בלעדיקוינט: "התוכנית האסטרטגית לדיור מעכבת את הבנייה"
בלעדי
קוינט: "התוכנית האסטרטגית לדיור מעכבת את הבנייה"
מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט טוען כי תוכנית־העל לדיור תעכב את בנייתן של עשרות אלפי דירות, בין היתר בגלל “מסדרונות אקולוגיים” וחוסר גמישות. מינהל התכנון: על רמ"י לדאוג לבנייה והסרת חסמים
התוכנית האסטרטגית לדיור מעכבת מימוש של עשרות תוכניות בנייה ובהן עשרות אלפי דירות, כך טוען מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) ינקי קוינט במכתב ששלח לשרת הפנים איילת שקד והגיע לידי "כלכליסט".
ב־2017 הממשלה אישרה את התוכנית האסטרטגית לדיור שגיבשה המועצה הלאומית לכלכלה ובה יעדי התכנון והבנייה עד לשנת 2040. על פי התוכנית, כדי לעמוד בתחזית גידול האוכלוסייה המדינה צריכה לבנות 1.5 מיליון דירות חדשות. כדי לעמוד ביעד הזה ולאור העובדה שתוכניות בנייה ממומשות על פני שנים רבות, מוסדות התכנון מתבקשים לאשר בתקופה הזו תוכניות לבניית 2.6 מיליון דירות.
מאז החלטת הממשלה, מינהל התכנון מקדם תוכנית פעולה להגשמת היעדים האלה. התוכנית מסמנת לכל המחוזות את אזורי התכנון והכמויות בתחומי הדיור, התעסוקה, התשתיות והשטחים הפתוחים.
בנובמבר 2021, לאחר ארבע שנים של דיונים שבהן נטלה חלק גם רמ"י, הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים אישרה את תוכנית הפעולה של מינהל התכנון. ההחלטה היתה אמורה לעלות לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אבל בעקבות הסתייגויות רמ"י הדיון נדחה.
“תוכנית חסרת גמישות“
במכתב מפרט קוינט את טענותיו. לדבריו, פרק הדיור נעדר גמישות בכך שהוא מסמן את המתחמים שבהם אפשר לבנות וגם את לוח הזמנים לאישור התוכניות בהם. לוחות הזמנים נקבעו כדי לסנכרן בין הבנייה למגורים לקצב הקמת התשתיות. אבל לדבריו, לוחות הזמנים האלה הם "מגבלה שמקבעת את התכנון ואינה מאפשרת גמישות שנחוצה ביתר שאת לאור שינויים דמוגרפיים, חסמי מימוש ושינויי מדיניות חדשות לבקרים".
ברמ"י טוענים כי איתרו 30 פרויקטים בקונפליקט בגלל המגבלות האלה, כמו תוכניות לבניית 4,000 דירות מצפון ללהבים ו־8,000 דירות במערב חריש.
קוינט מלין על כך שהתוכנית הגדירה כי 30% מהדירות ייבנו בהליכים של התחדשות עירונית אף שקצב המימוש של תוכניות אלה איטי בהרבה לעומת תוכניות בנייה על קרקע פנויה.
כמו כן קוינט טוען כי התוכנית סימנה 600 אלף דונם של מסדרונות אקולוגיים ושמורות טבע שחופפים לשטחי פיתוח ב־50 תוכניות. זוהי, לדבריו, "דריסה של אפשרויות התכנון והפיתוח העתידיות במתחמים האלה”. בין היתר נטען כי תוכנית להרחבת המכון לטיהור שפכים בקריית גת חופפת למסדרון אקולוגי. פגיעה בתוכנית הזו עלולה להוביל לעצירה של תוכניות לבניית 60 אלף דירות.
אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, אומר על כך: “רמ”י מפנה אצבע לתכנון, תוך התחמקות מהבעיה האמיתית, שהיא מחסור בתשתיות ופתרונות תחבורה, אשר יוצר צוואר בקבוק במימוש התוכניות”.
טענה נוספת היא באשר להחלטה של מינהל התכנון לעודד הרחבה של אזורי תעסוקה קיימים ולצמצם הקמה של אזורי תעסוקה חדשים, במיוחד כאלה שרחוקים מאזורי מגורים. מדיניות זו נולדה משום שנמצא עודף של תוכניות תעסוקה: כיום מאושרות תוכניות לבניית כ־155 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה אולם עד 2040 יהיה צורך רק ב־35 מיליון מ"ר. העודף הזה נובע מכך שרשויות מקומיות דורשות שטחי תעסוקה שיניבו ארנונה. קוינט חושש כי רשויות שלא יקבלו שטחי תעסוקה יבלמו תוכניות למגורים.
“להקים קרן לתשתיות”
בשבוע שעבר שלח קוינט לראש הממשלה נפתלי בנט ולשרי השיכון, האוצר והפנים מכתב ובו פירט שורה של צעדים דחופים להסרת חסמים והגדלת היצע הדיור. תיקון התוכנית האסטרטגית הוא אחד הצעדים הנדרשים לדבריו.
בנוסף תבע קוינט להגדיל את התשלומים לרשויות המקומיות שבהן משווקות קרקעות לבנייה למגורים. בין היתר, הציע להגדיל תשלומים באמצעות סעיף המכונה חלף היטל השבחה. דרישתו בסעיף זה נאמדת בכ־2 מיליארד שקל. בנוסף, הציע לספק לרשויות תקציבים נוספים להקמת מבני חינוך. לדבריו, הגדלת התשלום לרשויות תייצר תמריץ לשיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים.
כמו כן קוינט מבקש להקים תחת ניהול רשות מקרקעי ישראל קרן ייעודית למימון פרויקטים של תשתית. הקרן תקבל כסף מהכנסות רמ"י משיווק הקרקע, ותשתמש בו להסרת חסמים שמונעים כיום הקמה של שכונות חדשות. למשל, הוא מציע להשתמש בכסף לטיהור קרקעות מזוהמות, עבודות ניקוז והרחבת הפיתוח בערים בפריפריה.
ממינהל התכנון נמסר: "התוכנית האסטרטגית היא נגזרת של החלטת ממשלה משנת 2017, והיא קודמה בשיתוף פעולה מלא של כלל גורמי הממשלה, הרשויות המקומיות ורשות מקרקעי ישראל. התוכנית נועדה להבטיח מלאי תכנוני איכותי לטווח הארוך ומאפשרת תוספת של יותר מ־2.8 מיליון דירות עד שנת 2040 לצד תשתיות תומכות, תעסוקה ושטחים פתוחים. מאז 2017, מינהל התכנון עומד בכל יעדי התכנון שקבעה הממשלה ואף מעבר לכך, ואישר בחמש השנים האחרונות יותר מ־600 אלף יחידות דיור. מוטל על רשות מקרקעי ישראל לבנות את יחידות הדיור ולדאוג להסרת חסמים לביצוע כמו מתקני טיהור שפכים ועוד. ככל שהממשלה תגדיר למינהל התכנון יעדים אחרים, מינהל התכנון ערוך ומוכן לבצע אותם".
