סגור
ח"כ משה גפני יו"ר יהדות התורה
יו"ר ועדת הכספים גפני. משתמש בכוחו בוועדת הכספים כדי ללחוץ על האוצר (צילום: אלכס קולומויסקי)

מס הרכישה על משקיעים הפך לבן ערובה בידי גפני: באוצר מזהירים מעליית מחירי הדיור

יו"ר ועדת הכספים מעכב את הארכת הוראת השעה ל־8% מס רכישה למשקיעים. אם לא יאשר זאת עד סוף השנה יקטנו הכנסות המדינה במאות מיליוני שקלים ב־2025. אלא שההשלכות על שוק הנדל"ן אף עלולות להיות חמורות בהרבה   

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מעכב את ההחלטה על שיעורי מס הרכישה לרוכשי דירה שנייה (משקיעים) כבר למעלה מחצי שנה. אם גפני יבחר שלא להאריך את הוראת השעה שמטילה מיסוי גבוה יותר על רוכשי דירה שנייה – בשיעור של 8% – הרי ששיעורי המס על דירה שנייה צפויים לרדת לרמה הזהה לזו של מס על דירה יחידה. הירידה במס צפויה להגדיל את חלקם של המשקיעים בשוק הדיור, וממילא ליצור לחץ כלפי מעלה על מחירי הדירות ולחץ כלפי מטה על מחירי השכירות. בנוסף, אם המס לא יוארך, יקטנו הכנסות המדינה בכ־520 מיליון שקל ב־2025, כך לפי הערכת האוצר.
במשרד האוצר נאבקים זה שנים במשקיעי הנדל"ן בשל העובדה שהם מגדילים את הביקוש לדירות וממילא מעלים את המחירים. באוצר מודאגים בפרט משינויים במס הרכישה. כשמס הרכישה עתיד לעלות יש נהירה של משקיעים שרוצים לנצל את המס הנמוך, וכשמס הרכישה יורד, המשקיעים רוצים לנצל את התקופה שבה המס נמוך. באוצר מציינים את הנתון שלפיו הפחתת מס הרכישה ב־2021 הביאה לכך שחלק המשקיעים בשוק היה 20% (לעומת 13.6% בשנת 2020), ובמהלך 2022 חלק המשקיעים הגיע אפילו לשיא של 28.6% מהשוק.
ולכן במשרד האוצר הגיעו למסקנה כי הם מעוניינים שמס הרכישה על המשקיעים יהיה גבוה באופן קבוע ויעמוד על 8%. הצעת חוק כזו הונחה על שולחן הכנסת אך נתקעה בוועדת הכספים מפברואר ועד היום. בעקבות התנגדות הוועדה, האוצר הגיע למסקנה כי עדיף לקדם מהלך עדין יותר, ובמהלך אפריל 2024 פורסמה הוראת שעה שתאריך את המס הגבוה על המשקיעים בשנתיים בלבד, כלומר, עד לסוף 2026. אלא שגם את הוראת השעה הזו גפני מסרב להעביר בכנסת.
גפני כידוע נוהג להשתמש בכוחו בוועדת הכספים כדי ללחוץ על האוצר להעביר דברים שהוא מעוניין בהם – בדרך כלל נושאים הקשורים לצרכי המגזר החרדי ומוסדותיו הפנימיים - ולכן באוצר יש תפיסה שלפיה גפני מתכוון להעביר את המס, אלא שהפעם יש גם גורמים אחרים שלוחצים על אי הארכת המס הגבוה למשקיעים. הכוונה היא לאנשי ענף הנדל"ן שמוטרדים מהירידה החדה בהתחלות הבנייה בענף, ומהירידה במשכנתאות שהיתה חדה בחודשי המלחמה הראשונים והחלה להתמתן במאי האחרון. אלא שבאוצר מתעקשים ובצדק כי עיקר המשבר בעולם הנדל"ן קשור למחסור בעובדים, כלומר, לצד ההיצע, והגדלת הביקושים לא תפתור את בעיית העובדים.
גם שר האוצר סמוטריץ' שנחשב לאחד החסמים בדרך להחזרת העובדים הפלסטינים לענף הנדל"ן מתנגד להפחתת המס למשקיעים. סמוטריץ' אמר בתדרוך לעיתונאים כי "המחשבה הזו שעכשיו בגלל שאני רוצה להזרים כסף מהשוק לענף הנדל"ן, אז אני אוריד את מס הרכישה למשקיעים כדי שהם ירוצו לקנות, זה מעוות את השוק לאורך זמן, זה לא מאפשר לשוק לייצר ציפיות אמיתיות. בכלכלה אתה חושב שאתה פותר בעיה, אבל אחר כך אתה יוצר בעיה אחרת. אם אנחנו חושבים שהמס על משקיעים צריך להיות 8%, אז כך הוא יהיה, זה לא עכשיו שהקבלנים במצוקה אז נעזור להם דרך המס, אפשר לעזור להם דרך דברים אחרים".
הבחירה להילחם במשקיעים איננה אידיאלית מבחינת הניתוח הכלכלי, שכן משקיעי הדירות הם גם אלו שמשכירים את הדירות, וריבוי המשקיעים מגדיל את היקף הדירות להשכרה ועשוי להביא למיתון העלייה במחירי השכירות. וככלל, התאוריה הכלכלית מתנגדת להתערבות בשיקולי ההשקעה של הפרטים במשק, אלא שכיום אנו יודעים שהמשקיעים בנדל"ן לא מונעים רק משיקולים כלכליים טהורים, אלא הם מונעים מיתרונות המיסוי שיש באפיק הנדל"ן, כמו פטור בפועל ממס על תשלומי שכירות ופטור ממסי שבח. פטורים אלו מופיעים בהצעת החוק של האוצר כנימוק למיסוי העודף על רוכשי דירה שנייה, אך דרך המלך היא לבטל את יתרונות המיסוי שיש בהשקעה בנדל"ן על פני השקעות הוניות אחרות.