למרות ההתנגדויות: אושרה הפקדת התוכנית להקמת חמישה יישובים בבקעת ערד
למרות ההתנגדויות: אושרה הפקדת התוכנית להקמת חמישה יישובים בבקעת ערד
המועצה הארצית אישרה להפקדה את התוכנית למרות ההתנגדות של ארגוני הסביבה, המשרדים להגנת הסביבה והבריאות ורשות הטבע והגנים. לטענת המתנגדים, יש להעדיף עיבוי וחיזוק יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים
המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בישיבתה היום (ג') הפקדת תוכנית להקמת חמישה יישובים "כפריים-קהילתיים" בבקעת ערד. היוזמה אושרה בממשלה הקודמת, במרץ 2022, ומדובר עתה במהלך האופרטיבי שיאפשר את תחילת התכנון המפורט של היישובים. לתוכנית התנגדו ארגוני הסביבה, נציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, רשות הטבע והגנים, ארגוני הנשים והטכניון. נציגת משרד הכלכלה נמנעה.
על פי התוכנית, בארבעת היחשובים החדשים המיועדים לאוכלוסייה יהודית יתגוררו כ-1,800 בני אדם בכל אחד. בישוב הבדואי החדש, ששטחו יהיה הגדול ביותר ויעמוד על 800 דונם, יתגוררו כ-5,000 בני אדם.
ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, ישי מרלינג, אמר עם ההחלטה: "מדובר בצעד משמעותי והיסטורי בדרך לחיזוק ההתיישבות בנגב ובאזור בקעת ערד. גוש ישובי מבואות ערד הוא צעד משמעותי למימוש חזונו של דוד בן גוריון ליישוב הנגב".
מהחברה להגנת הטבע נמסר כי: "מכל הבחינות - תכנונית, כלכלית, חברתית, סביבתית, נופית ואקולוגית - יש עדיפות ברורה וחד-משמעית לחיזוק ועיבוי יישובים קיימים ולא להקמת עוד ועוד יחשובים חדשים. מעבר לנזק הסביבתי, הנופי והאקולוגי שהם גורמים, ישובים חדשים יפגעו מבחינה כלכלית וחברתית ביישובים הקיימים באותו המרחב, הזקוקים לחיזוק, לא להחלשה".
על אף שמדובר ביוזמה ישנה, משנת 2011, הרי שקידומה עתה תואם היטב את גישת הממשלה הנוכחית, הפועלת במוצהר להעצמת ההתיישבות הכפרית כאמצעי להגברת הנוכחות היהודית מול התפשטות המגזר הערבי. על פי התוכנית, שעליה חתום אדריכל אילן אייזן, יוקמו ארבעה יישובים המיועדים לאוכלוסייה יהודית. הצפיפות הממוצעת ביישובים אלו תעמוד על כשלוש יחידות דיור לדונם. "במקום לפתור את בעיית ההתפשטות באמצעות הסדרת ההתיישבות הבדואית, פועלים בהיסטריה ומעודדים התיישבות חדשה שאמורה לחסום אותה. חזרנו לימי חומה ומגדל כשיישובים מוקמים בחטף כדי להשיג אחיזה בקרקע", אמרה פרופ' נורית אלפסי, מומחית לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון.
מצד שני, במסגרת התוכנית יוקם גם ישוב בדואי, ששטחו יהיה הגדול ביותר ויעמוד כאמור על 800 דונם. "סביב תל ערד, משני צידי כביש 80, חיות היום כמה מאות משפחות של בדואים בצורה לא מוסדרת ולכן יש הכרח להקים עבורן יישוב", הסביר יאיר מעיין, שכיהן עד לאחרונה כראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב וכיום מתמודד לראשות עיריית ערד. "בשונה מארבעת היישובים היהודיים (שיכילו 500 יחידות דיור - ג"נ), מדובר ביישוב של 1,000 יחידות דיור. אני מעריך שרובם הגדול של הבדואים יתכנסו ליישוב החדש מתוך הסכמה".
בישיבת הוועדה המחוזית דרום לפני כחודשיים הבהיר נציג המשרד להגנת הסביבה, מתן לוינסון, כי המשרד מתנגד לתוכנית. לדבריו: "התוכנית היא בסתירה למדיניות התכנון הארצית לפיה יש לעבות יישובים קיימים ולהימנע מהקמת יישובים חדשים. כמו כן, התוכנית מקודמת במקביל להקפאה של תוכנית המתאר המחוזית למסדרונות אקולוגיים, באופן שאינו מאוזן ולא משקף את הצורך בשמירה על שטחים פתוחים לצד פיתוח. התוכנית תפגע בהיקף גדול ולא מידתי של שטחים פתוחים וברצף שלהם. מדובר בישובי לווין שיעמיסו על תשתיות התחבורה הקיימות, יצריכו הקמת תשתיות תחבורה חדשות ויגבירו את השימוש ברכב פרטי. יישובים אלה יהוו תחרות לעיר ערד, יחלישו אותה ויוציאו ממנה אוכלוסייה חזקה. התוכנית מציעה הקמה של יישובים חקלאיים שתידרש עבורם קרקע חקלאית בהיקפים גדולים, על אף שהחלטת הממשלה היתה ליישובים כפריים-קהילתיים".
