פרשנותירידה במספר הדירות שנבנו: זו לא המלחמה - זו המדיניות
פרשנות
ירידה במספר הדירות שנבנו: זו לא המלחמה - זו המדיניות
הווטו שהטיל בצלאל סמוטריץ' על כניסת עובדים פלסטינים לישראל הוא הגורם המרכזי להאטה בקצב הבנייה. כיום חברות הבנייה צריכות להסתדר עם 55 אלף עובדים בלבד, קצת יותר מחצי מהכמות שהיתה לפני המלחמה, אז מה הפלא שקצב הבנייה צנח
הנה נתון שחייב לעלות בדחיפות לדיון בלשכתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ': סקירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעה על ירידה תלולה של 13.4% במספר הדירות שבנייתן הושלמה ברבעון השלישי השנה לעומת הרבעון המקביל ב־2023. ברבעון השלישי אשתקד הושלמה בנייתן של כ־14 אלף דירות, וכן היו כ־173 אלף דירות בבנייה פעילה.
רבעון אחר כך זינק מספר הדירות שהבנייה שלהן הסתיימה לכ־16 אלף, ובהתאם מספר הדירות בבנייה ירד לכ־170 אלף. אולם מאז יש ירידה במספר הדירות שבנייתן הושלמה: כ־13 אלף ברבעון הראשון השנה, 12.5 אלף ברבעון השני ועד שפל של 12 אלף ברבעון השלישי. בהתאמה, מלאי הדירות שבבנייה הלך וגדל מ־170 אלף בסוף 2023 ל־178 אלף בספירה האחרונה של הלמ"ס בסוף הרבעון השלישי השנה.
לא נראה שסמוטריץ' מתעניין במצבו של שוק הדיור, אבל מישהו חייב להניח את הנתונים האלה על שולחנו משום שהם תוצאה ישירה של המדיניות שלו. הווטו שהוא הטיל על כניסת עובדים פלסטינים לישראל הוא הגורם המרכזי להאטה בקצב הבנייה.
ההחלטה הזו של סמוטריץ' מנוגדת לעמדת מערכת הביטחון ומשרד השיכון, והיא נובעת ממניעים אידיאולוגיים ולא ביטחוניים או כלכליים. זכותו של השר להוביל מדינות כזו, אך הבעיה היא שהוא אינו פועל כדי למצוא פתרון חליפי למצוקה הזו. במקרה הזה אפשר לתת למספרים לתאר את הצרה שאליה נקלעו הקבלנים באשמת הממשלה. עד 7 באוקטובר 2023 חברות הבנייה העסיקו 115 אלף עובדים בתחום העבודות הרטובות הקשוחות, 80 אלף מהם היו פלסטינים והיתר בעלי אזרחות זרה.
שנה ושלושה חודשים אחר כך הממשלה הצליחה להביא רק עוד כ־20 אלף עובדים זרים חדשים, כך שיחד עם הוותיקים חברות הבנייה צריכות להסתדר עם 55 אלף עובדים בלבד, קצת יותר מחצי ממספר העובדים שהיה לפני המלחמה.
ההאטה בקצב הבנייה עלולה להוביל בשלב ראשון להתייקרות שכר הדירה, משום שאנשים שציפו לקבל את דירתם יצטרכו לחכות עוד כמה חודשים עד קבלת המפתח. במקביל, ככל שמשך הבנייה מתארך, כך גם עלויות המימון של הקבלנים מתייקרות, וזה בסופו של דבר יתגלגל למחיר הסופי של הדירה מפני שאף קבלן לא יבנה דירה שמייצרת לו הפסד. בנוסף, אם הבעיה הזו תימשך, היא תוביל לירידה גם בהתחלות הבנייה משום שחברות לא יפתחו אתרי בנייה ללא פועלים.
המחסור בעובדים בענף הבנייה הוא הרקע לוויכוח סוער שהתחולל בשבוע שעבר במסגרת דיון של ועדת מנכ"לים לענייני עובדים זרים. הוועדה החליטה לאפשר לגייס רק עוד 5,000 עובדים זרים באמצעות חברות כוח אדם פרטיות, ולא נענתה לדרישת משרדי האוצר והשיכון להגדיל את המכסה ל־10,000 עובדים.
הוועדה הזו הוקמה במאי השנה. בראשה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושותפים בה גם מנהל רשות האוכלוסין, מנכ"לי משרדי השיכון, העבודה, החוץ והמשפטים וכן נציגי היועצת המשפטית לממשלה וראש אגף תקציבים במשרד האוצר. לוועדה סמכות לקבוע מכסה מקסימלית של עובדים זרים בענף הבנייה ובענפים אחרים וכן את מסלול גיוס העובדים.
המסלול המועדף הוא באמצעות הסכמים בין ממשלת ישראל לממשלת המדינה שממנה מגיעים העובדים. מסלול זה נועד לצמצם את הפגיעה בזכויותיהם ולמנוע את ניצולם. אבל המסלול הזה מסורבל, כרוך בבירוקרטיה ובנוסף לכל זה, ממשלות לא ששות לשלוח את אזרחיהן לישראל. מפרוץ המלחמה עד עתה 24 אלף איש עברו בהצלחה מיונים במסלול זה, אך מהם הגיעו עד עתה לישראל רק 13 אלף.
ביוני השנה ועדת המנכ"לים לעובדים זרים יצרה מסלול באמצעות חברות פרטיות שמאפשר לגייס עובדים זרים ללא מעורבות ממשלתית. המסלול זכה לביקורת מחשש לניצול העובדים על ידי תאגידי כוח אדם. אבל המסלול הזה התגלה כיעיל משום שעד עתה הגיעו לישראל באמצעותו 12 אלף עובדים בשישה חודשים, בעוד בפרק זמן כפול גויס מספר דומה של עובדים במסלול הממשלתי.
