הרשויות המקומיות נגד הארכת החוק לפיצול צמודי קרקע: "לתכנן בדרך המלך"
הרשויות המקומיות נגד הארכת החוק לפיצול צמודי קרקע: "לתכנן בדרך המלך"
ועדת הפנים תדון ביום ראשון בהארכת הוראת השעה שמאפשרת למי שיש לו בית צמוד קרקע בשטח של לפחות 120 מ"ר לקבל היתר לבניית יחידת דיור נוספת בגודל 45 מ"ר. לקראת הדיון פנו יו"ר פורום ה-15 רון חולדאי ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ליו"ר הוועדה בטענה כי "תוספת דירות באמצעות פיצול עלולה לגרום לנזקים רבים ובלתי הפיכים"
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר תדון ביום ראשון בהארכת הוראת השעה שמקלה על מי שמעוניין לפצל בית צמוד קרקע לשתי דירות.
הוראת השעה אושרה ב-2017 לתקופה של 5 שנים, וב-2022 הוארכה לשנתיים נוספות. ההוראה מאפשרת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לתת הקלה לתוספת יחידת דיור בגודל 45 מ"ר למי שיש לו דירה צמודת קרקע בשטח של לפחות 120 מ"ר, ובתנאי שהתוכנית שחלה על המגרש נכנסה לתוקף לפני 2011. מטרת הוראת השעה היא לקדם פתרון לבעיית ההיצע הנמוך של דירות קטנות להשכרה.
לקראת הדיון, פנו ראש עיריית ת"א-יפו רון חולדאי וראש עיריית מודיעין חיים ביבס, המשמשים בהתאמה גם כיו"ר פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות) ויו"ר מרכז השלטון המקומי, ליו"ר הוועדה אשר בדרישה לדחות את הארכת החוק בטענה כי "יש לתכנן בדרך המלך, ולא תוך שימוש בקיצורי דרך. לפיצול דירות יש השלכות כבדות משקל שצריך לבחון באופן שאינו יכול להיבחן בהליך של הקלה".
לדבריהם, "תוספת דירות באמצעות פיצול דירות, ובמיוחד בהליך של הקלה, עלולה לגרום לנזקים רבים ובלתי הפיכים, ביניהם: עומס מוגבר על כושר הנשיאה של מרחב עירוני ותיק, עומס מוגבר על התשתיות, מחסור ניכר בשירותים ציבוריים (בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים, גינות ציבוריות ועוד), וכן השפעות תפעוליות שוטפות, למשל, בתחום הפסולת: צורך בהוספת כלי אצירה, שינוי הפריסה של הפח הכתום והכחול ועוד".
עניין אחר שמטריד את שני ראשי הערים הוא ההשפעה על הבנייה הקיימת: "הוספת יחידות דיור במבנים ותיקים עלולה להוות תמריץ שלילי לקידום תהליכי התחדשות עירונית, ולהפחית את הכדאיות שבחידוש מבנים, וכפועל יוצא תעכב את התחדשות מלאי המבנים בעיר ואת ההיערכות לרעידות אדמה". כלומר, כאשר מוסיפים יחידות דיור נוספות, זה מגביל את התמורה שהיזם יכול להציע.
יצוין כי אין נתונים ברורים ועדכניים על מידת היישום של התיקון. מדוח שערך מתן שחק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת והתפרסם ב-2020 עולה כי מכניסת החוק לתוקף בנובמבר 2017 ועד יוני 2019 הוגשו לוועדות המקומיות שאכן דיווחו 352 בקשות בלבד, ומהן אושרו 74 בקשות (הונפקו היתרי בנייה), שהן כ-21% מכלל הבקשות. במילים אחרות, אין ביקוש גדול לפרוצדורה.
"לוועדות המקומיות חסר מידע בדבר דירות אשר פוצלו בעבר באופן לא חוקי, וכפועל יוצא היקף הליכי האכיפה בנושא זה הוא מצומצם", נכתב בדוח. "במקביל, עלות קבלת ההיתר לפיצול לפי החוק, עם כל הדרישות הכרוכות בקבלתו, היא משמעותית. השילוב בין שני הגורמים הללו: העלות הכספית של פיצול דירות בהתאם לחוק מחד, ואי-אכיפה של החוק מנגד, מהווים תמריץ שלילי לפיצול דירות באופן מוסדר".
