"חזרנו לימי חומה ומגדל": המועצה הארצית תדון בהקמת 5 יישובים קהילתיים ליד ערד
"חזרנו לימי חומה ומגדל": המועצה הארצית תדון בהקמת 5 יישובים קהילתיים ליד ערד
המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון בהפקדת התוכנית שאושרה ע"י הממשלה הקודמת, במסגרתה יוקמו ארבעה יישובים יהודיים ל-1,800 איש ויישוב בדואי ל-5,000 איש. נציגת משרד השיכון: "יישובים קהילתיים יכולים לחזק את השירותים שיינתנו בערים הקרובות". המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתוכנית: "תפגע בהיקף גדול ולא מידתי של שטחים פתוחים, תחליש את ערד ותוציא ממנה אוכלוסייה חזקה"
המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון מחרתיים (ג') בהפקדת תוכנית להקמת 5 יישובים "כפריים-קהילתיים" בבקעת ערד. היוזמה אושרה ע"י הממשלה הקודמת במרץ 2022, ומדובר עתה במהלך האופרטיבי שיאפשר את תחילת התכנון המפורט של היישובים. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתוכנית.
על אף שמדובר ביוזמה ישנה, משנת 2011, הרי שקידומה עתה תואם היטב את גישת הממשלה הנוכחית, הפועלת במוצהר להעצמת ההתיישבות הכפרית כאמצעי להגברת הנוכחות היהודית מול התפשטות המגזר הערבי. ע"פ התוכנית, שעליה חתום אדר' אילן אייזן, יוקמו ארבעה יישובים המיועדים לאוכלוסייה יהודית בהם יתגוררו כ-1,800 איש. הצפיפות הממוצעת ביישובים אלו תעמוד על כ-3 יח"ד לדונם. "במקום לפתור את בעיית ההתפשטות באמצעות הסדרת ההתיישבות הבדואית, פועלים בהיסטריה ומעודדים התיישבות חדשה שאמורה לחסום אותה. חזרנו לימי חומה ומגדל כשיישובים מוקמים בחטף כדי להשיג אחיזה בקרקע", אמרה פרופ' נורית אלפסי, מומחית לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון.
מצד שני, במסגרת התוכנית יוקם גם יישוב בדואי, ששטחו יהיה הגדול ביותר ויעמוד על 800 דונם, ויתגוררו בו כ-5,000 איש. "סביב תל ערד, משיני צידי כביש 80, חיות היום כמה מאות משפחות של בדואים בצורה לא מוסדרת ולכן יש הכרח להקים עבורן יישוב", הסביר יאיר מעיין, שכיהן עד לאחרונה כראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב וכיום מתמודד לראשות עיריית ערד. "בשונה מארבעת היישובים היהודיים (שיכילו 500 יח"ד - ג"נ), מדובר ביישוב של 1,000 יח"ד. אני מעריך שרובם הגדול של הבדואים יתכנסו ליישוב החדש מתוך הסכמה".
בערב עיון של איגוד המתכננים שהתקיים ביום חמישי האחרון, אמרה אדר' שירה מור יוסף ממשרד הבינוי והשיכון כי בעיניה מדובר במהלך חיוני: "המרחב הכפרי נתפס כמסכן את העירוניות, אבל היום אנחנו יכולים לראות שהדבר הזה כבר לא מתקיים. בעיירות הפיתוח לשעבר של מערב הנגב, בנתיבות, שדרות ואופקים, אי אפשר לדבר על הגירה שלילית. הערים האלה פועלות בצורה מאוד יפה עם יישובי המרחב הכפרי שמקיף אותן. האנשים יוצאים אל הערים ומקבלים מהן שירותים - בריאות, מסחר ובילוי. ליד ערד ודימונה, במזרח המטרופולין, אין מרחב כפרי. אנחנו סבורים שיישובים כפריים קהילתיים יכולים לחזק את השירותים שיינתנו בערים הקרובות".
בישיבת הוועדה המחוזית דרום לפני כחודשיים הבהיר נציג המשרד להגנת הסביבה, מתן לוינסון, כי המשרד מתנגד לתוכנית. לדבריו: "התוכנית היא בסתירה למדיניות התכנון הארצית לפיה יש לעבות יישובים קיימים ולהימנע מהקמת יישובים חדשים. כמו כן, התוכנית מקודמת במקביל להקפאה של תוכנית המתאר המחוזית למסדרונות אקולוגיים, באופן שאינו מאוזן ולא משקף את הצורך בשמירה על שטחים פתוחים לצד פיתוח. התוכנית תפגע בהיקף גדול ולא מידתי של שטחים פתוחים וברצף שלהם. מדובר ביישובי לוווין שיעמיסו על תשתיות התחבורה הקיימות, יצריכו הקמת תשתיות תחבורה חדשות ויגבירו את השימוש ברכב פרטי. יישובים אלה יהוו תחרות לעיר ערד, יחלישו אותה ויוציאו ממנה אוכלוסייה חזקה. התוכנית מציעה הקמה של יישובים חקלאיים שתידרש עבורם קרקע חקלאית בהיקפים גדולים, על אף שהחלטת הממשלה היתה ליישובים כפריים-קהילתיים".
אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, אמר: "אין ספק כי המטרה של מקדמי התוכנית היא לגזור סרט ולהציג לציבור מצג שווא של עשייה. הממשלה מדברת על חיזוק הנגב, אך בפועל פוגעת בערים וביישובים הקיימים על ידי הקמת יישובים חדשים. היישובים החדשים לוקחים משאבים ותושבים מהרשויות המקומיות בדרום, ובנוסף גורמים לפגיעה סביבתית, נופית ואקולוגית קשה. במדינה שהולכת ומצטופפת, התכנון הנכון הוא לעבות יישובים קיימים ובכך לחזק אותם, ומאידך לשמור על השטחים הפתוחים שכה חיוניים לנו ולדורות הבאים שיבואו אחרינו. אין לנו נגב אחר ואין לנו טבע אחר".
פרופ' אלפסי קושרת את ההחלטה למגמה רחבה יותר של "אובדן משילות תכנונית". לדבריה: "אנחנו מדברים על מרחבים חלשים שסובלים כבר עכשיו מהגירה שלילית מאוד מאסיבית. מדיניות התכנון המוסכמת קוראת לחזק אותם ולהימנע מהקמה של יישובים חדשים, שרק תחליש אותם עוד יותר. אבל הגענו למצב שבו אין משילות תכנונית. אין מעצור מהפרת תוכניות סטטוטוריות והתעלמות מהמדיניות הסדורה. הממשלה הנוכחית העבירה הילוך ועכשיו זה על סטרואידים".
מעיין מנגד מאמין שהקמת היישובים הכפריים היהודיים חיונית: "היישובים החדשים מחזקים את המרחב שבין ערד לצומת שוקת. יש לזכור שבמהומות של שומר החומות הכביש בין ערד לב"ש היה סגור. אם יהיו יותר יישובים על הדרך, יהיה מי שישמור. אני מאמין שבטווח הארוך הם יחזקו את הכלכלה של ערד, כמו היישובים שסביב נתיבות".
