בלעדיייהוד או השבחה? משרד רה"מ בשירות היישובים העשירים
בלעדי
ייהוד או השבחה? משרד רה"מ בשירות היישובים העשירים
מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי מקדם הנחות ענק של עד כ־900 אלף שקל לרוכשי קרקעות ביישובים יהודיים בגליל ובנגב. ההצעה מנוגדת לתוכנית קיימת ברמ"י לעידוד התיישבות בפריפריה. במשרדי האוצר והשיכון מתנגדים למהלך
מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי מקדם החלטה שתאפשר לרוכשי מגרשים ביישובים יהודיים מבוססים בגליל ובנגב ליהנות מהנחה של כ־900 אלף שקל. ההצעה של שלי תואמת ב־100% את הדרישות של יישובי הגליל והנגב, אך היא נתקלת בהתנגדות מצד משרדי האוצר והשיכון, שהמהלך מקודם ללא ידיעתם ובניגוד לעמדתם. בעקבות המחלוקת בוטלה ישיבה בנושא במועצת מקרקעי ישראל. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לגובה ההנחה שמציע שלי, שנחשבת יוצאת דופן. בתוכנית הדיור הממשלתית מחיר מטרה, למשל, תקרת ההנחה היא 600 אלף שקל. הבדל חשוב נוסף הוא שמכרזי מחיר מטרה פתוחים לכל אזרח ואילו ביישובי הנגב והגליל יש ועדות קבלה.
מועצת מקרקעי ישראל שהיא הגוף שקובע את מדיניות ניהול קרקעות המדינה, שאותה מיישמת רשות מקרקעי ישראל. המועצה אמורה לדון בתוכנית של שלי. יו"ר המועצה הוא שר השיכון יצחק גולקנופף וחברים בה נציגים של משרדי ממשלה ונציגים של קק"ל.
בדיון האחרון של המועצה, שהתקיים ב־12 ביוני, שלי תפס את מקומו של הנציג הקבוע של משרד ראש הממשלה, אביאל פנסאפורקאר, שפרש ביולי השנה ובמקומו מונתה הדס שון לוי, שדורגה במקום ה־46 בפריימריז של הליכוד ועד מינויה היתה ראש המטה של שלי.
באותו דיון, שהתקיים ביוני, היה זה שלי שגרם לדחיית הצעת החלטה שהכין מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט בתיאום עם משרדי האוצר והשיכון. ההחלטה הזו היתה מאפשרת לקבל הנחה של עד כ־450 אלף שקל ברכישת מגרש ביישובי הגליל והנגב היהודיים, במקום המצב היום שבו ההנחה היא לכל היותר 160 אלף שקל. קוינט מעוניין שההנחה תוביל להאצת הבנייה ביישובים האלה ולכן על פי הצעתו ההנחה תקפה רק אם היישובים ישווקו 80% מהמגרשים או לכל הפחות 40 מגרשים, ובתנאי שיהיו בגודל של 225 מ"ר. עם זאת, פורום של ראשי המועצות משגב, הגליל התחתון, עמק יזרעאל ומרום הגליל מתנגד ליוזמה הזו והוביל להפלתה. ראשי היישובים מבקשים הנחות הרבה יותר עמוקות ובלי תנאים.
במרבית היישובים האלה פועלות גם ועדות קבלה. עד יולי השנה החוק איפשר ועדות קבלה ביישובים שבהם עד 400 משפחות. לפני שלושה שבועות החוק תוקן כך שאפשר לקיים ועדות קבלה גם ביישובים שבהם עד 700 משפחות. כעת היישובים האלה יכולים להמשיך ולסנן את מי שמבקש לגור בהן ובמקביל גם לזכות בהנחות עתק ברכישת קרקעות. מעין מחיר למשתכן, אבל בלי הגרלה. הלחץ של ראשי היישובים עשה את שלו, וההצעה של קוינט נדחתה. במקומה הוחלט להקים פורום שיבחן את מדיניות ההנחות שמרכזת אותו שון לוי. עד עתה הפורום הזה כונס פעם אחת.
ובכל זאת, לפני עשרה ימים שלח שלי לגולדקנופף בקשה לקדם בישיבה של מועצת מקרקעי ישראל החלטה שתואמת לחלוטין את דרישות היישובים היהודיים, אך אינה מקובלת על נציגי המשרדים בפורום. לפי הצעת שלי, רוכשי מגרשים בנגב ובגליל ישלמו דמי חכירה של 21% משווי המגרש, כשהתקרה היא 1.1 מיליון שקל. ברף כזה שווי ההנחה הוא כ־870 אלף שקל.
לכאורה ההחלטה נועדה לתקן מדיניות של רשות מקרקעי ישראל ולהשוות את התנאים שמקבלים היישובים היהודיים לאלה שמקבלים יישובים ערביים ודרוזים בגליל ובנגב. על פי מדיניות רשות מקרקעי ישראל, עבור מגרשים ביישובים באזורי עדיפות לאומית משלמים 41%-21% משווי המגרש, עד שווי של 450 אלף שקל, כך שההנחה המרבית שווה 355 אלף שקל. אזורי העדיפות הם פריפריה גיאוגרפית וכאלה שקרובים לגבול וסובלים מהמצב הביטחוני. עם זאת, יישובים בדירוג סוציו־אקונומי 8 ומעלה לא נהנים מהנחה כזו. תקרת ההנחה בהם היא לכל היותר כ־160 אלף שקל. רק ליישובים יהודיים יש דירוג סוציו־אקונומי גבוה כזה, ולכן הם טוענים לאפליה לעומת ערבים.
טענת האפליה בעייתית כשמביאים בחשבון את המדיניות של המדינה שלא מאפשרת לפתור את המצוקה ביישובים הערביים, בהם היצע הדירות דל. המדינה מעולם לא בנתה יישוב חדש לערבים למעט עיירות הבדואים בנגב ויש מעט מאוד הרחבות של יישובים על אדמות מדינה. גם הטענה כי ההנחות נועדו למשוך יהודים לנגב ולגליל לא מתיישבת עם העובדה שמגרשים כאלה עולים בשוק כ־1.1 מיליון שקל – מחיר שמעיד על ביקוש.
הדרך להורדת מחירים היא שחרור מגרשים, כך שההיצע יענה לביקוש הרב. אלא שהישובים ממענים לשחרר את הפקק, מתעקשים על ועדות קבלה וכעת דורשים גם הנחות. הסיסמה של ייהוד הנגב והגליל לא רק גזענית, היא גם שקרית משום שההנחות ישרתו רק את התושבים, ילדיהם ואנשים לטעמם.
