בלעדיהדיל הפוליטי המתבשל: השתלטות של חסידות גור והמתנחלים על רמ"י
בלעדי
הדיל הפוליטי המתבשל: השתלטות של חסידות גור והמתנחלים על רמ"י
המועמד של גולדקנופף לא עומד בתנאי הסף לתפקיד מנהל רמ"י? עסקה של יהדות התורה עם שר האוצר סמוטריץ' עשויה לסלול לו את הדרך לתפקיד
הניסיון למנות את מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בהליך תקין באמצעות ועדת איתור צפוי להיכשל משום שמורגנשטרן אינו עומד בתנאי הסף לתפקיד. לכלכליסט נודע כי כדי לעקוף את הבעיה מוטי בבצ'יק, ראש לשכתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף, מנסה לרקום מהלך שבו מורגנשטרן ימונה לתפקיד ללא ועדת איתור, אלא בהמלצה של שרי השיכון והאוצר ובאישור הממשלה.
כדי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ’ יסכים למהלך, ימונה מטעמו משנה למנהל רמ"י שיהיה אחראי על הבנייה באזור יהודה ושומרון. הכוונה היא להעלות הצעה ברוח זו להחלטת הממשלה כבר בימים הקרובים. כיום הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש הוא יוסי סגל שיש לו מעמד של מנהל מרחב ברמ"י. סגל מכהן בתפקיד מ־1997, ובקרב המתנחלים יש תסכול מתפקודו. מינוי של אחר במקומו, או בתפקיד מקביל, יאפשר לסמוטריץ' להאיץ את הבנייה בשטחים.
שר השיכון גולדקנופף הוא ראש סיעת יהדות התורה ונציג חסידות גור שממנה מגיע גם בבצ'יק שנחשב בחסידות לבכיר מבין שניהם בזכות קרבתו לאדמו"ר. גם מורגנשטרן צמח בחסידות גור. אומנם ההשכלה האקדמית שלו רלבנטית לתפקיד שהוא ממלא כיום והוא בקיא בתחום הנדל"ן, אך הוא גם כפוף לאדמו"ר מגור ולשיקוליו. מינוי מנהל מטעמה יקנה לחסידות גור אחיזה בגוף שמנהל 93% מקרקעות המדינה, מקצה מדי שנה מגרשים לבניית כ־60 אלף דירות ומעביר לרשויות המקומיות מיליארדי שקלים.
דרישות הסף לתפקיד מנהל רמ"י הן 10 שנות ניסיון ניהולי במגזר הציבורי (או 9 שנים אם למועמד יש תואר שני), בהן 5 שנות ניסיון כמנהל בכיר בשירות הציבורי, וכן 5 שנות ניסיון בניהול עובדים. למורגנשטרן תואר שני מהטכניון, אך הניסיון התעסוקתי שלו אינו תואם לדרישות הסף. הוא שימש במשך 6 שנים כממלא מקום מנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, ועוד שנה ותשעה חודשים כמנכ"ל משרד השיכון. כך שבמצטבר יש לו פחות מ־8 שנות ניסיון, רובן בחברה כלכלית לא גדולה במיוחד.
ניסיון דומה למנות מנהל לרמ"י שלא באמצעות ועדת איתור היה בשלהי שנת 2020, כאשר שר השיכון דאז יעקב ליצמן ביקש למנות את ינקי קוינט. גם אז בבצ'יק היה יד ימינו של השר. באותה עת נציבות שירות המדינה ודינה זילבר שכיהנה אז כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בלמו את המהלך, והגיעו עם השר להסכמות כי מנהל רמי"י ימונה בוועדת איתור. הצורך בהסכמות נבע מכך שהחוק מאפשר למנות מנהל לרמ"י ללא ועדת איתור. אולם הנציבות וזילבר סברו כי מינוי דרך ועדת איתור חשוב כדי לשמור על אמון הציבור, וכן משום שמינוי בדרך הזאת יאפשר למנהל מקצועי לשמור על עצמאותו ואי־תלותו בגורם הממנה.
מתוך כ־40 מועמדים לתפקיד, 12 הוזמנו לריאיון בפני הוועדה ובסופו של הליך נבחר קוינט. הוא הגיע למשרה לאחר שניהל במשך שלוש שנים את רשות החברות הממשלתיות, ובמשך תשע שנים לפני כן שימש יועץ משפטי של רשות מקרקעי ישראל.
המינוי של מורגנשטיין למנהל רמ"י כעת דחוף לבבצ'יק ולחסידות גור בגלל החשש כי הממשלה לא תאריך ימים. על פי החוק, מנהל רמ"י ממונה לחמש שנים ולממשלה קשה לפטר אותו, כך שמינוי של מורגנשטרן כעת ייתן לחסידות אחיזה בתפקיד הבכיר גם אם הממשלה תיפול.
כהונתו של קוינט כמנהל רמ"י תסתיים רק בדצמבר 2025. כדי שיסכים לפנות את המקום קודם לכן יצטרכו להגיע עימו להסכמות, ומכאן נולד הרעיון למנותו ליו"ר רשות שדות התעופה. אלא שלמהלך הזה נדרשת גם הסכמה של שרת התחבורה מירי רגב.
סמוטריץ’ ובבצ'יק מכחישים את הטענות. מטעמו של סמוטריץ' נמסר: "לרמ"י יש מנהל מכהן. שר האוצר לא עוסק במחליף שלו".
מטעמו של בבצ'יק נמסר: "לא התקיימו שיחות בין גולדקנופף או בבצ'יק לבין סמוטריץ'. מורגנשטרן הצהיר כי הוא לא הולך להיות מנהל בשום מקום אחר שאינו משרד השיכון".
