"המדינה גורמת לעיכוב במסירת דירות, והופכת את הקבלנים לשק חבטות"
"המדינה גורמת לעיכוב במסירת דירות, והופכת את הקבלנים לשק חבטות"
הקבלנים משיבים אש ליוזמת משרד השיכון להטיל קנסות על איחורים. לטענתם, גרירת הרגליים של הרשויות היא שאחראית לעיכובים, ובסוף “מטילים עלינו לשלם את החשבון”. משרד השיכון: “תאריכי המסירה לא ריאליים”
"השירות הציבורי לא מתפקד, ומטיל עלינו לשלם את החשבון”, אומר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנכ"ל חברת צמח המרמן — בתגובה ליוזמת משרד הבינוי לקנוס חברות בנייה שמאחרות במסירת דירות, שנחשפה השבוע ב”כלכליסט”.
חוק מכר דירות מקנה לחברת בנייה תקופת חסד של 60 יום איחור ללא קנס, אבל כל איחור מעבר לתקופה הזו מחייב פיצוי של 150% משכר דירה באותו אזור, מיום האיחור הראשון. סעיף אחר בתיקון קובע שיזם לא יחויב בפיצוי אם יוכח כי העיכוב נגרם מכוח עליון. עמית גריידי, הממונה על חוק המכר דירות במשרד הבינוי, סבור כי הסעיף הזה הוא פרצה ליזמים לחמוק מתשלום פיצויים. לדבריו, בתי המשפט ברוב המקרים פוסקים לטובת הרוכשים, אלא שרוכשים לא ממהרים לתבוע את היזמים בגלל חוסר מודעות, העול הכלכלי הכרוך בתביעה ורצון לא לפגוע במערכת היחסים עם היזם.
יגאל קרני, יו"ר ומייסד קבוצת מגידו, טוען ברוח דומה: "פקיד אפור מנסה ליצור לעצמו שם ומוניטין על חשבוננו. הוא פופוליסט ומנותק לגמרי מהשטח. אנחנו תלויים ברשויות, לא מצליחים להוציא טופס 4 (אישור לאכלוס מבנה — א"ג), לא מקבלים היתרי בנייה, לא מצליחים להתחבר לרשת החשמל, לא מצליחים לקבל אישורי בטיחות. אנחנו כבר לגמרי לא בקורונה, אבל הם מתנהלים כאילו היא עוד כאן. אלה פשוט עיוותים שזועקים לשמים. זכיתי במכרז במעלות והייתי אמור לקבל את הקרקע בתוך שנה וחצי. מהנדס העיר וראש העיר כבר אומרים לי שלא יעמדו בלוח הזמנים. יש לי התחייבות חוזית של משרד השיכון, ומראש אומרים לי ‘לא נעמוד בזה’. להתחייבויות שלהם אין קנסות, אבל אנחנו, שתלויים בהם, נשלם קנסות".
לטענת גריידי, הקבלנים נוקבים בתאריכי מסירה לא ריאליים משום שקל יותר למכור דירות שנמסרות מהר והן יקרות יותר. על כך משיב פייגלין: "האמירה כי אנחנו צריכים לדעת מראש מהו מועד המסירה הריאלי היא היתממות. אתה לוקח חצי שנה מקדם ביטחון, ובסוף זה לא מספיק. מה שגריידי מציע הוא מעגל שוטים שמאריך את לוחות הזמנים ויוביל לירידה בפריון".
עוד הוסיף כי הוא ושותפיו שילמו כבר מיליוני שקלים פיצוי, לדבריו בגלל סרבול של מערכת המשפט: "בפרויקט של 160 דירות מסרנו אותן באיחור כי ביהמ”ש הוציא צו מניעה לבקשת שכנים, בקשה שהוגשה לאחר שכבר הגענו לקומה 25 מתוך 29. שילמנו פיצויים 25 מיליון שקל. הליכי המשפט הם עינוי דין. לקח לנו שנתיים לסיים את הפרשה”.
רועי פדלון, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת הנדל"ן שפונדר פדלון, מספר: "בפרויקט אחד שילמנו פיצויים כ־1.1 מיליון שקל, בפרויקט קטן אחר שבו 8 דיירים שילמנו לכל אחד כ־50 אלף שקל. אבל אני שואל, האם הקורונה השפיעה? התשובה היא כן. האם יכולתי לצפות את המגפה? ברור שלא, זה כוח עליון. רשות מקרקעי ישראל היתה מושבתת כשמונה חודשים".
על הטענה כי היזמים נוקבים בלוחות זמנים לא ריאליים, אומר יזם שפועל במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון מחיר מטרה ומחיר למשתכן כי המדינה היא שכופה לוח זמנים לא הגיוני: "בחדר אחד במשרד השיכון אומרים לך שהבעיה הכי גדולה היא שהקבלנים נותנים תאריכים קרובים מדי, ובחדר סמוך מכריחים את הקבלנים לעמוד בלוח זמנים לא הגיוני".
על העוול שנגרם לרוכשים שמקבלים דירה באיחור, משיב פייגלין: “כשיש עיכוב אנחנו מאפשרים לדחות תשלומים. אבל בנוסף צריך לראות התמנה המלאה, הם מקבלים נכס שהתייקר ב־25% מאז שקנו אותו".
בנוגע לטענה שגם היזמים נהנו מההתייקרות, הוא אומר: "הסביבה העסקית מסוכנת. התוצאות הכספיות הטובות של החברות הציבוריות לא משקפות את המצב אצל כל הקבלנים. כ־500 קבלנים נקלעו השנה לקשיים כספיים".
ממשרד הבינוי נמסר: “המשרד שם לנגד עיניו את מצוקתם של רוכשי הדירות. נדגיש כי היזמים הם אלה שקובעים באופן חד־צדדי את מועד המסירה החוזי, ולכן מצופה מהם לקבוע תאריכי מסירה ריאליים, בהתחשב בכל מחויובותיהם בהתאם לדין ולשלבי הבנייה”.