תוכנית להוספת יחידות דיור צמודות בירושלים מתסיסה את קריית היובל
תוכנית להוספת יחידות דיור צמודות בירושלים מתסיסה את קריית היובל
תוכנית התחדשות בשכונת קריית היובל בירושלים כוללת לראשונה הוספת "דיוריות" - נוהל המאפשר לפצל 20% מהדירות החדשות לטובת יחידת דיור צמודה, לשימוש עצמי או להשכרה. התושבים מתנגדים וטוענים לעומס כבד על התשתיות בשכונה
שכונת קריית היובל בירושלים היא אחד ממוקדי ההתחדשות העירונית הגדולים בישראל. תוכנית האב לשכונה, שהכנתה החלה ב־2009 ועוברת תהליך של עדכונים, דיברה על תוספת 7,520 יחידות דיור ל־10,000 הקיימות. הצפיפות של השכונה אמורה להכפיל את עצמה — מ־17 אלף איש לקמ"ר ל־40 אלף איש לקמ"ר. מסמך שהוכן ביוזמת מהנדס העיר ירושלים, ונחשף ב־2022, קבע באופן ברור שלשכונה אין את כושר הנשיאה - תשתיות תחבורה, שטחי ציבור, מוסדות חינוך ועוד - הדרוש למהלך התחדשות עירונית מהיר ומסיבי, והיתה הכרה בכך שהנושא דורש מעקב וניטור.
למרות זאת, הוועדה המחוזית ירושלים צפויה לדון מחרתיים בהתנגדויות לתוכנית ההתחדשות העירונית ברחוב ברזיל 28-26 בקריית היובל. מדובר לכאורה בפרויקט טיפוסי לשכונת השיכונים המתחדשת במהירות, שמציע הריסת שישה מבנים ישנים נמוכים ובהם 78 יחידות דיור קטנות, ובניית שני מגדלים בגובה 28 ו־29 קומות ובהם 280 יחידות דיור במקומם. אלא שזו הפעם הראשונה שבה מקודמת בשכונה תוכנית פינוי־בינוי עם "דיוריות" — נוהל המאפשר ליזמים לפצל 20% מכלל הדירות החדשות כך שמי שירכוש אותן יקבל עוד דירה קטנה נוספת, לשימוש עצמי או להשכרה. התושבים המתנגדים לתוכנית מעלים את החשש שהפיצול יביא לעומס גדול ולא מידתי על תשתיות השכונה.
ה"דיוריות" הן לא המצאה של חברת "יתד בברזיל בע"מ", החתומה כמגישת התוכנית ברחוב ברזיל. "נוהל דיוריות בתוכניות חדשות" התפרסם על ידי מינהל התכנון לראשונה במרץ 2023, וגרסה חדשה שלו התפרסמה ביולי 2024. מדובר ב"חדר או מערכת חדרים, המהווים חלק מיחידת דיור קיימת, שיכולים לשמש משק בית נפרד הכולל מקלחת, שירותים ומטבח, ובלבד שיעמדו בתנאים הבאים: שטח הדיורית לא יפחת מ־25 מ"ר, שייגזרו מתוך סך השטחים המותרים לבנייה למגורים באותו תא שטח; הדיורית תתבסס על תשתית יחידת הדיור (מיגון, חניה, מים, ביוב וחשמל); ואינה ניתנת לרישום ברשם המקרקעין (טאבו) בנפרד מיחידת הדיור".
לתוכנית ההתחדשות ברחוב ברזיל מתנגד המינהל הקהילתי של קריית היובל. "קריית היובל היא המובילה בירושלים מבחינת היקפי הבינוי הצפויים בה. אנו חוששים כי השכונה לא תהווה שכונה איכותית למגורים בעקבות היקפי הציפוף הגבוהים הצפויים", כתב בהתנגדות ד"ר אסף שפנייר, יו"ר מינהל קהילתי יובלים. "כבר היום יש מחסור בשטחי ציבור ונראה שלא יינתן מענה מספק עבור שטחים פתוחים בעתיד. נבקש לבחון הפחתה של היקף יחידות הדיור על מנת להפחית את העומס שאנו צופים בעתיד הקרוב".
עוד הם כותבים כי "מכיוון שהדיורית אינה נחשבת כיחידת דיור בפני עצמה, היא לא מקבלת תקן חניה אלא נכללת בתקן החניה של הדירות הגדולות. נוצר מצב שתקן החניה הוא פחות מ־1:1 במידה שמחשיבים את הדיוריות כיחידת דיור. היום אנו עדים בשכונה למצוקת חניה שהולכת וגוברת. נשאלת השאלה, היכן התושבים יכולים להחנות את רכבם במצב כזה?". עוד הם כותבים: "נושא הדיוריות עלול להעמיס על השלד הציבורי במרחב כתוצאה מחישוב אוכלוסייה שאינו תואם למציאות. לדוגמה, במידה שזוג 1+ מתגוררים בדיורית שמוצמדת ליחידת דיור עם שלוש נפשות, יכול להיווצר מצב של שש נפשות ואפילו יותר למשק בית".
עדי עמית, יו"ר עמותת התושבים יובלים 2041, קצת יותר בוטה: "דיוריות הן טריק ששלפו מהשרוול שמאפשר להוסיף יחידות דיור נסתרות, מבלי לבחון את הצרכים הפרוגרמטיים שלהן. הציפוף הפסיכי שמקודם בקריית היובל לא יאפשר לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר - בתי ספר, שירותי בריאות וספורט, פארקים ותחבורה. על פי עבודת היועצים ששכר מהנדס העיר למעקב אחר תוכנית האב, ניתן לספק, בדוחק, מענה לתוספת של 8,000 יחידות דיור. מעבר לכך אין מענה לתשתיות הולמות. מאחר שכבר אושרו כ־8,000 יחידות צריך לחשוב היטב על כל יחידת דיור תוספתית. הדבר חמור במיוחד כאשר בקנה מתוכננות למעלה מ־10,000 יחידות דיור נוספות".
מדוברות עיריית ירושלים נמסר: "הדיורית מיועדת על פי ההנחיות לדירה קטנה שיכולה לשמש לבן משפחה מתבגר או עבור מבוגרים במשפחה והיא אינה מוגדרת כיחידה נפרדת ואף לא ניתן למכור אותה. לכן לא ייווצרו עומסים על תשתיות. עיריית ירושלים תבחן את היתכנותו של נוהל שילוב הדיוריות לירושלים מול משרד הפנים, וככל שיהיה רלבנטי לעיר, נעבוד לפיו".
לנגד עיניה של הוועדה המחוזית יעמוד גם דיון שנערך בתחילת החודש בוועדה המקומית של העיר ביחס לכושר הנשיאה של השכונה. הוועדה לא התייחסה ישירות לסוגיית הדיוריות, אך קבעה כי הליך הבקרה על קידום תוכניות התחדשות עירונית הוא לקוי וכי יש "ליצור מנגנון מעקב דינמי ושקוף" שיאפשר לקבל החלטות מבוססות מידע.
