה לערבים. היא יעד תיירות מועדף עליהם והם עושים שם מסחר. למה לרכוש דירה דווקא שם? כי השקעה שם היא במחירים נמוכים יחסית: מי שיש לו 100,000 דולר לא יכול לעשות בארץ כלום, ושם הוא יכול להשקיע ולקבל תשואה נאה".
"יש באיסטנבול לא מעט שנאת זרים, גם כלפי ערבים"
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מבהיר שהצלחה ברכישת דירה ומעבר לטורקיה אינה מובנת מאליה. "השטח של איסטנבול הוא כמו חדרה־גדרה, ויש בה אזורים שהם לא כל כך ידידותיים לזרים. בנוסף, צריך לדעת שיש בטורקיה תופעה חדשה של שנאת זרים כלפי ערבים, וזה קשור לכך שיש הרבה פליטים מסוריה. אסור לשכוח שכשערבים ישראלים מגיעים לטורקיה הם מציגים את עצמם כפלסטינים, יותר מאשר ישראלים. ערבים ישראלים שיקנו דירה באזור חילוני עשויים להיתקל בשנאת זרים, על רקע התפיסה שהסורים משתלטים על מקומות העבודה שלהם. יש אפילו מפלגה חדשה בטורקיה ששמה 'מפלגת הניצחון', שחרטה על דגלה את שנאת הערבים. ייתכן שרוכשים ערבים ישראלים שיבחרו באזורים הדתיים, שבהם יש הרבה מסגדים, יחוו את זה יותר קל. אבל חשוב שזו שלא תהיה גם שכונת מצוקה".
המגמה אינה מוגבלת לערבים בלבד: בטורקיה מתפתחת בחודשים האחרונים עוינות כלפי זרים שהגיעו זה מקרוב ורוכשים דירות. "רוסים וסורים עשירים יכולים להרשות לעצמם לשלם מחיר גבוה, וזה גרם לכך שהמחיר הממוצע לדירה עלה באופן דרמטי. חבר יהודי שלי מאיסטנבול שילם בשנה שעברה שכ"ד של 2,000 לירות טורקיות, אבל אחרי שנאלץ לעבור דירה הוא משלם כעת 6,000 לירות".
ינרוג'ק מדגיש שהעניינים בטורקיה אינם יציבים: "בשנה הבאה יתקיימו בטורקיה בחירות. הכל מאוד מעורפל ביחס לארדואן: יש כאלה שחושבים שבמידה והוא יפסיד הוא עלול לא לקבל את התוצאות, נוסח טראמפ בארצות הברית. המשקיע הישראלי, ערבי או יהודי, חייב לדעת שטורקיה זה לא שווייץ. חייבים לקחת סיכון מסוים. האנשים בטורקיה הם גם לא כל כך ליברלים. אני ממליץ ללמוד את השפה המקומית. אם רוכשים זרים יתעקשו לדבר את שפת אימם בכל מקום, יש סיכוי גדול שהטורקים ישנאו אותם".
