בלעדיחברי הכנסת לא יתערבו בגבולות הפעילות של ועדת התכנון בעוטף עזה
בלעדי
חברי הכנסת לא יתערבו בגבולות הפעילות של ועדת התכנון בעוטף עזה
מחלוקות על הגבולות הגיאוגרפיים שבהם תפעל הוועדה המיוחדת לתכנון של עוטף עזה עלולות לעכב את הקמתה, ולכן הם ייקבעו בתקנות של שר הפנים לאחר שיחוקק החוק. גבולות רחבים מדי עלולים לעכב את השיקום
ועדת התכנון המיוחדת לעוטף עזה תקום בשלב ראשון ללא גבולות גזרה גיאוגרפיים. רק לאחר שיאושר החוק שמקנה לוועדה סמכויות, שר הפנים יקבע בצו את תחומי הפעילות של הוועדה. הליך ההקמה הזה בשתי פעימות נועד לנטרל לחצים שעשויים לעלות בחקיקה בעודה צועדת לעבור דרך חתחתים הכוללת את ועדת השרים לחקיקה, ועדת הפנים ומליאת הכנסת. כל אחת מנקודות הציון האלה היא הזדמנות לפוליטיקאים להשפיע על גבולות הגזרה הגיאוגרפיים של הוועדה בהתאם לצרכים הפוליטיים שלהם.
הליכי חקיקה בוועדת הפנים כרוכים בדיונים ארוכים ואין זה אירוע נדיר שבו חוק משתנה מהרגע שהוא נכנס לוועדה לאחר הצבעה בקריאה ראשונה ועד שהוא חוזר למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. שינוי מרכזי שיעניין פוליטיקאים במקרה הזה הוא להיענות לבקשת ראשי מועצות או ערים ולהכניס גם אותן לגבולות הוועדה המיוחדת שנועדה להאיץ הליכי תכנון. כבר עתה עלו בקשות להכניס את אופקים ונתיבות שבראשן אנשי ליכוד - איציק דנינו ויחיאל זוהר. אבל הרחבה של גבולות הוועדה תפגע בתכלית שלשמה מוקמת הוועדה - שיקום ופיתוח עוטף עזה. הניסיון שהצטבר בשיקום אזורי אסון ברחבי העולם מלמד כי ככל שהטיפול התרחב אל מעבר לאזור האסון, כך האפקטיביות שלו פחתה.
בימים אלה מינהלת תקומה מקדמת את חוק תקומה שנועד ליצור את המסגרת החוקית שתאפשר לשקם ולפתח את האזור. הוא מצוי כעת בבחינה של משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים. לאחר שיתקבלו הערות המשרדים האלה יחל הליך החקיקה הפורמלי.
החוק כולל פרק נרחב שעוסק בוועדת התכנון שעל פי החזון של מינהלת תקומה צריכה לסייע לקדם במהירות את תוכניות השיקום והפיתוח. נתן אלנתן, ראש מטה התכנון של שר הפנים, שותף לחקיקה והיא מתואמת גם עם מינהל התכנון.
המטרה המרכזית היא ליצור ועדה אחת שבה יתחילו ויושלמו כל ההליכים התכנוניים ולחסוך את הבירוקרטיה שכרוכה במסלול התכנון הרגיל. המודל שלפיו עובדת הוועדה דומה לותמ"ל שנוסדה בשנת 2014 במטרה להאיץ את הליכי התכנון לשכונות מגורים גדולות, והות"ל שעוסקת בתשתיות לאומיות. הוועדה החדשה היא מעין שילוב של שתי הוועדות האלה, שכן היא תעסוק גם במגורים אך גם בתוכניות תשתית, תחבורה ותעסוקה.
הותמ"ל הוקמה על ידי משרד האוצר ובהסכם עם מינהל התכנון. התקציב לפעילותה מגיע מקופת האוצר. המודל הנ"ל יועתק גם לוועדה החדשה, שאת תקציב הפעילות שלה תקבל בעקיפין ממינהלת תקומה. מדובר בסכומים של כמה מיליוני שקלים בשנה, בעיקר למשכורות, ואילו תקציב תקומה הוא 18 מיליארד שקל לחמש שנים. מנגנון התקצוב יאפשר לתקומה להשפיע על סדר היום של הוועדה, כך שגם אם גבולות הוועדה יורחבו, תוכניות לא רלבנטיות יידחקו לסוף התור.
ההגדרה של חבל תקומה מבוססת על הקריטריונים של מערכת הביטחון ולכן נכללים בה כל המועצות והיישובים שבמרחק עד 7 ק"מ מהגבול, וכן העיר שדרות. לדילמה על גבולות הגזרה של הוועדה יש גם היבט מקצועי, משום שיש גורמי תכנון בממשלה שסבורים כי לא נכון למתוח קו בצורה שרירותית משיקולים ביטחוניים תוך התעלמות מאזורי ההשפעה של יישובים בסביבה. התנועה היומית של תושבי האזור לצורכי עבודה, שירותים שונים או בילויים אינה נעצרת בקו ה־7 ק"מ. אי אפשר להתעלם מכך בהליכי התכנון. בדומה לוועדות אחרות, את יושב ראש הוועדה ימנה שר הפנים משה ארבל.
ממינהלת תקומה נמסר: "אנחנו פועלים בשיתוף עם משרדי הממשלה לקידום החקיקה ורואים בוועדה כלי חיוני במטרה לאפשר את שיקום העוטף".
