ראש עיריית גבעתיים: "צמצמנו את נוכחות העובדים הערבים, כרגע היא בעייתית"
ראש עיריית גבעתיים: "צמצמנו את נוכחות העובדים הערבים, כרגע היא בעייתית"
רן קוניק: "החלטנו לצמצם את נוכחות העובדים הערבים אפילו בפרויקטי תשתית של העירייה, אפילו את ניקיון הרחובות". ראש עיריית ר"ג: "לא היינו יכולים להתניע את מערכת החינוך אם הם היו עובדים". השניים אמרו את הדברים על רקע עתירות שהוגשו נגד העיריות בדרישה לאפשר עבודות בנייה בשטחן
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ידון ביום שלישי הבא (31 באוקטובר) בעתירה מנהלית של התאחדות הקבלנים בוני הארץ והחברות דניה סיבוס, עץ השקד ואלקטרה בנייה נגד משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ועיריות בת ים, רמת גן וגבעתיים. העותרים דורשים לאסור על הרשויות להשבית את אתרי הבנייה שנמצאים בתחומן, ולאפשר עבודות בנייה תחת הנחיות פיקוד העורף.
על פי נתונים שעורכי הדין של ההתאחדות אספו לצורך הדיון בבית המשפט ונחשפים כאן לראשונה, בעיר רמת גן יש כעת 1,753 דירות שאמורות לקבל טופס 4, כלומר הן על סף איכלוס, בבת ים 692 דירות ובגבעתיים מדובר על 181 דירות. המשמעות הפשוטה היא שכתוצאה מעיכוב הבנייה, כ-8,376 איש, תושבי הערים בת ים, גבעתיים ור"ג, שהיו יכולים להיכנס לדירה עם מרחב מוגן, לא יזכו לכך בתקופה הקרובה.
בעתירה מצוין כי השבתת העבודה גורמת לקבלנים לנזק כלכלי כבד: "סגירת אתרי הבנייה גורמת כבר היום לנזק יום-יומי עצום לקבלנים, הנאלצים לשאת בעלות השכירות של ציוד רב המושבת באתרים, עלויות מימון יקרות ותקורות אתר. יתרה מזאת, במקרים של פרויקטים מסוג 'פינוי בינוי', היזמים גם ממשיכים לשאת בימים אלה בעלויות השכירות לדיירים המפונים. כמו כן, סגירת האתרים תוביל בהכרח לאיחורים במסירת הדירות ונזקים עצומים לרוכשים. קיים גם חשש מוחשי כי העובדים הזרים המועסקים באתרי הבנייה יעזבו את המדינה ולא יחזרו לעבוד בקרוב".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, מסר בתגובה: "אני מבין את דרישת איגוד הקבלנים. אנחנו נמצאים במציאות מאד מורכבת, בטראומה. עברו בסך הכל שבועיים וחצי ויש לא מעט אנשים מבוהלים, שרואים שליח של שופרסל עם חזות ערבית וכבר נלחצים. גבעתיים היא לא גדולה ומאד צפופה. יש לנו עשרות עבודות אתרי בנייה. החלטנו לצמצם את נוכחות העובדים הערבים אפילו בפרויקטי תשתית של העירייה, אפילו את ניקיון הרחובות. כרגע, נוכחות של עובדים ערבים היא בעייתית. אנחנו נוקטים משנה זהירות וחושבים שלא יקרה שום אסון אם יהיה עיכוב".
כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, מסר: "מבחינתנו, כל בניין שהוא על סף איכלוס ופנה אלינו, קיבל אישור חריג. כל השאר, זה קמפיין של הקבלנים, שעושים את כל הטעויות האפשרויות במהלך הזה. הם מתרכזים בלכופף את ראשי הרשויות, במקום לעשות מסע הסברה חיובי למה אתרי הבנייה לא מסכנים את הציבור ומה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסכנות הקיימות. אחת הדוגמות הבולטות היא היעדר הנחיה לגבי משאיות שמובילות בטון וחוסמות את הרחוב: ביום-יום זה סתם מביא עצבים, אך בעת אזעקה מדובר בפעולה שעלולה לעכב אמא עם ילד או זוג קשישים שנמצאים באוטו מהגעה לממ"ד. היה מוטב שהתאחדות הקבלנים היו מרגיעים את הציבור אם היו מביאים נתונים לגבי כמה מבצעי פעולות טרור יצאו מאתרי בנייה בשנים האחרונות. יש לנו ברמת גן מאות אתרי בנייה, חלקם צמודי דופן למוסדות חינוך. לא היינו יכולים להתניע את מערכת החינוך אם הם היו עובדים".
