דוח הדיור הציבורי: מלאי הדירות בישראל הצטמצם ב-18.7% בין 2014 ל-2022
דוח הדיור הציבורי: מלאי הדירות בישראל הצטמצם ב-18.7% בין 2014 ל-2022
על כל 4.7 דירות שנמכרו במהלך תקופת חוק הדיור הציבורי נרכשה דירה אחת בלבד. דני גיגי, פורום הדיור הציבורי: "במקום לחשוב על פתרון מערכתי הם ממשיכים לקנות דירות בשוק הפרטי כשהמחירים הולכים ועולים"
דוח הדיור הציבורי שהתפרסם היום ע"י משרד הבינוי והשיכון חושף מציאות עגומה: בעשר השנים האחרונות הצטמצם מלאי הדירות בישראל ב-19%, מ-60 אלף דירות ב-2012 ל-49 אלף דירות ב-2022. מול המגמה הברורה של מלאי יחידות הדיור המצטמצם נמצא ציבור הממתינים שעמד בשנת 2021 על יותר מ-30,000 בתי אב. נתון זה, אגב, התפרסם בדוח של מרכז המידע של הכנסת אך אינו מופיע בדוח מהיום.
על פניו, הגורם המשמעותי ביותר בצמצום הכמות הוא חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), המאפשר את מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן. מכניסת החוק לתוקף בשנת 2014 ועד לסוף שנת 2022 נמכרו לזכאים על פי חוק זה 13.3 אלף יח"ד ממלאי הדיור הציבורי. ניתוח השפעת חוק הדיור הציבורי על מלאי יחידות הדיור מעלה כי בתקופת החוק הצטמצם מלאי הדירות ב -18.7%.
ההשקעה ברכש דירות לדיור הציבורי מורכבת מהתקבולים ממכירת הדירות וממימון נוסף. בשנת 2018 גייסה חברת עמידר אג"ח בסך של 1 מיליארד שקל שמימנו רכישת 755 דירות. בשנים שלאחר מכן נצפתה ירידה משמעותית ברכש, המוסברת בדוח מהיעדר תקציב מדינה מאושר בשנים 2019-2022 ומהתפרצות נגיף הקורונה שיצרה צמצום פעילות במשק. יחס המכירה לרכישה בשנים 2014-2022 עמד על 1:4.7 . כלומר, על כל 4.7 דירות שנמכרו נרכשה יח"ד אחת.
ביולי האחרון פרסמנו בכלכליסט כי משרד הבינוי והשיכון השלים השנה רכישת 348 דירות בסכום של 800 מיליון שקל מתקציב קרן הדיור הציבורי (הקרן שאליה עוברים כספים מדירות הדיור הציבורי שכבר נמכרו) וכבר היה אמור לקבל סכום נוסף מהאוצר כפעימה ראשונה לרכישת 1,700 דירות נוספות עד סוף 2024.
ברקע נמצא הסיכום התקציבי לשנים 2024-2023, לפיו תירכשנה תחילה דירות מכספי קרן הדיור הציבורי ולאחר מכן יתקצב האוצר ממקורותיו את המשך רכש 1,700 הדירות. לפי מה שנודע לכלכליסט, המשרד עדכן באמצעות חברת עמידר את הזכאים הממתינים לדירות שכרגע אין יותר רכש של דירות חדשות במסגרת תוכנית "דירה בשבילך". ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי הועברו לתוכנית מאז חודש יולי כמה מאות מיליוני שקלים ועד כה נרכשו 475 דירות.
לצד הירידה בכמות יחידות הדיור יש לציין גם את הירידה בתקציב האחזקה של יחידות הדיור הקיימות. הדוח מלמד כי התקציב לתחזוקת הדיור הציבורי עמד בשנת 2022 על 24 מיליון שקל - ירידה של כ- 18% לעומת 2018, בה בסיס התקציב עמד על 29 מיליון שקל.
על אף המחסור בדירות לדיור ציבורי מסתבר ש-3,2% מהדירות במלאי אינן מאוכלסות. הדוח מסביר את התופעה בהיעדר ביקוש למגורים בעיירות הפיתוח לשעבר. עניין אחר, לא פחות מטריד, הוא תופעת ה"פולשים" לדירות הדיור הציבורי, שנמצאת בעליה משמעותית ועומדת כעת על 1,067 יח"ד.
מני חדד, יועץ התקשורת של שר הבינוי והשיכון יצחק גולדנקנופף מסביר שאין בכוונת השר לבטל את חוק הדיור הציבורי: "הבעיה היא שבכל השנים שבהן מכרו דירות של הדיור הציבורי המדינה לא קנתה דירות חדשות ואז נהיה מצב שבנק הדירות מאד מצומצם. מה שהשר גולדנקופף אמר זה שהוא לא יכול לדלל את מספר הדירות הקיימות. הפתרון הוא שמשרד האוצר יתן כסף לרכישת דירות. ברגע שיהיה פתרון תקציבי לרכישת דירות אז בנק הדירות לא יתקטן. בכוונתנו לקדם במהלך מושב החורף חקיקה בנושא. חלק מהתנאים הברורים של המשרד זה שאפשר יהיה למכור דירות לזכאים, בתנאי שיהיה גיבוי של דירות חדשות".
דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, גיחך למקרא הדוח: "מדובר בעוד דוח שהוא יחסי ציבור. אין פה שום בשורה. אנחנו יודעים שמשרד הבינוי והשיכון התחייב כבר לפני שנה לרכוש 1,700 יח"ד. עכשיו הם מדברים על רכישה של עוד 450. אין להם במה להתגאות. להפך, הם לא קיימו את ההבטחות שלהם. הדוח לא מדבר על כמה ממתינים יש לדיור הציבורי.
"בהודעה שהם הוציאו לפני כמה ימים הם דיברו על 190,000 משפחות שמקבלות סיוע בסך 700-1,200 שקל. זה אומר שאין שום שינוי גם בסיוע לשכר הדירה. כל זה לא בא לידי ביטוי בדוח. אין היום שום מנגנון חדש לסיוע לחסרי דיור. אין שום תוכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי.
"אין כל הקצאה בתוכניות 'מחיר למשתכן, או מחיר מטרה', או הנחיה מחייבת בפרוייקטי התחדשות עירונית. במקום לחשוב על פתרון מערכתי הם ממשיכים לקנות דירות בשוק הפרטי כשהמחירים הולכים ועולים".
