אחרי התאחדות הקבלנים: 10 חברות יזמיות עתרו לבג"ץ לתיקון חוק המכר
אחרי התאחדות הקבלנים: 10 חברות יזמיות עתרו לבג"ץ לתיקון חוק המכר
קבלני מחיר למשתכן ביקשו בעתירה סעד זמני, שיאפשר לחברות למכור דירות שמחירן יוצמד למדד תשומות הבנייה, ולא רק ל-40%, כפי שנקבע בתיקון. בעתירה נטען כי זוכי מחיר למשתכן מקבלים הנחה נוספת "על חשבון העותרות" שחוו הפסדים ניכרים
עשר חברות יזמיות המתמחות בבנייה של פרויקטים במסגרת "מחיר למשתכן" הגישו עתירה לבג"ץ בעניין התיקון לחוק המכר, שמגביל את היכולת שלהן להצמיד מחיר דירה למדד תשומות הבנייה, וגורם להן לטענתן להפסד כספי ניכר. עתירה זו מצטרפת לעתירת התאחדות הקבלנים שהוגשה גם היא בנושא.
בעתירה הנוכחית דורשים קבלני מחיר למשתכן סעד זמני שיאפשר ליזמיות למכור דירות תוך התניה שמחירן יוצמד למדד תשומות הבנייה המלא, ולא רק ל-40%, כפי שקבע התיקון, במקרה שכך יחליט בג"ץ.
חוק המכר הוא חוק צרכני מ-1973, הקובע הסדרים של יחסי מוכר דירה חדשה ורוכש. בחוק המכר יש סעיפים המסדירים גם את ההתקשרות הכספית עם הקבלן: גובה התשלום הראשוני וסדר התשלומים הכללי, כללים החלים על הקבלן ועל המוסד הפיננסי המממן את הפרויקט, וגם מה קורה כשהקבלן מאחר במסירת הדירה. עד לאחרונה, בהתאם לחוק המכר, היה נהוג להצמיד את מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה, מה שגרם לכך שהרוכש שילם את עליית המדד על כל רכיבי מחיר הדירה, גם על אלה שאינם מושפעים מהמדד, למשל הקרקע, הרווח היזמי והמע"מ. התיקון שנכנס לתוקפו ב-7.7.22 קבע שניתן להצמיד רק 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, הנתח המוערך של עלויות הבנייה.
החברות שעתרו לבג"ץ, ובהן סלע בינוי והשקעות, גשם למשתכן, מורדות הכרמל ומגדלי הורוביץ, מיוצגות על ידי משרד עורכי הדין לב-קורן, שושני, זיני ובן-נעים. לטענתן, "הניזוקים מאותה חקיקה הם יזמים אשר השתתפו במכרזי מחיר למשתכן וזכו בהם זה מכבר בהסתמך על כללי המכרז שהוצגו להם ועל התחייבויות המדינה שגלומות בהם – אך ניצבים כעת, בדיעבד, בפני מציאות משפטית שעומדת בסתירה להתחייבויות המדינה במסגרת המכרזים כאמור, בשם חקיקה רטרואקטיבית מגבילה, על הנזקים שכרוכים בכך מבחינתם".
לטענת החברות, זוכי מחיר למשתכן מקבלים הנחה נוספת "על חשבון העותרות, הטבה שלה כלל לא ציפו כל אותם זכאי מחיר למשתכן, לרבות לא בעת שהשתתפו בהגרלה".
לדברי העותרות: "היזמים המשתתפים במכרזי תוכנית מחיר למשתכן נדרשים לבצע תחשיב דקדקני של עלויות הבנייה בטרם הגשת הצעותיהם, על מנת שיהא באפשרותם ליתן הצעה תחרותית אשר תעניק להם סיכוי לזכות במכרז, ומאידך גיסא – להימנע ממצב של תמחור חסר, אשר יוביל בהכרח להפסדים כספיים משמעותיים, שעה שלאחר הזכייה במכרז ובשונה מתנאי השוק החופשי, אין עוד באפשרותם לעדכן את מחירי המכירה של הדירות במסלול מחיר למשתכן. העותרות מאשימות את מדינת ישראל בהתנערות מאותה מערכת חוזית אשר הינה תולדה של תנאי המכרז".
עו"ד בני לב קורן, ממגישי העתירה, מסר: "אין לי בעיה עם התיקון לחוק המכר. היזמים ידעו לכלכל את צעדיהם קדימה. אבל קבלן שיש לו פרויקט של מחיר למשתכן לא יכול לעשות את זה, כי יש לו הסכם עם המדינה שאסור לו לשנות את המחיר. ביקשנו לקבל סעד זמני שיקבע שבתקופת הביניים, עד שבית המשפט יחליט מה קורה עם חוק המכר, יהיה סעיף שיגיד שההחלטה תהיה תקפה גם לתקופת הביניים".
