בנק ישראל: יש להרחיב את שיקום היישובים בצפון ובדרום מעבר לחבל תקומה
בנק ישראל: יש להרחיב את שיקום היישובים בצפון ובדרום מעבר לחבל תקומה
על פי פרק הרווחה בדו"ח בנק ישראל, "כדי להשיב את הביקושים הגבוהים למגורים ביישובי הנגב המערבי וליצור ביקושים כאלה בגבול לבנון תידרש השקעה גם בתחום האזרחי" - ולא רק בשטח הגיאוגרפי אליו מתייחסת מינהלת תקומה בדרום
תכנון תהליכים ארוכי טווח, ובפרט בנושאי תשתיות, תחבורה, תעסוקה, חיזוק הרשויות המקומיות ופיתוח כלכלי, צריך שיתייחס לכלל המרחב הגיאוגרפי המשותף לאזורי העימות ולחבלי הארץ הסמוכים אליהם, ולא יתמקד רק ביישובים שהוגדרו במסגרת "חבל התקומה", או בשיקום הפיזי של הישובים שנפגעו או פונו. כך קובע דו"ח של בנק ישראל, העוסק ביישובי אזורי קו העימות, הן בדרום הארץ והן בצפונה. הדו"ח הוא מתוך פרק הרווחה שאמור להתפרסם במלואו ביום ראשון הקרוב.
לפי נתונים מדצמבר 2023, כשלושה חודשים מתחילת המלחמה, פונו כ-115 אלף אזרחים מבתיהם. כ-45% מהם תושבי הצפון וכ-55% תושבי הדרום. מצד שני, התחום הגיאוגרפי שאליו מתייחסת מנהלת תקומה, שהוקמה באוקטובר 2023, מצומצם ואף שנוי במחלוקת. המנהלת אחראית על 45 יישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, וכן על העיר שדרות. המנהלת מתעלמת מישובים המרוחקים מקו הגבול של עוטף עזה יותר מ-7 ק"מ. כך אשדוד, אשקלון, אופקים נתיבות, או ישובי התפוצה הבדואית. אין עדיין סימנים של היערכות שוות ערך והולמת לכל ישובי הצפון.
על פי הדו"ח, "היישובים במרחבים הללו, הכפריים והעירוניים, חולקים תשתיות בתחומי התעסוקה, התחבורה, הבריאות והשירותים העסקיים והציבוריים. לפיכך, תכנון לגבי המרחב כולו יאפשר לנצל יתרונות הנובעים מגודל היישובים, ומגודל של מקבצי יישובים סמוכים וכן יתרונות הטמונים ביחסי הגומלין שבין היישובים. באופן דומה חשוב גם כי פיתוח כלכלי ישלב בין היתרונות היחסיים הקיימים, וכי בפיתוחם של יתרונות נוספים יובאו בחשבון יעדים של קידום חדשנות ויעילות כלכלית, וכן צמצום פערים בין האוכלוסיות ביישובים כפריים לאוכלוסיות ביישובים עירוניים סמוכים".
עוד עולה, כי "תנופת הצמיחה הדמוגרפית בנגב המערבי, וכן תחילתה של צמיחה כזאת בגבול לבנון, עלולות להיעצר כתוצאה מהמשבר הביטחוני בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. מדיניות שתתמוך בתהליך גידול דמוגרפי ביישובים הללו צריכה תחילה לחזק את ביטחונם של התושבים".
עוד נכתב כי "זאת ועוד, בצד הגדלתו של היצע הדיור חשוב להשקיע בטיפוח ופיתוח של גורמי משיכה אזוריים, ובהם תשתיות ושירותים איכותיים, כגון חינוך, בריאות, תרבות ותחבורה, וכן ביצירת מקורות תעסוקה איכותיים. אלה עשויים למשוך תושבים חדשים בעלי פרופיל חברתי-כלכלי גבוה וימנעו את הגירתם החוצה. בהשקעה זו גלום פוטנציאל לתמוך לא רק במאזן הגירה חיובי, אלא גם בצמצום פערים חברתיים-כלכליים לעומת יתר אזורי הארץ, למשל פערי שכר ופערים בהישגים הלימודיים".
שתי המפות הנלוות לפרק הרווחה בדו"ח בנק ישראל מציגות ישובים שפונו, הן באזור עוטף עזה והן בסמוך לגבול המערבי, אבל גם כאלה שלא פונו. המפות כוללות גם ערים, שעד עתה לא זכו להיכלל בתחום השיקום. כך למשל, אשקלון בדרום, וצפת, כרמיאל, נהריה ועכו, בצפון.
בלי קשר לפרסום הדו"ח של בנק ישראל, רמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל), מנהל התכנון ומנהלת תקומה, פרסמו לאחרונה קול קורא לקבלת ניירות עמדה בנושא הכיוונים האסטרטגיים והמיזמים המרכזיים שיש לקדם בתכנון האזורי הפיזי-מרחבי כדי להבטיח אזור מבוקש ומתפתח.
מדובר באתר אינטרנט יעודי שעלה בימים האחרונים ומאפשר לשלוח התייחסויות עד ה-5.4.24. תמי גבריאלי, יו"ר משותפת באיגוד המתכננים, שלחה השבוע את התייחסותה ליוזמה. "בעת הזאת, כאשר התכנון בשלביו הראשונים, חשוב לנו להתריע על כך שגבולות מרחב התכנון של התוכנית האסטרטגית, כפי שמופיעים במפה המצורפת לקול הקורא להגשת ההתייחסויות לתוכנית מדירים אוכלוסיות ויישובים שמושפעים ומצויים ביחסי גומלין ישירים ועקיפים עם יישובי הנגב המערבי, ואינם נכללים במרחב ההתמקדות או במרחב ההתייחסות של התוכנית". איגוד המתכננים מבקש להרחיב את מרחב ההתייחסות גם לנגב המזרחי. שני ישובים שהמכתב מציין, רק כדוגמא לישובים חשובים שמהם מנהלת תקומה מתעלמת, הם אשקלון ורהט.
