בעקבות ערעור: עיריית ת"א תשלם מאות אלפי שקלים לשתי בעלות נכסים בעיר
בעקבות ערעור: עיריית ת"א תשלם מאות אלפי שקלים לשתי בעלות נכסים בעיר
במהלך שנת 2019, נאלצו מוכרות קרקע בתל אביב לשלם 230 אלף ש"ח היטלי השבחה, כשבאותו המתחם ניתנה שומה מכריעה נמוכה פי 16. לפני שנה וחצי נפסק כי על הוועדה המקומית להשיב להן את כספן, אך זו סרבה לשלם ריבית פיגורים. לאחרונה הכריעה ועדת הערר כי יש להחיל את הריבית מחודש ינואר 2023 בלבד, והעוררות מבהירות: "נערער בשנית"
ועדת הערר המחוזית תל אביב עסקה לאחרונה בעתירות שהגישו שתי מבקשות, שהעלו את השאלה הבאה: האם על רשות מקומית - שלאחר שנים ארוכות התברר כי גבתה היטלים ביתר ובהיקפים גבוהים - להחזיר את הכספים לידי הנישומים בתוספת ריבית פיגורים, לפי חוק ריבית והצמדה? באוקטובר 2019, נאלצו שתי העותרות לשלם לוועדה המקומית תל אביב-יפו קרוב ל-230 אלף שקלים, במקום אלפי שקלים בודדים. ועדת הערר, בראשות עו"ד סילביה רביד, קיבלה את הערר באופן חלקי, וקבעה כי החלת ריבית הפיגורים על הכספים שהחזיקה העירייה תתקיים החל מחודש ינואר השנה.
עד לפני מספר שנים, החזיקו שתי העוררות ב-40 אחוזים כל אחת מהמקרקעין שעליו ניצב בניין ותיק ברחוב הירקון בתל אביב, בסמוך למלון רויאל ביץ'. בסביבתו של בניין זה בוצע במהלך העשור שעבר הליך פירוק שיתוף, במסגרתו אוחדו מספר מגרשים לצורך הקמת מגדל, ובכלל זה גם המגרש שבבעלות המערערות. במסגרת ההליך, מכרו העוררות את חלקן במגרש, ובעקבותיו הנפיקה הוועדה המקומית שובר תשלום היטל השבחה על סך של כ-114,340 שקלים לכל אחת. דרישת התשלום באה כשנה לאחר שבקשתן של העוררות להצטרף להליך שומה מכרעת, שבו כבר החלה חברת הנדל"ן מרגו. החברה, שהחזיקה ב-20 האחוזים הנותרים מהמגרש, נדחתה ע"י הוועדה המקומית.
העוררות לא ידעו כי פסיקתה של השמאית המכריעה לגבי מרגו - שהוחלה לאחר מכן גם על כל שאר המתחם - הייתה נמוכה לאין שיעור. למעשה העותרות מחזיקות הקרקע היחידות במתחם שנדרשו לשלם היטל השבחה לפי שומת הוועדה המקומית, אשר היתה גבוהה בערך פי 16. השתיים גילו זאת בדיעבד, ובעקבות אילוצים שונים התעכבו בהגשת הערר.
לאחר שבקשה להארכת מועד הגשת הערר נדחתה, ערערו השתיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד מורן גור. בית המשפט המחוזי נתן ביולי 2022 פסק דין נחרץ לטובת העוררות, כשמלבד ביטול הדחייה של בקשת ההארכה, פסק השופט הרי קירש כי יש להחיל עליהן את "שומת מרגו" המופחתת. "תוצאות דחיית בקשת ההארכה על ידי ועדת הערר, היא שכל אחת מהמערערות נדרשה לשלם היטל השבחה בסכום קרן בסך של 114,340 שקלים, במקום 7,254 שקלים - שהוא סכום ההיטל הנכון לפי שומת מרגו, שנערכה כאמור לגבי אותם מקרקעין בגין אותן תכניות, ועליה הוועדה המקומית לא עררה", נכתב. "היות ואין למעשה מחלוקת לגוף העניין, מן הראוי ששומת מרגו תחול גם על המערערות כפי שהיא הוחלה על כלל הבעלים במתחם. מוטב יהיה כי תחסך כל התדיינות נוספת, והוועדה המקומית תנפיק שומות חדשות בהתאם לשומת מרגו. כך תבוא הפרשה אל סיומה".
על אף פסק הדין הנחרץ, נמנעה הוועדה המקומית מלהשיב לעוררות את כספן. במקום זאת, בחודש דצמבר אשתקד, שלחה הוועדה המקומית "הצעת פשרה" לעוררות, לפיה יושב להן הסכום ששילמו ביתר, אך התנתה זאת בוויתור של העוררות על ריבית פיגורים. העוררות דחו פשרה זו וערערו פעם נוספת לוועדת הערר המחוזית.
