שלמה סיקסט: תוכנית אזור התעסוקה החדש בצריפין תגרום לנו לפגיעה בהיקף של 200 מיליון שקל
שלמה סיקסט: תוכנית אזור התעסוקה החדש בצריפין תגרום לנו לפגיעה בהיקף של 200 מיליון שקל
הוועדה המחוזית מרכז תדון מחר בתוכנית להקמת אזור תעסוקה במתחם מספר 8 בצריפין. התוכנית, שהיא יוזמה של רמ"י, מעוררת עניין רב בשל הפוטנציאל הכלכלי שהיא מגלמת. מתוך ההתנגדות שלמה-סיקסט לתוכנית: "מציעה מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה שאינם נדרשים כלל באזור"
הוועדה המחוזית מרכז עתידה לדון מחר בתוכנית להקמת אזור תעסוקה בצפון מזרח באר יעקב (מתחם מספר 8 בצריפין). התוכנית היא יוזמה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), בעלת הקרקע. מדובר בשטח של 391 דונם, מתוכו חוכרת חברת שי"ר (שלמה סיקסט) 125 דונם. עליהם בנויים בין היתר המרכז הלוגיסטי ומבנה משרדים של החברה (כ-53 דונם), השוק הסיטונאי למכירת פירות וירקות (כ-69 דונם) ותחנת דלק (כ-4 דונם). אלא שחברת שי"ר מתנגדת לאישור התוכנית המופקדת, בטענה כי על השטח קיימת תוכנית ישנה יותר שמרכזה בנייה לוגיסטית – ולא משרדים כפי שהיתה רוצה רמ"י לראות בשטח. "אישורה של התוכנית המופקדת יוביל לפגיעה קניינית חמורה וחסרת תקדים במתנגדת, וזאת לתכלית שאיננה ראויה", כתבה החברה במסמך ההתנגדות שהוגש לוועדה.
התוכנית שמקדמת רמ"י מציעה בינוי של 478 אלף מ"ר שטחי תעסוקה (משרדים), מתוכם, 15 אלף מ"ר שטחי מסחר, במבנים של עד 18 קומות. יש להבהיר כי מדובר בתוכנית מתארית, שמתוקפה ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה בעתיד. האזור היחיד שלא כלול בתוכנית הוא מתחם השוק הסיטונאי. שלמה סיקסט טוענת בהתנגדותה כי התוכנית של רמ"י לא מביאה תכנון מפורט, אלא מתווה דרך לבניית משרדים, בשעה שיש עודף אדיר בשטחי תעסוקה במחוז ת"א ומרכז הארץ. בנוסף, לטענת החברה, בידיה זכויות בנייה בשטח הקובעות ייעוד לתעשייה – ולא למשרדים. "כל מטרת התכנון היא למעשה 'לחנוק' את המתחם שבבעלות המתנגדת ולמנוע ממנה לממש את יתרת זכויות הבנייה מכח תוכנית ממ/ 825 (אושרה ב-1982 וקובעת יעוד תעשיה, ג.נ), כדי להביא למימוש חזון בלתי ברור לאזור התעסוקה בניסיון לכפות פינוי השוק הסיטונאי", נכתב בהתנגדותה, ועוד: "מדובר בתוכנית פוגעת באופן חסר תקדים אשר מאיינת כ-107,000 מ"ר זכויות בנייה מאושרות ומחזיקה במתנגדת כבת ערובה לתקופה שעלולה להימשך לשנים רבות".
להתנגדות של שלמה-סיקסט מצורפת חוות דעת של היועץ הכלכלי איתי שפרן, מחברת פתרונות, הטוען כי התוכנית המופקדת מציעה מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה, אשר אינם נדרשים כלל באזור זה, לאור העודף האדיר של שטחי תעסוקה מאושרים ולא ממומשים באזור המרכז בכלל, ובאזור התוכנית המופקדת בפרט. התסקיר שערך מוכיח כי חברות עסקיות, פיננסיות, ממשלתיות והייטק אינן מתמקמות במרחב המזרחי של השפלה, ושלפיתוח קווי הרכבת הקלה והמטרו אין השפעה על המתחם. לטענת שפרן, הביקוש לתעסוקה באזור צריפין הינו רק בתחום האחסנה והלוגיסטיקה. השמאי מטעם שלמה סיקסט העריך את הפגיעה מאי מימוש התוכנית הקיימת בסכום של 200 מיליון שקל, ו-30 מיליון שקל נוספים אם התוכנית החדשה תאושר.
"לתוכנית החדשה אין התכנות כלכלית", אמרה ל"כלכליסט" עו"ד תמר מגדל ממשרד עו"ד מיתר החתום על ההתנגדות של שלמה סיקסט, "מצד שני, היא מונעת לממש את זכויות הבנייה התקפות, שיכלו לאפשר בנייה ללוגיסטיקה, שנדרשת במרחב הזה. אנחנו חושבים שזה נעשה בכוונת מכוון, כדי לחנוק את המתחם, ואולי, כדי לפנות את השוק הסיטונאי".
יש להוסיף כי לתוכנית מתנגד גם מהנדס עיריית באר יעקב, אדר' ישראל בן ישראל. לדבריו, למרות שהתוכנית קריטית לאיתנותה הכלכלית של העיר, היא "מחטיאה את מטרתה בתצורתה הנוכחית, והיא לא מספקת מענה, לא תכנוני ובוודאי לא כלכלי לגידול האוכלוסיה בבאר יעקב".
