תאגידי כוח האדם החדשים בענף הבנייה: "השקענו מיליונים והעובדים לא מגיעים"
תאגידי כוח האדם החדשים בענף הבנייה: "השקענו מיליונים והעובדים לא מגיעים"
התאגידים שהוקמו בשל המחסור בעובדים בענף הבנייה טוענים כי המדינה לא משתלטת על הבירוקרטיה שכרוכה בהקמתם, ומתקשה לנהל את ניוד העובדים הזרים לארץ. כעת הם דורשים להביא אותם בעצמם; לישראל נכנסו רק כ-1,600 עובדים, למרות מחסור של כ-80 אלף
תאגידי כוח האדם החדשים, אותם גופים עסקיים שהמדינה עודדה את הקמתם כחלק מהפתרון של הבאת העובדים הזרים לענף הבנייה, ממתינים למעלה מחודשיים להגעתם של העובדים, ואל חלקם הגדול לא הגיע עד כה אפילו עובד אחד. נכון להיום, נכנסו לישראל רק כ-1,600 עובדים, רובם מהודו וקצת מסרי לנקה, זאת בעוד הענף נמצא במחסור של כ-80 אלף עובדים וממתין לכ-50 אלף עובדים זרים שהגעתם כבר אושרה במסגרת החלטות הממשלה להרחבת המכסות.
בשל המשבר, וכחלק מהפתרון שהוחלט עליו, המדינה פתחה חלון להקמת תאגידים חדשים בנוסף לאלה הקיימים, וזאת על מנת לאפשר קליטה טובה ומהירה יותר של העובדים הזרים בישראל. ערב מלחמת חרבות ברזל היו בישראל 49 תאגידים והיום מספרם כמעט הוכפל והגיע ל-94 תאגידים. תפקיד התאגידים הוא לאתר ולקלוט עובדים בישראל בהתאם לאישור של המדינה, לדאוג להעסקתם באתרי הבנייה ולדאוג לרווחתם, כולל תנאי מגורים סבירים.
התאגידים החדשים שהוקמו טוענים כי המדינה לא מצליחה להשתלט על הבירוקרטיה שכרוכה בהקמתם, וכן מתקשה לנהל את הבאתם של העובדים לישראל, כך שגם עובדים שכבר מוינו ואושרו לא מגיעים. בשל כך, במשך חצי השנה האחרונה אתרי הבניה עובדים בתפוקות נמוכות יותר, פרויקטים מתעכבים או לא מתחילים בעבודה, ועלויות העבודה התייקרו בצורה דרמטית. מעבר להשפעות הללו, התאגידים החדשים טוענים להפסדים ישירים. כך למשל, הקמת תאגיד מחייבת בתשלום אגרה למדינה, במתן ערבויות שגם להם יש עלות שנתית גבוהה. וכן ישנן אגרות על העובדים, פתיחת משרד והעסקת עובדים, והכשרת מגורים עבור מאות עובדים.
איל בזיני בעלים של תאגיד כוח אדם חדש אמר כי אישור הקמת התאגיד ארכה כחודשיים והתקבלה רק בסוף פברואר, כאשר יש תאגידים שטרם קיבלו אישור. "כבר בהתחלה איבדנו סתם שלושה שבועות רק כי לא היה מי שיתעסק בניירת שהגשנו וזה כאשר המדינה אומרת שזה מצב חירום, מצד אחד אומרים לנו שמאוד רוצים את העובדים אבל מצד שני משתמשים באותם כלים שהיו להם בשגרה ועם אותו כוח האדם. יש תאגידים שלא הגיעו אל הניירת שלהם, שיעבדו על זה 24/7 כדי להספיק". עוד אומר בזיני, "אושרו לי מעל 100 עובדים אבל רק בשבוע הבא צריכים להגיע אלי שני עובדים ראשונים וזה לעג לרש, מה אני עושה עם שני עובדים? אני צריך לשכן אותם בדירה של 8 ולהפסיד כסף ואני לא יכול להביא לקבלן רק שני עובדים".
לדבריו, לכל עובד שאמור להגיע לישראל הם נדרשים להכין כ-60 עמודי מסמכים. "אחרי שהגשנו את המסמכים אמרו לנו שצריך להעביר להם בסדר אחר ובעצם רק אחרי שהעברנו את המסמכים נזכרו לעדכן את הנוהל המסודר להכנת תיק לעובד". לגבי העלויות אומר בזיני, כי שילמו את כל האגרות וככל הנראה יזכו לראות את כל העובדים שלהם רק בסוף חודש מאי. "אנחנו משלמים גם אגרות על כל עובד וזה לפני שהם מגיעים לארץ. האגרה השנתית היא על שנה שלמה והעובדים לא כאן אז על מה לוקחים לנו כסף?".