כאן המקום לציין כי ישנם שני סוגי ריביות המקובלות במקרים של עיכוב בתשלום לפי חוק פסיקת ריבית. האחד משית ריבית נמוכה יחסית בגין העיכוב בתשלום, ואילו הסוג השני הוא "ריבית רשויות מקומיות" – ריבית בשיעור גבוה של 0.5% בחודש ו-6% בשנה, כל זאת בתוספת הצמדה. כמשתמע מהשם, מקובל להחיל סוג ריבית זה על חובות לשלטון המקומי, אך בשל עובדה זו טענו העוררות, גם הרשות המקומית חייבת בריבית זו כאשר היא מחזיקה לאורך שנים בכספי הנישומים. הוועדה המקומית מצדה טענה כי אין לחייבה בריבית פיגורים כלל. בהחלטתה, קבעה ועדת הערר, בראשות עו"ד רביד, כי יש להחיל את ריבית הפיגורים במסלול הרשויות המקומיות, אך רק על חלק קטן של 11 חודשים מתוך למעלה מ-4 השנים שבהן מחזיקה הוועדה בכספי הנישומות.
"מכשהודיעה המשיבה ביום 19.12.22 כי היא מסכימה להחיל את שומת מרגו על המבקשות, וכפועל יוצא מכך אינה עומדת עוד על בירור ערר בנושא זכאות המבקשות להחלת שומת מרגו עליהן, היה עליה להשיב את הסכומים שאינם במחלוקת בתוך 30 ימים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית, ולא להתמהמה עוד עם השבת הסכומים ולהתנותם בחתימת הצדדים על הסכם פשרה מוסכם", נכתב בהחלטה. "על כן יש לטעמנו לראות ביום 19.12.22 כמועד בו הוחלט בהליכים על פי תוספת זו על הפחתת ההיטל, שכן במועד זה כתוצאה מפסק הדין כבר לא הייתה מחלוקת על גובה ההיטל. לקבוע כי יש לראות ביום 19.1.23 כמועד שהחל ממנו זכאיות המבקשות לתשלום ריבית פיגורים".
הוועדה המקומית השיבה אתמול את הכספים
את העוררות ייצג הן בהליכי הערר והן בפני בית המשפט המחוזי עו"ד מורן גור, שאמר בתגובה להחלטה: "אני שמח שהצלחנו להשיב ללקוחותינו את כספי היטלי ההשבחה ששילמו לועדה המקומית לרבות ריבית והצמדה. על אף שקיבלו את מרבית טענותינו, ההחלטה דרושה דיוקים נוספים, אותם אנו בוחנים, שיכול שיתבהרו בבית המשפט המחוזי".
לצדו ייצגה את העוררות עו"ד ישראלה גיטליץ, שמסרה למרכז הנדל"ן: "נכון היה להחיל את ריבית הפיגורים החל מהיום הראשון בו שולם ההיטל, שלא היה צריך כלל להיות משולם ובמיוחד בנסיבות המיוחדות שבו נגבה. נערער על החלטת ועדת הערר לבית המשפט המחוזי".
הוועדה המקומית תל אביב מסרה בתגובה: "התיק המדובר כולל שני תיקים לחיוב, ובשניהם הוועדה המקומית כבר פעלה לצורך הפקת ההחזר. בתיק הראשון בוצע החזר תשלום אתמול (18.12.2023) ואילו בתיק השני נערכה פנייה לעו"ד המייצגת לצורך קבלת פרטי חשבון בנק הנישומה לשם הפקדת ההחזר, אולם נכון למועד כתיבת שורות אלו טרם הועברו לוועדה המקומית הפרטים שנתבקשו. לצורך סיום המחלוקות הארוכות ממילא, קיבלה הועדה המקומית את המלצת בית המשפט והציעה לנישומות פשרה הכפופה לאישור ועדת הערר.
הצדדים לא הגיעו להסכמות בנושא הריבית ולכן נערך דיון בתיק בפני ועדת הערר. פשרה זו לא התקבלה על ידי הנישומות בנושא הריבית ולכן נערך דיון בתיק בפני ועדת הערר. לעמדת הוועדה המקומית לא ניתן היה להפחית את החיוב בהתאם לפשרה שטרם אושרה ולהשיב את ההפרש בין הפשרה למה ששולם, ללא אישור ועדת הערר, שכן, מדובר בתיקון שומה שהחוק לא מאפשר לוועדה המקומית לעשות ללא אישור זה. אולם, בנסיבות התיק דנן אין בדעת הוועדה המקומית להגיש ערעור, והיא תיישם את ההחלטה ותשיב את הכספים בהתאם להחלטה".
נכתב על ידי מערכת מרכז הנדל"ן