על פי נתוני דוח מבקר המדינה משנת 2020, 2.6 מיליון תושבים בישראל חיים ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. מספר התושבים שיש להיערך לפינויים על פי החלטת ממשלה הוא 300 אלף. בדיקה עדכנית שנערכה ע"י התאחדות הקבלנים בוני הארץ מעלה שיש בישראל 1.65 מיליון דירות לא ממוגנות - כמחצית מכלל הדירות בישראל.
עתירה נגד עיריית בת ים: "הפועלים שלנו סינים"
חברת הנדל"ן מעוז דניאל עתרה השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להורות על ביטול החלטתה של עיריית בת ים בדבר איסור על פעילות באתר הבנייה של החברה ברחוב כצנלסון בעיר.
לחברה ניתנו היתרי בנייה להריסת מבנים קיימים עם 104 דירות לצורך הקמת 5 מגדלים בני 27 קומות עם 650 דירות, שרובן כבר נמכרו לרוכשים. "העותרת מצויה באמצע ביצוע הפרויקט, ועומדת בכל תנאי היתרי הבנייה והנחיות הוועדה המקומית", נכתב בעתירה. "מדובר בפרויקט עצום, הכרוך בהשקעה של מאות רבות של מיליוני שקלים, מספר רב של פועלים ומנהלים, והוצאות מימון אדירות על כל יום שחולף". עוד נטען כי ביצוע הפרויקט נעשה על ידי חברת BCEG מסין, "כאשר כל הפועלים המועסקים באתר הינם תושבים סינים עובדי החברה, ונוסף עליהם מנהלי עבודה אזרחי ישראל". לטענת החברה, הוראת העירייה על סגירת כלל אתרי הבנייה בתחומה ניתנה בחוסר סמכות.
השופט קובי ורדי קבע דיון בעתירה ל-31 באוקטובר. בשלב זה קבע השופט כי לא מצא לנכון להוציא צו ארעי במעמד צד אחד לבקשת החברה.
מחברת מעוז דניאל נמסר בתגובה: "החברה מורכבת מאזרחי המדינה שמגויסים לטובת הלחימה ולטובת העורף במגוון תחומים. מנהליה פועלים בהתאם לחוק. הודעות הרשות המקומית שנמסרו בחוסר סמכות ובניגוד להנחיות פיקוד העורף באמצעות מסרונים שאינם נתמכים בסעיפי החוק ומאיימים ב'סנקציות' בניגוד להוראות החוק איננה התנהלות נכונה. מדובר בפרויקט אשר מבוצע באמצעות עובדים סינים בלבד. משלא הוצג פתרון מוסכם כלשהו, לא היה מנוס מהגשת העתירה. מנהלי החברה מייחלים להידברות שתסדיר חזרה מסודרת ומתואמת באופן שיהווה דוגמה להתנהלות בעתות מלחמה וגאווה לעורף הישראלי בדרך לניצחון הצבאי, המדיני והכלכלי על אויביינו".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "ההחלטה על סגירת אתרי הבנייה באה לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון, לרבות העירייה, המשטרה, השב"כ וגורמים נוספים. החומרים הרלוונטיים, הגלויים והחסויים, יוצגו גם בפני בית המשפט. אנו רואים חשיבות גדולה לאזן בין הצורך העליון לשמור על שלום הציבור מחד, ולאפשר שגרת עבודה גם בזמן מלחמה מאידך. בהתאם לכך, אנו בשיח מתמיד עם נציגי הקבלנים, אך לא נסכים להתפשר בשום אופן על ביטחון התושבים. השיח יימשך כדי למצוא פתרון מוסכם, אך כזה שמציב את שלום הציבור לפני כל שיקול כלכלי או אחר. עוד נציין כי בשבועיים האחרונים נעצרו כ-100 שב"חים, חלקם מעזה, ואנו קוראים גם להתאחדות הקבלנים לקחת אחריות בעת הזו ולוודא כי אף קבלן לא יעסיק פועלים בניגוד לחוק. אנו רואים לנכון לשבח את רוב החברות אשר משתפות פעולה מתוך רצון ואחריות לדאוג ביחד לביטחון מירבי לתושבי ישראל ככלל, ובת-ים בפרט".
