עיריית ת"א עומדת לאמץ תקן ירוק שצפוי לייקר עלויות בנייה
עיריית ת"א עומדת לאמץ תקן ירוק שצפוי לייקר עלויות בנייה
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר מעוניינת להחמיר את הדרישות עבור כל סוגי המבנים שייבנו - כך שיעמדו בסטנדרטים ירוקים גבוהים יותר. ד"ר בועז קידר ממינהל ההנדסה בעירייה: "מחקרים מראים שעלויות הבנייה צפויות לטפס ב־1.5%־3%"
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב־יפו תדון מחר בעדכון המדיניות לבנייה ירוקה בעיר. העדכון מהווה יישום ראשון של החלטת פורום ערי ה־15 בתחום הבנייה הירוקה, שמשמעותו היא מעבר לסטנדרט בנייה שחורג אף מעבר לדרישת התקנות הארציות. הצעד של העירייה הוא אולי ירוק ומתקדם - אבל יהיה לו מחיר, שכן ההערכה היא שהבנייה החדשה בתל אביב תתייקר עד 3%.
התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281) הוא תקן מתכלל העוסק בכל תחומי הבנייה ומתייחס למגוון שיטות, תהליכים, חומרים ומוצרים, וכן לכל מהלך חיי הבניין - תכנון, פיתוח השטח, ביצוע הבנייה, תמיכה ותחזוקה. השיטה שלפיה פועל התקן מאפשרת לצבור נקודות בנושאים שונים לצורך קבלת התו על ידי מכון התקנים.
כך, בניין יכול לקבל דירוג מכוכב אחד (הבסיסי ביותר) ועד לחמישה כוכבים (דירוג מצטיין). אף שעברו 15 שנה מאז שהגו את התקן, עד כה הוא וולונטרי בישראל - למעט בתל אביב שבה הוא מחייב מאז 2012 ברמה של כוכב אחד - ולכן נבנו לפיו רק כ־1,000 בנייני מגורים, משרדים ומבני ציבור ברחבי הארץ. על פי החלטת שר הפנים הקודם, אריה דרעי, החל ממרץ 2022 עד ספטמבר 2023 יידרשו כל המבנים החדשים בישראל לעמוד בתקן - בהתאם לייעוד המבנה - לפחות ברמה של כוכב אחד.
התוכנית שבה ידונו מחר בוועדה המקומית תל אביב־יפו (תא/מק/9144) מציעה החמרה של הדרישות ליזמי בנייה עבור כל סוגי המבנים בעיר - מבנייני מגורים בגובה ארבע קומות (לא כולל וילות), דרך מסחר ותעסוקה ועד מלונאות. עם אישור התוכנית, התקן המחייב בתל אביב יעלה מרמה של כוכב אחד ויגיע לשניים ואף שלושה כוכבים.
ד"ר בועז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר־קיימא ואנרגיה במינהל ההנדסה בעיריית תל אביב־יפו, מסביר כי כדי לקבל כוכב אחד, שנותן למבנה את התואר הנחשק של בניין ירוק, צריך המבנה לעמוד בתקן בידוד בניינים, דרגה C של ניהול אנרגטי, ניהול מי נגר בתחום המגרש, חומרי בניין "בריאים" שלא פולטים גזים רעילים ועוד.
ומה ההבדל בין כוכב אחד לשניים? קידר מבהיר כי לא מדובר בסעיפים חדשים, אלא בהחמרה של הדרישות הקיימות: "מבחינה תמטית, התקן לבנייה ירוקה לא משתנה, אלא רק סטנדרט התכנון והאיכות. בשונה מתקנים אחרים, התקן הוא מצרפי ומבוסס על צבירת נקודות בפרקים שונים, כשכל פרק מוקדש לנושא אחר שעניינו בנייה בת־קיימא.
"לדוגמה, אם עד עכשיו נדרשו המתכננים להציג פתרון לניהול 15% ממי הנגר שהגיעו למגרש וזה הקנה כוכב אחד, מעתה ינוהלו 30% לקבלת שני כוכבים. אם דירת מגורים נדרשת לבידוד מינימלי בקירות כדי לקבל כוכב אחד, בידוד משופר יביא אותה לשני כוכבים. בבית מגורים משותף - אם נקצה 30 חניות עבור אופניים, נקבל כוכב אחד, ואילו חניות אופניים כמספר יחידות הדיור יעניקו שני כוכבים", מסביר קידר.
קידר לא מסתיר את חששו מהדיון שיתקיים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בסוגיה זו: "מצד אחד, מחקרים בעולם מראים שהעלייה בעלויות למ"ר בנוי היא 1.5%־3% בטווח המיידי. מצד שני, ניסיון של יותר מ־20 שנה בבנייה ירוקה מוכיח שוב ושוב שאיכות החיים של המשתמשים עולה באופן משמעותי. כך בבתי הספר, במשרדים וכמובן במבני המגורים. כל תושב היה שמח לשלם פחות על מיזוג אוויר, למשל. דירה עם בידוד משופר ומערכות מיזוג אוויר יעילות מבחינה אנרגטית, יחסכו לו אלפי שקלים לאורך כל שנות חיי המבנה".
לעומתו, רון חן, מקבוצת היזמות והבנייה אנשי העיר, לא מתרגש מההתייקרות הצפויה: "אם היית שואל אותי אם להעלות את תקן הבנייה הירוקה בעפולה, לא הייתי בטוח בזה. אבל בתל אביב, שבה מחירי הדירות גבוהים ממילא, כך שהשינוי הזה זניח. אנחנו רואים את המהלך הזה כחיובי. התמורה הסביבתית שווה את ההתייקרות".
