ראיון"קבלנים משלמים 90 מיליון שקל בשנה דמי חסות"
ראיון
"קבלנים משלמים 90 מיליון שקל בשנה דמי חסות"
יהודה כתב, המתמודד על תפקיד נשיא התאחדות הקבלנים, אומר כי הפרוטקשן בענף מתגלגל על רוכשי הדירות; הוא מאשים את הפוליטיקאים שמפחדים להעלות את הארנונה, ולדעתו בתאונות הבנייה אשמים בכלל הפועלים
יהודה כתב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר ארגון הקבלנים מחוז תל אביב והמרכז, בוא תסביר איך עובד הפרוטקשן בענף שלכם.
"התופעה מתרחשת בעיקר בצפון ובדרום הארץ בשכיחות גבוהה למדי. כמעט כל פרויקט באזורים הללו נאלץ לשלם דמי חסות. להערכתי קבלני בנייה ותשתיות משלמים כ־90 מיליון שקל בשנה כדמי חסות לעבריינים כל שנה. העלות האסטרונומית הזו של הפשיעה מתגלגלת לכיס של רוכשי הדירות: זה בא לידי ביטוי בהתייקרות של כ־2%־3% במחיר הדירות. בדירה שנמכרת ב־2 מיליון שקל, כ־60 אלף שקל מגולמים כדמי חסות. זה פוגש את רוב הקבלנים בשטח: קבלני תשתית שעובדים עם ציוד מכני הנדסי כבד ויקר סובלים מכלים גנובים או שרופים, אתרי הבנייה נדרשים להציב שמירה, כשיש ואקום והמשטרה לא פועלת באים גורמים אחרים. בסוף זה מתגלגל ללקוח הקצה כי חברות הביטוח לא מבטחות אתרי בנייה או שהן דורשות פרמיות גבוהות. פעם לא היינו מכניסים לטבלאות האקסל את עלות הביטוח, היום לוקחים את זה בחשבון".
יהודה כתב (64)
נשוי + 3, גר בראשון לציון
סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז
•
פעיל בענף הנדל"ן מזה 42 שנה ומכהן כמנכ"ל משותף בקבוצת כתב המשפחתית
•
תואר ראשון במשפטים
•
מי אשם בתופעה?
"ביחד עם אי הטיפול המשטרתי ועצימת העיניים של המחוקק גם התאחדות הקבלנים בוני הארץ התעלמה מהנושא והדבר עולה לאזרחי ישראל הרבה מאוד כסף. צריך לשכנע את המדינה להשקיע בטיפול בבעיה. זה גם יסייע למגר את הפשיעה וגם יעזור לנו לבנות יותר דירות".
הריאיון עם כתב נערך ערב הבחירות לנשיאות ההתאחדות שיתקיימו ב־8 בפברואר. בתחילת החודש הפתיע כתב את הקבלנים הפעילים בהתאחדות כאשר הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות מול הנשיא המכהן ראול סרוגו. עד אותו הרגע ההנחה הרווחת היתה כי איש לא יתחרה בסרוגו. קבלנים שאתם שוחחנו סבורים כי כתב החליט להתמודד לאחר שבדק את השטח והגיע למסקנה כי סיכויו לגבור על סרוגו גבוהים.
אם תיבחר לנשיא ההתאחדות איך תוכל לדעתך להשפיע על העניין של דמי חסות במקום שאחרים נכשלו?
"אני אעבוד בצורה מערכתית מול המשרד לביטחון פנים, אצור הליך הידברות עם הגופים הרלוונטיים, ואקדם הליך חקיקתי שיימגר כמעט לחלוטין את התופעה. הקבלנים הם לא צאן לטבח".
קבלנים שמכירים את מאמצי ההתאחדות להתמודד עם תופעת דמי החסות מספרים כי דווקא היה ניסיון אמיתי ורציני לטפל בנושא, אך הוא נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד המשטרה. בין היתר ההתאחדות הציעה לעבוד עם המשטרה והרשויות המקומיות ואף יזמה סיורים משותפים.
המשטרה לא פועלת ללא תלונה שבה מזדהה המתלונן בשמו. את הצעד הזה קבלנים פוחדים לעשות לאחר שקיבלו איומים בדמות הודעות עם תמונות של ילדיהם, רימוני הלם ושריפה של מחסנים.
