עיריית ת"א: החוק לא מאפשר לנו לפעול נגד דירות Airbnb
עיריית ת"א: החוק לא מאפשר לנו לפעול נגד דירות Airbnb
העירייה טוענת בחוות דעת משפטית כי צריך חוקים שיאפשרו לה להיכנס לשטחים פרטיים, שיגדירו במדויק את שימושי המבנים ויציינו אילו פעילויות מוגדרות כ"עסק"
“החוק לא מאפשר לפעול נגד דירות Airbnb”, כך ציינה עיריית תל אביב בחוות דעת שהגישה בימים האחרונים לבית משפט השלום. בעירייה דורשים שהמדינה תתערב בנושא זה ותחוקק חוקים שיאפשרו אכיפה נגד תופעת ההשכרה קצרת הטווח.
חוות הדעת המשפטית ניתנה במסגרת תביעה שהוגשה לפני למעלה משנה על ידי בעלי דירות ברחוב שלום עליכם 46 בתל אביב נגד מי שמחזיקים כמה דירות בבניין ומשכירים אותן לתקופות קצרות על בסיס יומי באתר Airbnb ואתרי תיירות נוספים כמו בוקינג ואקספדיה תחת השם Emilia TLV. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אשר כהנא, טענו הדיירים כי השכרת דירות המגורים על בסיס יומי מהווה מטרד, מנוגדת להיתר הבנייה ודורשת רישיון עסק.
עיריית תל אביב הבהירה כעת כי לפי צו רישוי עסקים, רק במקרים שבהם 4 דירות ויותר בקרבה גיאוגרפית ביניהן מוחזקות ומנוהלות על ידי המשכיר, הדבר ייחשב עסק. כלומר יחידות אירוח אשר אינן סמוכות זו לזו, למשל בבניינים שונים, אינן נכנסות לאותה ספירה. כמו כן טוענת העירייה כי אין פסיקה שקובעת מהם שירותים הנלווים להשכרת יחידות אירוח, ובכל מקרה נדרשות הוכחות מספקות לכל הפרטים כדי לבצע אכיפה.
לטענת העירייה, עמדתה מגיעה על רקע קשיי אכיפה משמעותיים במסגרת הדין הקיים ואי־בהירות הניסוחים. "יש לזכור כי האכיפה מתבצעת באמצעות הדין הפלילי, הן בנוגע לשאלת התכנון והבנייה והן בנוגע לשאלת רישוי העסקים על דרישות הדין הפלילי, התשתית הראייתית הנדרשת ונטלי ההוכחה הגבוהים שבו", צוין בחוות הדעת.
באפריל האחרון החליט השופט גיא היימן כי מאחר שהסוגיה עקרונית ובעל השלכות רוחב, יגישו היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה את עמדתם סוגיה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט כי לא מצא לנכון בשלב זה להעביר את עמדתו, וכי הוא "שומר לעצמו את הזכות לעשות כן במידת הצורך בשלבים מתקדמים יותר של ההליך".
בעירייה מדגישים שיש צורך בחקיקה בכמה תחומים לשם הסדרת הדירות המושכרות לתיירות. ראשית, דרושה חקיקה שתעניק סמכויות אכיפה המתיישבות עם הליך האכיפה הנדרש בתחום התכנון והבנייה ובתחום רישוי עסקים, "כגון אפשרות כניסה לשטחים פרטיים על ידי גורמי עירייה ללא צו בית משפט, יצירת חזקות שבדין בנוגע להוכחת שימושים מסוימים, קבלת פרסומים שונים כראיות במסגרת ההליך הפלילי, וזאת כדי שיתאפשר לבצע אכיפה אפקטיבית".
גם בנוגע לתכנון ובנייה, העירייה טוענת כי יש צורך בחקיקה שתגדיר את השימושים במדויק ותענה על השאלות כמו אם שכירות לטווח קצר היא מגורים או מלונאות. באשר לרישוי עסקים, העירייה דורשת חקיקה שתגדיר מה מותר ומה אסור בכל הנוגע לרישוי עסקים, "למשל הגדרה מהם אותם שירותים נלווים או מה הקרבה הגיאוגרפית העסקית הנדרשת".
לפי הערכות בשוק, כ־13 אלף דירות בתל אביב עומדות להשכרה לתיירים, ולמרות הקורונה ועצירת התיירות הנכנסת, לא נרשמה בשנה האחרונה מגמה משמעותית של החזרת הדירות הללו לשוק ההשכרות הרגיל.
בעירייה מסרו ל”כלכליסט” כי הם "עוקבים אחרי הסוגיה ומנסים לקדם כלים כדי לשים סוף לתופעת השכרת דירות הנופש לטווח קצר, תופעה המתרחבת בשנים האחרונות בעיר ומהווה בעיה אורבנית שהולכת ומחמירה. אנחנו עושים כל שביכולתנו, במגבלות הכלים הרגולטוריים העומדים לרשותנו, כדי לאכוף את ההיבטים הפליליים והתכנוניים במקרים של דירות מגורים המושכרות לצורכי נופש.
“תלונות המגיעות לפתחה של העירייה בעניין זה, לרבות בעקבות מטרדים הנגרמים לציבור או לשכנים, נבדקות ומטופלות ללא יוצא מן הכלל. עם זאת חשוב להבין כי הפתרון המלא אמור לבוא דרך רגולציה של המדינה, בדומה לערים רבות בעולם, שכן אכסון דיירים/תיירים מסוג זה עדיין אינו בגדר עסק טעון רישוי, ולכן העירייה אינה יכולה לאכוף מכוחו".
