בעלי נכסי שימור בת"א: פרסמו את גובה הפיצוי
בעלי נכסי שימור בת"א: פרסמו את גובה הפיצוי
ועדת הערר המחוזית סיימה לפני יותר משלוש שנים לדון בתביעות על ירידת ערך של בעלי נכסים לשימור, אך טרם פרסמה את החלטותיה. עתירה שהוגשה דורשת תשובות
בעלי הנכסים לשימור בתל אביב הגישו עתירה נגד ועדת הערר המחוזית בראשות בני זלמנוביץ לפיצויים ולהיטלי השבחה. עשרות בעלי נכסים הגישו לאחרונה עתירה מנהלית נגד הוועדה בדרישה לחייב אותה לפרסם את החלטתה בעררי פיצויי ירידת ערך והיטלי ההשבחה הנובעים מאישורה של תוכנית השימור לעיר. הסכום הכולל של התביעות שנדונו בערר עומד על 2.2 מיליארד שקל.
לאחר פרסום תוכנית השימור של תל אביב בספטמבר 2008 הגישו בעלי נכסים לשימור תביעות פיצויים לוועדה המקומית תל אביב בטענה שהתוכנית פוגעת בערך נכסיהם. לאחר מכן הסוגיה הגיעה לוועדת הערר המחוזית, וזו איחדה את כלל התיקים כדי להכריע בסוגיה באופן רוחבי, אך מאז שהסתיימו הדיונים בנושא חלפו שלוש שנים וחצי והוועדה טרם פרסמה את החלטתה.
התביעות על ירידות ערך הוגשו על ידי מאות בעלי נכסים, ובהם הבעלים החתומים על העתירה כעת. הוועדה המקומית דחתה את דרישתם בטענה כי התוכנית משביחה את הנכסים, והם הגישו עררים לוועדת הערר המחוזית. הסכום הכולל בעררים שבעתירה מגיע לעשרות מיליוני שקלים. בנוסף לכך בעלי נכסים שביקשו למכור את הנכס נדרשו לשלם היטלי השבחה, וגם על כך הוגשו עררים.
ועדת הערר המחוזית החליטה ב־2016 כי מדובר בסוגיה רוחבית ויש לקבל הכרעות בשאלות העקרוניות, ולכן החליטה לאחד את כל התיקים, לקבל החלטה עקרונית ולאחריה היא תדון בכל מקרה לגופו. לפי העתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין אלון סמואל ותומר אזרחי ממשרד יוסף סמואל ושות', מאז שהוגשו העררים נערכו דיונים רבים וממושכים בעררי השימור המאוחדים. הדיון בעררים הסתיים כבר בנובמבר 2019, ולפי החוק הוועדה צריכה לקבל החלטות בעררים בתוך 60 יום. עוד נכתב כי לאחר קבלת ההכרעה בשאלות הרוחב, עדיין תידרש ועדת הערר לדון פרטנית לגבי כל בניין ולגבי גובה הפיצוי המגיע לו, אם בכלל.
מסיבות שונות, ובהן שינוי הרכב הוועדה שבחנה את הנושא, ההחלטה בו נדחתה במשך שנים, עד שבאוקטובר 2022 איימו בעלי הנכסים כי אם לא תתקבל החלטה בעניינם יפנו לערכאות משפטיות. מהוועדה נמסר להם בתגובה כי היא יושבת בימים אלה על כתיבת ההחלטה בעניין עררי השימור, אך בשל המורכבויות כתיבת ההחלטה אורכת זמן רב מהצפוי. עד למועד הגשת העתירה לא התקבלה החלטה כזו.
בעתירה נכתב בין היתר: "חלפו כ־12 שנים מאז הוגשות תביעות לפיצויי ירידת ערך וכעשר שנים מאז התחילו הדיונים בעררי השימור בפני המשיבה, פרק זמן בלתי סביר בעליל... מקצת מהתובעים המקוריים נפטרו בחלוף השנים". עוד נכתב כי בהיעדר ודאות הם אינם יכולים לתכנן את השימוש בנכסיהם, ו"הדבר יוצר חוסר ודאות כלכלית שנמשך שנים".
תוכנית השימור של תל אביב, שהוכנה בשיתוף אונסק"ו ונכנסה לתוקף באוגוסט 2008, מגדירה שימור של כ־1,000 מבנים ואתרים, מהם כ־190 מבנים לשימור עם הגבלות מחמירות, למשל איסור תוספת בנייה במגרש. העירייה הגדירה שתי דרגות שימור: שימור "רגיל" ושימור בהגבלות מחמירות.
עוד לפני כניסתה של התוכנית לתוקף נתגלע ויכוח בין העירייה לבעלי הנכסים בעיקר סביב ערך הנכסים. בעלי הנכסים טענו כי הדרישה לשימור מונעת מהם ניצול זכויות שהיה מתאפשר להם אלמלא הוגדרו "לשימור". מנגד, בעירייה גיבשו תוכנית לניוד זכויות בנייה לאזורים אחרים בעיר, והמהלך אכן יושם במספר מקרים. אלא שלפי בעלי הנכסים, קשה מאוד ליישם את ניוד הזכויות, והוא אפשרי רק כאשר יש למבנה בעלים אחד.
טענה נוספת נגעה לדרישות היטלי השבחה של העירייה בשל עמדתה העקרונית לפיה התוכנית דווקא משביחה את ערך הנכסים ולכן עליהם לשלם היטלי השבחה בעת מימוש הנכס או בנייה. סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה מאפשר לכל מי שנפגע מתוכנית להגיש תביעת פיצויים בשל ירידת ערך הנכס שבבעלותו.
