דרישה חדשה להיתר בנייה משבשת את יבוא המלט
דרישה חדשה להיתר בנייה משבשת את יבוא המלט
עיריית חיפה השביתה את מתקן פריקת המלט של חברת לב־ברון בנמל חיפה ודורשת להוציא לו היתר בנייה. אוניות שאינן יכולות לפרוק מועברות לאשדוד
פריקת המלט בנמל חיפה מושבתת מזה ארבעה חודשים בשל דרישה שהעבירה עיריית חיפה לנמל וליבואנית חברת לב־ברון קומודיטיס להוצאת היתר בנייה למתקן הפריקה הנייד של המלט, שאמור לפרוק כ־600 אלף טון מלט בשנה. בנמל ובחברה מדגישים כי עד כה נגרמו עיכובים ונזקים בהתקשרויות נוספות ליבוא מוצרי בנייה בהיקף של מיליוני שקלים. עם זאת, בשל חלקה הקטן יחסית של לב־ברון בשוק המלט, נראה כי בשלב זה אין סטיות משמעותיות במחיר המלט בארץ.
עד שנת 2015 נשלט שוק המלט על ידי חברת נשר שהיתה היצרן היחיד בארץ. באותה שנה נפתח השוק ליבואנים וכיום מגיע מלט לישראל מיוון, טורקיה, קפריסין וירדן. מאז פתיחת היבוא צנח נתח השוק של נשר מ־90% ל־50% וכך ירד כוחו כמונופול. בעקבות זאת חלה ירידה של כ־20% במחיר המלט בתוך חמש שנים.
ב־22 באפריל נשלח אל נמל חיפה ואל חברת לב־ברון צו מנהלי מטעם עיריית חיפה, שעליו חתומים מהנדס העירייה והוועדה המקומית. הצו אסר על הנמל ועל היבואנית להמשיך בבנייתו והעברתו של המתקן הנייד לפריקת מלט מבלי שיוצא לו היתר בנייה. בנמל טוענים כי הופתעו לקבל את הצו היות שמדובר במתקן נייד שלא נדרש לו היתר.
בדיון שנערך בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, ציין עו"ד אורן כ"ץ, שותף במשרד יוסף ישורון ושות' שייצג את חברת נמל חיפה, כי העירייה משווה בין מתקן הפריקה הנייד לבין מכלי אחסון בשטח סמוך המתופעלים על ידי מספנות ישראל (חברת סמנט) רק בגלל שצורתם החיצונית דומה למרות שיחס הגודל ביניהם הוא 1:67.
“אין מפגע סביבתי”
פריקת המלט בנמל מבוצעת באמצעות מתקן פריקה ייעודי, שהוא למעשה צנרת השואבת את המלט מגוף האונייה ומזרימה אותו למשאית הממתינה ברציף. לפי הנהלת הנמל, מתקן הפריקה הוקם בעידודה שכן הוא מצמצם את המפגעים הסביבתיים ומייעל את התהליך כך שניתן לקצר את משך הזמן שבו עוגנת אונייה ברציף התפעולי.
בסיכומים לבית המשפט הודגש כי פעילות תקינה וסדירה של הנמלים חיונית למשק וכי "תפקודו של המשק הישראלי כולו תלוי בתפקודם התקין של הנמלים".
הרוב המוחלט של הסחר הישראלי, כ־99% מן היבוא והיצוא גם יחד, מבוצע דרך הנמלים הימיים. פעולות טעינה ופריקה מתבצעות באמצעות מנופים הנמצאים על היבשה או על כלי שיט. בשום נמל (חיפה, אשדוד ואילת) אין מתקן פריקה נמלי, נייד או אחר, שהוצא לו היתר בנייה. בנמל ובחברה ציינו כי מתקנים דומים פועלים בנמל אשדוד ובנמל המתחרה הסמוך של מספנות ישראל בחיפה, ללא שנדרש להמציא להם היתר.
לדברי מנדי זלצמן, מנכ"ל חברת נמל חיפה, חברת סמנט, היבואנית הפועלת מטעמה של המתחרה מספנות ישראל, פורקת מלט באותה שיטה. "לכן, ברגע שאנחנו לא מורשים לעבוד ללא היתר בנייה, התחרות בצפון נפגעת. יש תור של אוניות ממתינות, ואם רוצים לצמצם אותו צריך לעבוד בשיטה הזו. שאיבת המלט מבוצעת בשיטה של ואקום שבה הוא נשאב ממיכל סגור אחד למיכל סגור אחר, כך שאין בעיה של זיהום האוויר".
בנמל טענו כי העירייה התעלמה מהנחיותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, המחייבות לפתור סכסוכים בהן מעורבות חברות ממשלתיות בהידברות מוקדמת בין הצדדים. "העירייה כלל לא הכירה את אופן פעולתו של מתקן התפעול הנייד, ולכל היותר ניסתה לטעון כי גזרה גזירה שווה ממתקנים דומים של חברות אחרות (שלא הוכח כי אינם ניידים). העירייה התעלמה במכוון מניידותו המובנית של מתקן הפריקה הנייד, ניידות שאיננה מאפשרת התייחסות אליו כאלה מבנה, לפי חוק התכנון והבנייה ומבחני הפסיקה", טענה חברת נמל חיפה בבית המשפט.
“מנוגד להנחיות היועמ”ש”
עוד נכתב כי בעבר, בשל הצטברות של מקרים שבהם גופי תכנון ורשויות מקומיות הוציאו צווי הפסקת עבודה כנגד חברות ממשלתיות או גופים אחרים של המדינה, פרקליטות המדינה רעננה את הנחיותיה לתובעי הוועדות לתכנון ובנייה בנוגע להוצאת צווי הפסקה מנהליים. "הוצאתו הרשלנית של הצו דנן תוך התעלמות מהנחיותיו של היועמ"ש, המוכרות למשיבה היטב, פוגעת ביכולתו של הנמל לספק שירותי פריקת מלט, ומעצימה דה פקטו את הפקקים של האוניות הממתינות לטיפול", טענה הנהלת הנמל.
בשל הצורך בשינוע המלט מאשדוד למפעלים בצפון, מעריכים בנמל חיפה כי כושר ייצור המלט בצפון נפגע והדבר הוביל לשינוע מיותר ולבזבוז משאבים.
מעיריית חיפה נמסר: "העירייה מסרה את עמדתה בבית המשפט וממתינה להחלטתו בנושא".