"אני לא מאמין שאין מה לעשות. המושג הזה לא קיים אצלי. המדינה צריכה להכניס יד לכיס, שיביאו יותר שוטרים ומג"בניקים שיסיירו בשטח. הכל עניין של כסף. כמה שהמדינה תשקיע ככה זה ייפתר. אנחנו יודעים לעשות כיפת ברזל וחץ, אז למגר את זה אנחנו לא יודעים? זה רק עניין של החלטה וביצוע. יש משרד לביטחון פנים, והמשרד לאיכות הסביבה שגם לו חשוב להתמודד עם התופעה בגלל הנזקים הסביבתיים שהיא גורמת. זה מה שאני רוצה לעשות. לא לשבת בחיבוק ידיים ולהגיד 'או.קיי המדינה לא עושה כלום'. כנשיא יהיה לי יותר כוח ועוצמה מול הרגולטור. התאחדות הקבלנים העלתה את הנושא וכמו שהעלו את זה ככה זה ירד. אצלי זה לא יירד".
כתב מעריך כי הפשיעה גורמת בעקיפין גם לחלק מבעיות הבטיחות בענף, לדבריו "ברגע שקבלן יודע שגונבים ציוד — נוצרת בעיה משום שהוא לא מתחזק את הציוד כמו שצריך. אם טרקטור לא מתוחזק בזמן, או אם לא בדקו את המנוף או העגורן, זה מוביל לתאונות. זה לא צריך להיות".
"יש תאונות על הדרך"
התאונות נגרמות גם מסיבות אחרות. על פי עמותת קו לעובד בשנת 2020 היו 33 הרוגים בענף הבנייה, ו־208 פצועים, מהם 25 קשה. מה אתה מתכוון לעשות בנדון?
"אל תשכח שמלבישים עלינו גם הרוגים ופצועים שלא קשורים לענף, מכניסים לסטטיסטיקה גם תאונות דרכים בתוך פרויקט בנייה. אם משאית עם משאבת בטון פוגעת בעובד זה בסטטיסטיקה".
לא כל מה שקורה באתר הבנייה הוא באחריותכם?
"זו לא פעולה תוך כדי עבודה, זו תאונה על דרך. אבל אנחנו לא מתעסקים בסטטיסטיקה. כל עובד שנכנס לאתר צריך להכיר את נהלי הבטיחות. הנשיא הנוכחי רוצה להפחית את זה לארבעה הרוגים בשנה. אני שואף לאפס הרוגים. אני יו"ר אגף כוח אדם בהתאחדות הקבלנים ואנחנו מתעסקים בזה יום יום. הקמנו מטה של בטיחות, הדממנו אתרים, ערכנו הדרכות, המצב היום הרבה יותר טוב מבעבר. ועדיין צריך לעשות הרבה. זה בנפשי. בכל נאום אני מזכיר את זה. זה עניין של חינוך ותרבות. ברגע שהפועלים יהיו מחונכים ויבינו שבטיחות בעבודה קודמת לכל — יהיה שינוי".
אז הפועלים הם מי שאחראים לתאונות?
"צריך להבין שבאים אלינו עובדים זרים ופלסטינים שאין להם תרבות של בטיחות בעבודה. והרבה מהנפגעים הם אצל 'קבלני טנדר' שלא רשומים כלל בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ".
היו תאונות חמורות גם אצל חברות ישראליות גדולות ומוכרות.
"הנתונים ירדו ואנחנו עוד נוריד אותם".
בשנה האחרונה מדד תשומות הבניה לא מפסיק לעלות, האם זה הוגן לגלגל את כל ההתייקרויות על רוכשי הדירות בשעה שגם ככה מחירי הדירות מזנקים?
"אנחנו לא יכולים לספוג (את התייקרות התשומות - א.ג.). מדד תשומות הבנייה הוא לא מדד מדויק, צריך לעשות בו רביזיה. המדינה צריכה להשקיע ולבחון את זה. לא הצלחנו להגיע עם הממשלה להסכמה בענייין. בממשלה רצו להשקיע 30 מיליון שקל כדי לעשות רביזיה במדד. זו העלות לטענתם כי זה כרוך בעבודות מטה ומחקרים, והם לא רצו שאנחנו נעשה את זה, כי לשיטתם אנחנו לא אובייקטיבים".