מארי נופי, בעלת חברת כוח אדם של קבוצת נופי אמרה כי השקיעו מיליונים ובין היתר דאגו למגורים לכ-300 עובדים באילת אך העובדים טרם הגיעו. "אנחנו במצב יחסית מתקדם ועדיין, השקענו מיליונים ואף אחד לא סיפר לנו שנחכה חצי שנה ולא נקבל תמורה על העסק שלנו. כולם לכאורה עושים את שלהם אבל לרשות האוכלוסין וההגירה אין היכולת לנהל את הדבר הזה. אם יתנו לתאגידים לנהל את זה אנחנו נעשה את זה מהר. הם צריכים להשקיע את המאמץ בהרחבת הבקרה והפיקוח על התאגידים ולא להחליף אותם. במשך 3 שבועות פניתי אל הרשות ולא קיבלתי מהם מענה. כאשר כבר הגיעו עובדים אז יש תנאים מפלים שמאפשרים רק לתאגידים הוותיקים להתקדם, כל העובדים החדשים שהגיעו הלכו לתאגידים הוותיקים".
קבלן התשתיות אמיר סליס, סיפר כי לפני ה-7 לאוקטובר זכה במכרזים לכמה עבודות אבל מאז הוא רק מפסיד כסף בהיעדר עובדים. "המחירים הוכפלו ושולשו. פרויקט של 3-4 חודשים התארך לשנה. יש פרויקטים שאני לא מסיים והרשויות קונסות אותי ובינתיים המדינה לא התחילה להתעסק עם עובדים לענף התשתיות. אני כל בוקר קם ומפסיד כסף".
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יגאל סלוביק סיכם את הדברים ואמר כי קצב ההגעה בהתאם לתחזיות הכי אופטימיות יעמוד על כשנה עד שנה וחצי. בתרחיש גרוע, זה יכול להימשך כשנתיים וחצי בעוד הענף חייב לקבל את העובדים בתוך כחודשיים. "במבחן התוצאה אין כאן אפילו 2,000 עובדים זרים מתוך 50 אלף שאנחנו צריכים. בסופו של דבר מי שאחראי על האירוע הזה זו מדינת ישראל, אנחנו איבדנו מאז ה-7 באוקטובר מעל 17 מיליון ימי עבודה. למחסור בעובדים יש השפעה ישירה על הפרויקטים ברשויות המקומיות, זה יגרום למחסור בכיתות לימוד ובמוסדות ציבור וברמה הארצית גם של בתי חולים ומתקני בריאות ותשתיות".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "מתחילת המלחמה עושה הרשות לילות כימים כדי למצוא פתרונות, בשקיפות מלאה ובשיתוף עם משרדי הממשלה וכל גוף רלבנטי אחר. אי לכך, אנו מצרים על טענות העולות משותפינו לדרך. בניגוד לטענות, בהתאם להחלטת השר, תאגידים חדשים הם שמקבלים עדיפות בהקצאת עובדים בענף הבניין במסלול הבילטראלי. כל תאגיד שיש לו פחות מ-200 עובדים מקבל תיעדוף בהקצאת עובדים חדשים וכך אכן נעשה.
"יתרה מכך, גם בנוהל להבאת עובדים זרים במסלול הפרטי, נקבע על פי המלצת משרד השיכון שרק תאגיד שיש לו 200 עובדים זרים לפחות יוכל לממש את ההבאה ללא מבחנים מעשיים של 30% ממכסת התאגיד. כדי להקל על תאגידים חדשים, הוחלט שהמספר 200 יכלול גם את העובדים ששויכו לתאגיד, גם אם טרם נכנסו לישראל (ורק הוזמנו ושולמה בגינם אגרה), וזאת במטרה להקל על התאגידים החדשים.
"לעניין בדיקות התאגידים, אנחנו משקיעים בכך המון מהמשאבים והכלים שלנו, כבר אושרו באישור עקרוני 147 תאגידים וכבר קיבלו אישור סופי 106 להתחיל פעילות (בכפוף לתשלום אגרות וערבויות). שזה קצב מהיר משמעותית מן העבר, למרות היקף המשימות המתחייב להבטיח תקינות וחוקיות האישורים. כרשות במדינת ישראל אנו מחוייבים לפעול ע"פ החוק כמובן. לסיכום, הרשות מחויבת לנושא ולא תחסוך במאמצים לקידומו".
