ללא תיאום עם ראשי הערים באזור: הממשלה הצביעה על הקמת עיר חדשה ליד להבים
ללא תיאום עם ראשי הערים באזור: הממשלה הצביעה על הקמת עיר חדשה ליד להבים
על פי התכנית היישוב ששמו הזמני הוא תלה יכלול 15 אלף דירות. עוד דנה הממשלה בתוכנית להקמת 5 יישובים בכביש 25 בין באר שבע לדימונה, ובהצעה להקמת יישוב בערבה בשם עיר אובות. ההצעות עומדות בסתירה לעמדת האוצר וכן לעמדת מנהל התכנון, שדוחף לחיזוק ישובים קיימים בנגב ומתנגד להקמת יישובים חדשים
הממשלה אישרה היום לבחון הקמת יישוב עירוני חדש 12 קילומטר מצפון לבאר שבע ומזרחית לכביש 40, סמוך לישוב להבים. שמו הזמני של היישוב הוא תלה ועל-פי התכנית יהיו בו 15 אלף דירות בבנייה רוויה.
בחינה של הקמת היישוב העירוני ליד להבים תוטל על רשות מקרקעי ישראל בשיתוף משרד האוצר, משרד הפנים ומטה התכנון הלאומי. חודשיים לאחר סיום עבודת המטה לאיתור השטח שמיועד להקמת היישוב, ולאחר שבאוצר ישלימו את חוות הדעת הכלכלית, המועצה הארצית תדון בהיבטים התכנוניים של היישוב החדש.
את המהלך להקמת יישוב עירוני ליד להבים הובילו השרים איילת שקד, זאב אלקין ואביגדור ליברמן. מדובר בהצעה שאינה מוכרת לראשי הערים בסביבה. כך למשל, מעיריית באר שבע נמסר לכלכליסט כי "כמו לשאר ראשי הרשויות בנגב, התוכנית המלאה טרם הוצגה בפנינו. לאחר שתוצג ונלמד אותה, נגיב". התכנית אף סותרת את עמדת מנהל התכנון, שדוחף לחיזוק ישובים קיימים בנגב ורואה בהקמה של יישובים חדשים גורם שיחליש אותם בגלל התחרות שתיווצר על אוכלוסייה חזקה.
ההצעה הזו מצטרפת לשתי הצעות נוספות שעלו לדיון היום. אחת ההצעות היתה לבחון תכנית להקמה של 5 יישובים בכביש 25 בין באר שבע לדימונה: עומרית, גבעות עדרים, טלם, תלמה וטליה. המתחמים שבהם הממשלה מתכוונת להקימם נבחנו בעבר על ידי מנהל התכנון ונקבע כי הם אינם מתאימים להקמת יישוב חדש.
היישובים תלם, טליה ותלמה סומנו מדרום לישוב ערערה בנגב, ומנהל התכנון כתב בנובמבר 2021 בחוות דעת כי "המרחב (שבו הם סומנו, א"ג) תחום בין הישובים העירוניים המצויים מצפון לשטח המסדרון האקולוגי ושטחי כרייה וחציבה המצויים מדרום. מיקום של שלושה יישובים חדשים במרחב זה מוגבל ועלול לפגוע משמעותית ברצף השטח הפתוח. ככל שיוחלט על קידום יישוב במרחב זה, יש לבחון הקמת יישוב יחיד מדרג הביניים".
על היישובים עומרית וגבעות עדרים נכתב בחוות דעת של מנהל התכנון כי מדובר ב"אזור בו קיים ריבוי תשתיות ומגבלות בניה משמעותיות". עוד נכתב כי "יישוב במיקום זה יהיה מוגבל מראש מבחינת התפתחות עתידית ולכן אני סבורים שאיתור זה אינו מתאים להקמת יישוב חדש". במנהל התכנון אף ציינו כי הקמת היישובים החדשים במרחק לא רב מדימונה "עלולה להוות פגיעה בעיר".
הצעה נוספת שעלתה לדיון היום היא הצעה להקמת יישוב בשם עיר אובות בערבה מדרום לעין חצבה - היחיד שהקמתו אושרה בעבר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. אולם משרד האוצר, בניגוד לעמדת השר, מתנגד להצעה זו וכן ליתר ההצעות.
אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, מסר: "לצערנו, אין במהלך של הקמת יישובים חדשים שום היגיון תכנוני. המטרה כאן היא בעיקר פוליטית, כלומר לגזור סרט באירוע מתוקשר, מתוך ראייה צרה וקצרת טווח, ולא רחבה ולטווח ארוך. מבחינה סביבתית, אקולוגית, כלכלית וחברתית, יש עדיפות ברורה וחד משמעית, להרחבת ועיבוי יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים. יוזמות להקמה של התיישבויות חדשות מנוגדות למדיניות התכנון הארצית, הקובעת כי יש לחזק ולעבות יישובים קיימים ולא להקים עוד ועוד יישובים חדשים. יוזמות מסוג זה פוגעות בציבור בנגב, מסיטות את הדיון מחוסר המשילות של המדינה באזור, לוקות בחוסר יעילות כלכלית, וגורמות לפגיעה ביישובים הקיימים באותו המרחב".
"התוכנית תחליש את הערים הקיימות"
שרת הפנים, איילת שקד, מסרה, "בתוך פחות מחודש ממשלת ישראל אישרה 14 ישובים חדשים בנגב. לאחר שנים של מדיניות האי בנייה, הנגב קם לתחייה. זה צעד חשוב ואסטרטגי מהמעלה הראשונה. מעבר לערך הציוני של תפיסת אדמות המדינה בנגב יש לכך חשיבות ביטחונית גבוהה מאוד. היישובים החדשים יתנו דחיפה משמעותית לחיזוק הפריפריה ולהתיישבות בנגב. דווקא בעת הזו, נוכח כל האירועים הביטחוניים, ממשלת ישראל קובעת רצף אורבני בשטח, תוקעת יתד, ומתחילה לבנות ישובים יהודיים בנגב. זה מרגש אותי ברמה האישית ואני מרגישה שליחה אמיתית שמגשימה את חזון בן גוריון".
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, "הקמת הישובים הללו הוא מימוש חזון ציוני חשוב לחיזוק ויישוב הנגב. החלטות ממשלה אלה שהעברנו יחד עם החלטת הממשלה להכפיל את אוכלוסיית הגולן וקצרין הם חיזוק דרמטי להתיישבות הציונית בארץ מחד, ולהגדלה משמעותית של היצע הדירות מנגד״.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה בישיבת הממשלה היום, על ההחלטה להקים יישובים נוספים בדרום הארץ "זו טעות גדולה גם במובן הכלכלי, גם במובן החברתי, הסביבתי והאקלימי ועושה בדיוק את ההפך – במקום לחזק את היישובים הקיימים, להשקיע בתשתיות ולחזק את האוכלוסייה בהם, היא תחליש את הערים הקיימות. מגמה מסוכנת של יוזמות והחלטות ממשלתיות שמשמעותן דריסת השטחים הפתוחים בישראל, באופן שיש בו בכדי לסכן את איכות חייהם של תושבי ישראל כמו גם את ביטחונם ובריאותם.
|חיסול השטחים הפתוחים אינו הדרך לפתרון, ותוך ניסיון לפתור משבר אחד, אנחנו מייצרים בפועל, החמרה משמעותית במשבר אחר - והכל, תוך בזבוז כספי ציבור משווע, מה שבטח לא תורם למאבק ביוקר המחיה".
