"זה תיאטרון אבסורד": ראשי הרשויות בצפון מתלוננים - המיגון לא מספיק
"זה תיאטרון אבסורד": ראשי הרשויות בצפון מתלוננים - המיגון לא מספיק
צה"ל נערך למלחמה בלבנון אבל זה לא גרם לשינוי משמעותי במוכנות היישובים - אלו שפונו ואלו שלא - ממטולה ועד חיפה; עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל: "זה כמו רולטה רוסית. אנו נתקלים בחוסר תמיכה ובחוסר גמישות מצד המדינה"
במסגרת ההחלטה המסתמנת להעביר את מרכז הכובד הצבאי לזירה הצפונית, החל צה"ל להיערך מחדש בגבול. אבל זה כנראה שלא ישנה כלום לתושבים - אלה שלא פונו מבתיהם. משיחות עם ראשי ערים ומועצות עולה כי אין שינוי משמעותי במוכנות הישובים למתקפת טילים - לא במטולה, לא בספסופה, וגם לא בחיפה.
ברקע הדברים, דיון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, שדנה בתחילת חודש מאי האחרון במימוש תוכנית "מגן הצפון" שאושרה ביולי 2018, וקבעה מסגרת תקציב של 5 מיליארד שקל לשנים 2030-2019 לשם שיפור המיגון. מהנתונים שהועברו לוועדה עלה כי מתוך התקציב מומשו 5.3% בלבד - במיגון ציבורי 11.4%, בפרטי - 3.1% ובמרכיבי ההגנה האזרחית - 5.9%. מתוך 3,269 יחידות דיור הנדרשות למיגון בטווח של עד קילומטר בגבול הצפון סיימו לבצע מיגון רק 321 בלבד בשנים 2023-2019. יש לזכור כי בקו של 4-1 קילומטר ובקו 9-4 קילומטר אין תקצוב למיגון.
בהחלטה הממשלה 1786, שעברה בסוף מאי, סוכם על הקצאה של 3.5 מיליארד שקל עבור מענים מידיים ליישובי הצפון לשנת 2024. הסעיפים בהחלטה כוללים גם 1.4 מיליארד שקל לתוכנית מיגון וחצי מיליארד שקל למרכיבי ביטחון ביישובי הצפון. לפי משה דוידוביץ', ראש מועצת מטה אשר ויו"ר פורום ישובי העימות, רק 7 מיליון שקל מתוך סכום זה הועברו למשרד הביטחון, אך לשטח - כלום.
דוד אזולאי, ראש המועצה המקומית מטולה, אמר בתגובה כי "צריך לזכור שמטולה כולה מפונה. אין תושבים. גם אם יש תקצוב ממשלתי למיגון, אי אפשר להגיע ולהיכנס פיזית לבתים. מה שכן יש זה היערכות, שעליה אחראים משרד הבטחון ופיקוד העורף. מה הכוונה? מצלמות וסיבים אופטיים שמאפשרים לראות אם יש חדירה. אנחנו כמו מוצב צבאי. יש לי חמ"ל עם 40 מצלמות. האמצעים האלה מאפשרים לנו סוג של שליטה בבט"ש (ביטחון שוטף)".
עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל ציין כי "בכל פעם שאני חוזר מאזור המרכז לגליל, או למה שנשאר ממנו, אני מרגיש שהייתי במדינה אחרת. אצלנו במועצה יש 24 ישובים, מתוכם 10 ישובי קו עימות, ומתוכם פונו רק שניים - אביבים ודובב. אלה שלא פונו חווים את הדי הפיצוצים ברמה היומיומית. זה כמו רולטה רוסית כי אין לדעת מי יפגע ומתי. במקום שהמדינה תיתן איזה מענה, אנחנו נתקלים בחוסר תמיכה וחוסר גמישות".
עוד הוא מוסיף כי "כולנו שמענו ואנחנו מכירים את התרחיש הריאלי של מלחמה כוללת, אבל לא ערוכים לקראתו. אנחנו מבזבזים זמן יקר. ביישובי קו העימות בעומק של עד 8 ק"מ - כמו בעלמה, דלתון, ספסופה, ריחניה, מירון, בר יוחאי ואור גנוז - יש פערי מיגון של 40%. כלומר, לרבים מאוד אין שום פתרונות מיגון. מדובר בתקצוב של 8-7 מיליון שקל לסגור את האירוע. סכום בר השגה למדינת ישראל, שהיה יכול להציל חיים. המצב עם מוסדות החינוך לא הרבה יותר טוב. ההרשאה לתחילת מיגון המבנים התקבלה במרץ, ויסיימו את הפעולה, אולי בדצמבר".
דוידוביץ' הוסיף כי "בכל מה שקשור למיגון אזרחי, של בתים, זה תיאטרון אבסורד. הקצו 1.4 מיליארד שקל לטובת מיגון בתים בטווח של עד קילומטר מהגבול בשעה שיישובים האלה מפונים ולא ידוע מתי תושביהם יחזרו. נוצר מצב שלא הישובים צמודי הגדר וגם לא סמוכי הגדר - אלה בטווח של עד 8 ק"מ - מוגנים".
נושא הגנת מבני החינוך חורה לדוידוביץ' במיוחד: "נכון לעתה יש לי חוסר במיגון בכל בית ספר. אני נאלץ לפצל בתי ספר, ויש ישובים שבהם בכלל לא הולכים ללמוד. זה כשלעצמו סאגה בתוך המלחמה והטרפת. האנשים פה נמצאים על הקצה".
יונה יהב, ראש העיר חיפה, מודה שמחצית מהבתים בעיר לא מוגנים, אך טוען שהמצב בעיר לא שונה מאשר ערים ותיקות אחרות במדינה: "בשכונות הוותיקות זה לפי היוזמה של הדיירים, יש שם קירות עבים וההנחיה שלנו היא שהתושבים יסתתרו ליד הקירות בלי החלונות. כך היה במלחמת לבנון השנייה. הכשרנו גם מקלטים ציבוריים בחניונים התת קרקעיים וניתן להסתתר במקלטים של בתי הספר". יהב הודה שהוא לא יודע אם המקלטים הציבוריים יספיקו לכל תושבי השכונות הוותיקות.