עלייה של 5.6% בתשומות זה לא מספיק?
"אבל בשטח מחירי הביצוע עלו ביותר מ־10% והמדד לא מדביק את זה. המדד הוא אמצעי להגן על הקבלן. הוא משלם לעובדים ולקבלני משנה, ועל חומרים שעלו דרמטית, רק הברזל עלה ב־70%.
"התשומות עולות. מחיר העובדים עולה. בשנה שעברה הבאנו בקושי 4,000 עובדים זרים, מסין לא הבאנו אפילו פועל אחד. עד שהפועל עולה על פיגום זה עולה לנו הרבה כסף, ואף ישראלי לא רוצה לעבוד בתחום. ניסינו לגייס באמצעות ציונות 2000 ועמותות נוספות - אבל ישראלים לא רוצים לעבוד בעבודות רטובות (ברזלנות, טיח, טפסנות, ריצוף - א.ג.). גם זה מעלה את המחירים".
לשנות מהיסוד את שיטת הארנונה"
מחירי הדירות עלו השנה ביותר מ־10% זה לא רע לכיס שלכם, האם תתמוך בצעדים לבלום את העלייה?
"זה לא נחמד ולא טוב לנו, עם שלושה סימני קריאה. כקבלנים ויזמים אין לנו אינטרס שמחיר הקרקע יעלה. אנחנו נחשפים לסיכונים. לכל קרקע שאנחנו קונים צריך להביא הון עצמי בשיעור מסוים. אין לנו שום אינטרס שמחירי הדירות יעלו ומחיר הקרקע יעלו כי אנחנו חשופים לתנודות. אלה פרויקטים עתירי ממון ולכן הסיכון גדול. מי יודע מתי המדרון החלקלק הזה ייעצר, ואני מקווה שהוא ייעצר. המחירים אולי לא יחזרו לאחור אבל הם חייבים לעצור".
איך עוצרים את עליית המחירים?
"אחד הדברים שחייבים לעשות זה התחדשות עירונית, גם מבחינה בטיחותית: רק השבוע היתה בארץ רעידת אדמה. אבל כדי שיקרה פה משהו צריך לשנות מהיסוד את שיטת הארנונה כי היום לראשי הערים אין אינטרס לבנות בהתחדשות עירונית. בכל שנה הם צריכים להביא 12 אלף שקל פר דירה ממקור אחר. לוקחים את זה ממשרדים ומסחר. זו בעיה שצריך לטפל בה שורשית, אני יודע ששרת הפנים איילת שקד ושר השיכון והבינוי זאב אלקין הבינו שמבחינה פוליטית זה קשה מאוד".
כיצד הפוליטיקה מפריעה לתיקון עיוותי הארנונה?
"לראשי הערים יש כוח פוליטי לא רגיל, והם לא רוצים להעלות את מחירי הארנונה למגורים משיקולי בחירות. לכן הצעתי שיוחלט על העלאת הארנונה בעוד 5 שניים, אבל הם לא נותנים לזה יד".
אז אין פתרון לבעיה.
"ישנו המודל האמריקאי שבו אתה משלם 2.5% מערך הנכס, בלי קשר לשימוש בו. במודל הזה לראש הרשות יש אינטרס שערך הנכס יעלה. זה עובד ככה שנים".
אתה ממליץ לבחון את העברת כספי הארנונה לניהול המדינה.
"המדינה חייבת לחלק את המשאבים ולא ראשי הערים. הם יכעסו עלי, אבל בסוף צריך עוד דירות. הפתרון שאומץ בשנים האחרונות של הסכמי גג בין המדינה לרשויות מקומיות הוא פלסטר, לפעמים הוא שווה ולפעמים לא. צריך לעשות סדר".
השנה רשות מקרקעי ישראל שיווקה מגרשים לבניית יותר מ־100 אלף דירות וחתמה עם חברות בנייה על עסקאות לבניית מעל ל־60 אלף דירות. זה שיא של הרבה מאוד שנים, זה ישפיע על מחירי הדירות?
"אולי בעוד שנתיים או שלוש אנחנו נרגיש את ההשפעה. יש מקומות שבהם שווקו מגרשים אבל אין תשתיות, ובנוסף לוקח להוציא היתר בנייה שנתיים ושלוש. אם יימצא פתרון לחסם הארנונה נוכל לבנות מהר".
