דו"ח פערי השכר הראשון בשיכון ובינוי: עד 13% לטובת הגברים
דו"ח פערי השכר הראשון בשיכון ובינוי: עד 13% לטובת הגברים
מדובר בנתוני שכר ברוטו. עם זאת, כאשר החברה השוותה את השכר מחושב לפיצויים, שאינו כולל תשלום בונוסים, שעות נוספות או תגמולים, שכר הנשים היה גבוה ב-1% או 2% משכר הגברים. לפי שיכון ובינוי, הסיבה לכך נובעת מהנטייה של הנשים בחברה לבחור תפקידים משרדיים שאינם כוללים עבודה בשטח
חברת שיכון ובינוי פרסמה היום (ג') את דו"ח פערי השכר המגדריים הראשון בחברה. במסגרת הדו"ח, החברה חילקה את עובדיה ל-4 קבוצות לפי תפקיד ומעמד ובדקה את פערי השכר בין גברים ונשים בקבוצות אלו. בהשוואה המתייחסת לשכר ברוטו, בשתיים מתוך שלוש הקבוצות עליהם פרסמה החברה את הנתונים, נרשמו פערי שכר לטובת הגברים של בין 5% ל-13%.
עם זאת, כאשר החברה השוותה את השכר מחושב לפיצויים, אשר אינו כולל תשלום בונוסים, שעות נוספות או תגמולים נוספים, שכר הנשים היה גבוה ב-1% או 2% משכר הגברים.
לפי שיכון ובינוי, הפערים בשכר ברוטו אלו נובעים מהנטייה של הנשים בחברה לבחור תפקידים משרדיים שאינם כוללים עבודה בשטח, ולכן הגברים באותו התפקיד מקבלים תוספת רכב המחושבת בשכר ברוטו, אך לא בשכר לפיצויים. בנוסף, החברה בחרה שלא לפרסם את נתוני השכר של קבוצה של כ-30 עובדים אשר קיימת בה רק עובדת אישה אחת כדי להגן על פרטיותה, לפי הוראות החוק.
באוגוסט 2020 התקבל בכנסת תיקון מספר 6 לחוק שכר שווה אשר יזמה חברת הכנסת חוה אתי עטייה מהליכוד. לפי התיקון החדש, כל חברה ציבורית, ממשלתית, עמותה או חברה פרטית המונה מעל ל-518 עובדים תהיה מחויבת מדי שנה להכין דו"ח לגבי פערי השכר המגדרים בחברה לפרסם אותו עד ה-1 ליוני בשנה שאחריה. מחר יגיע המועד הראשון בו כלל החברות ידרשו לפרסם את הדו"ח לראשונה.
הדו"ח יכלול חישוב של פערי השכר בין נשים לגברים במשרה מלאה וחלקית בחלוקה לפי מאפיינים כמו ותק, השכלה ותפקיד, וכן נתונים לגבי אחוז הנשים והגברים שמקבלים שכר נמוך מהשכר הממוצע בחברה. כל חברה תידרש לפרסם דו"ח לציבור בו יצונזרו חלק מהפרטים, וכן לשלוח לכל עובד דו"ח אישי המשקף את פערי השכר בקבוצה אליה העובד משתייך.
דרישות החוק בנוגע לדו"ח פערי השכר הפומבי מאפשרות גמישות רבה לחברות בבניית הדו"ח, והסכנה היא שהן ישתמשו בגמישות זו כדי לרכך את הנתונים. כל חברה נדרשת לחלק את עובדיה לפי מאפיינים כמו תפקיד או וותק כדי לייצר קבוצות שהשוואה בין נשים וגברים בתוכן תהיה הגיונית. עם זאת, החוק לא מפרט כיצד החברות נדרשות לחלק את הקבוצות, או מציין מספר מינימלי או מקסימלי של קבוצות שכדאי לחלק עליהן.
חברת שיכון ובינוי לדוגמא, המונה בין 1,000 ל-2,000 עובדים בארץ, חילקה את עובדיה ל-4 קבוצות השוואה לפי תפקיד ומעמד. לצורך השוואה, חברת צ'ק פוינט, המונה כ-2,500 עובדים, חילקה את עובדיה ללא פחות מ-35 קבוצות לפי מקצוע וותק. מכיוון שהחברות אינה נדרשות לפרסם פירוט לגבי כיצד חילקה את הקבוצות או מידע אחר לגביהן מטעמי פרטיות, קשה להסיק מסקנות חד משמעיות מנתוני החברות.
