הוועדה המחוזית דחתה הדיון בתוכנית המתאר של מנרה; בכירה בקיבוץ: "הם מעולם לא היו פה"
הוועדה המחוזית דחתה הדיון בתוכנית המתאר של מנרה; בכירה בקיבוץ: "הם מעולם לא היו פה"
ביום רביעי הקרוב היתה אמורה הוועדה המחוזית צפון לדון בתוכנית המתאר של הקיבוץ הצמוד לגדר הגבול; בעקבות פניית כלכליסט - הדיון נדחה; המנהלת העסקית של מנרה: "הוועדה צריכה לעצור ולהתחיל הכל מחדש אחרי המלחמה"
ביום רביעי הקרוב היתה אמורה הוועדה המחוזית צפון לדון בתוכנית המתאר של הקיבוץ צמוד גדר הגבול מנרה. מה ששיבש במקצת את קונספט התוכנית, שאושרה במועצה האזורית גליל עליון במאי 2023, היא מלחמת "חרבות ברזל", שלא הסתיימה עדיין. 90 בתי מגורים, כמחצית מהמבנים הקיימים - נהרסו, 248 התושבים נאלצו לגלות לבתי מלון בטבריה, והקיבוץ כולו הוא שטח צבאי סגור.
אורלי יצחק, המנהלת העסקית של הקיבוץ אמרה הבוקר לכלכליסט שבעיניה זה לא הזמן לדון בתוכנית, וצריך לשנות כיוון: "מי שעשה את התוכנית מדבר בסיסמאות. אני מבינה את הצורך להצטופף אבל במנרה הביטחון צריך להיות במקום הראשון". בעקבות פניית כלכליסט הודיע משרד הבינוי והשיכון, שיזם את התוכנית, שהדיון בה נדחה.
קיבוץ מנרה ממוקם באזור אצבע הגליל, מערבית לקריית שמונה, בגובה 875 מטר מעל פני הים. הישוב הינו חלק מרצף יישובים לאורך כביש מס' 886, והוא הוקם ב-1943 על קרקע של קק"ל, שנרכשה מערבים. על פי התוכנית המקורית, של האדריכל שמואל ביקלס, באזור הטופוגרפי הגבוה ביותר של הקיבוץ נמצא השטח הציבורי, מבני המגורים והציבור נמצאים במדרונות, ושטחי המשק החקלאי והתעשייתי בצד הצפון מערבי. בשונה מקיבוצים אחרים, וזה קשור לטופוגרפיה המשופעת והקשה, מרבית בתי המגורים הוותיקים יהיו בבנייה רוויה (בקומות) ובחלקם, יש עד 15 דירות.
נקודת המוצא של יזמי תוכנית המתאר, עליה חתום האדריכל אילן אייזן, היא ההכרה ש"במהלך השנים סבל הקיבוץ ממיתון קשה בצמיחה דמוגרפית ומקליטה נמוכה ביותר של אוכלוסיה חדשה מסיבות שונות, ביניהן בידודו הגאוגרפי וצמידותו לקו גבול הלבנון". התוכנית מגדירה שינוי רדיקלי בתפיסת האזור הוותיק של הקיבוץ ומאפשרת הכנסת תעסוקה, מסחר ותיירות פנימה, ללב ההיסטורי. עוד מציעה התוכנית, יוזמה של משרד הבינוי והשיכון, תוספת 184 יח"ד ועוד 27 יח"ד קטנות בגודל 55 מ"ר - בתוך הישוב הקיים (infill) ובדופן הצפונית שלו.
אורלי יצחק, המנהלת העסקית של הקיבוץ, מתארת מצב קשה: "במנרה נפגעו 91 בתים, כולל 12 פגיעות ישירות. אני מדברת על בתי מגורים, אבל יש גם פגיעה במבני ציבור. התחלנו לשבת עם "אופק צפוני" (המנהלת שהוקמה לטיפול בתשתיות האזרחיות), אבל אין לנו עדיין מידע מלא על היקפי הנזק. השכונה הדרומית למשל, היא ביירוט ישיר, ועל כן, אסורה בצו אלוף לכניסה. אנחנו מחכים להפוגה, שתקרה מן הסתם כשישוחררו שבויים, כדי להתחיל. בכל מקרה, מרבית הבנייה במנרה היא של בנייני דירות, ואנחנו לא יודעים עדיין אם פגיעות הנ"ט הרסו רק את הקירות או גם תשתיות מים, חשמל וביוב. מדובר בפער גדול".
המנהלת העסקית של מנרה מתקשה להבין במה הייתה הוועדה המחוזית לדון ביום ד': "הם מעולם לא היו במנרה וקשה להסביר להם. הם בכלל לא מבינים שמה שמפריד בין הקיבוץ לגבול זה כביש, מרווח של 20 מ'. כשאנחנו אומרים שאי אפשר לבנות על התלולית הם מתווכחים איתנו. עכשיו זה נהיה יותר דרמטי. לא מזמן פרסם איזה לבנוני סרטון שבו הוא מראה את הקיבוץ מכיוון צפון. בנייני הדירות שלנו פשוט פרוסים על כף ידו. אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות פאוזה, שהוועדה תעצור ושנתחיל הכל מחדש אחרי המלחמה".
עוד היא אומרת: "הדגש של התוכנית הכוללנית לא נכון. אי אפשר לדבר על בנייה של "אינפיל" (בנייה במרווחים בין הבתים הקיימים), או על ציפוף בכינון ישיר מול האויב. הדגש של התוכנית לא נכון".
ערן ניצן, יו"ר הוועדה המחוזית ת"א, שממלא כבר שנה וחצי גם את תפקיד מ"מ יו"ר הוועדה המחוזית צפון, אמר לכלכליסט שהדיון ביום ד' הקרוב נעשה בהסכמה עם המועצה האזורית ועם "הנהגת" מנרה ושהוא רואה בקיומו חשיבות רבה: "אנו גאים לעשות את הדיון בימים האלה. הדיון נותן את האופק והתקווה. התוכנית תאפשר את הרחבת הישוב, הגדלת יחידות הדיור הקיימות וביצוע שיוך".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "לאור המצב הביטחוני בצפון בכלל ובמנרה בפרט, הצוות המקצועי הונחה למשוך את הדיון בתוכנית שתוכנן לשבוע". עוד נמסר כי "המשרד רואה חשיבות רבה בפיתוח וביסוס המרחב הכפרי בכלל, ובימים אלו פועל לשיקום המרחב הכפרי בישובים סמוכי גבול בדרום ובצפון ובהכנת החלטת ממשלה גדולה לאזור הצפון בפרט".
