רווחי ת"א מארנונה מסחרית: פי 4 מב"ש
רווחי ת"א מארנונה מסחרית: פי 4 מב"ש
ת"א היא שיאנית הרווחים מארנונה לא למגורים עם 1.85 מיליארד שקל ב־2020. יש לכך השפעה דרמטית על איכות חיי התושבים, ואפילו על גובה הארנונה שלהם
תל אביב־יפו היא העיר שבה ההכנסות בפועל מארנונה הן הגבוהות ביותר בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ב־2020 הן הסתכמו בכ־2.8 מיליארד שקל שמהווים 78% בלבד מחיובי הארנונה הפוטנציאליים, שעמדו על 3.6 מיליארד שקל. עיקר ההכנסות של עיריית תל אביב הן מארנונה למבנים שלא מיועדים למגורים (עסקים, בתי מלאכה, בנקים, חניונים, אדמה תפוסה ועוד) שהיוו 66.5% מכלל הכנסות הארנונה וכ־73.5% מהחיוב הפוטנציאלי של הארנונה.
החיוב בפועל של הארנונה מנכסים שלא מיועדים למגורים הסתכם ב־1.85 מיליארד שקל. מדובר בסכום מעט נמוך יותר מבשנים קודמות כתוצאה ממשבר הקורונה שבעקבותיו קיבלו בתי עסק רבים הנחות בתשלומי הארנונה ופריסת תשלומים. הגבייה בפועל לא בהכרח משקפת את המצב בשטח. בשנים 2020-2015 גדל השטח המחויב בארנונה שלא למגורים בתל אביב ב־3% בלבד (1,873 מ"ר) כאשר החיוב הפוטנציאלי גדל באותה תקופה ב־14%. בפועל זו גבייה נוספת של 332.9 מיליון שקל. לשם המחשה, הסכום גבוה יותר מכל הכנסות הארנונה (מגורים ולא מגורים) של ערים כמו רעננה, גבעתיים, מודיעין־מכבים־רעות או רמת השרון ב־2020.
ההכנסות הגבוהות מארנונה של עיריית תל אביב, ובפרט מארנונה לא למגורים, לא מפתיעות במיוחד לאור העובדה שתל אביב היא הלב של כלכלת ישראל ושמרבית בתי העסק והחברות הגדולות ממוקמות בה. הכנסות הארנונה שלא למגורים בתל אביב גבוהות פי 1.8 מירושלים, פי 2.8 מחיפה ופי 3.8 מבאר שבע. חשוב לסייג ולומר כי חיובי הארנונה בכל רשות מושפעים ממחיר שכל רשות קובעת לכל סוג נכס, בשטח המחויב בארנונה, בהתפלגות הנכסים השונה ומיקומם בעיר ומשיטת המדידה שבה משתמשת העירייה כדי למדוד את השטח המחויב בארנונה. לכן השוואה בין הערים אינה נקייה מהטיות אך ממחישה את הפער בין ארבע ערי המטרופולין של ישראל.
הפער בין תל אביב לבאר שבע מעניין במיוחד שכן ההכנסה מארנונה לא למגורים בשתי הערים היא כ־42.5% מכלל ההכנסות העצמאיות של העיר וכ־20% מכלל ההכנסות של העירייה. כלומר, חשיבותם של נכסים שלא למגורים לתקציב העירייה זהה — אך במונחים אבסולוטיים מדובר בפער עצום שמשקף בעיקר מחסור של תעשייה, מסחר ועסקים בתחומי באר שבע. ואכן, כאשר בוחנים את חיובי הארנונה לפי מ"ר, עולה כי בבאר שבע יש 5,926 מ"ר של נכסים לא למגורים לעומת 15,262 מ"ר בתל אביב. נתונים אלו ממחישים ביתר שאת את הפער בין מרכז לפריפריה בכל הנוגע לפיתוחי אזורי מסחר ותעשייה ואת אוזלת היד של המדינה בקידום נושא זה.
לפערי ההכנסה בין הרשויות מארנונה יש משמעויות רבות על איכות החיים של התושבים ברשויות השונות. כך, למשל, רשויות שהכנסתן מארנונה שלא למגורים גבוהה יכולות להפחית את תעריפי הארנונה למגורים, דבר שבולט מאוד בתל אביב. זאת ועוד, לעירייה יש אפשרות להעניק שירותים טובים יותר לתושביהן. כך ההוצאה השנתית לנפש בתקציב הרגיל של תל אביב עומד על 14.2 אלף שקל לעומת 10.5 אלף שקל בחיפה, 9,134 שקל בבאר שבע ו־7,085 שקל בירושלים. הארנונה היא אמנם רק אחד ממקורות ההכנסה של העיריות שמהם נגזרת ההוצאה לנפש, אך זה מקור הכנסה מרכזי. בתל אביב הוא 30% מכלל ההכנסה של העיר, בבאר שבע 32% ובחיפה 34%.
מבט מעמיק בהתפלגות הכנסות הרשויות מארנונה שלא למגורים לפי סוג הנכס חושף את הסיבות לפער בהכנסות העירייה. כך, למשל, צו הארנונה של העיריות מאפשר תעריף ארנונה מיוחד לבנקים וחברות ביטוח. ההכנסה של עיריית תל אביב מארנונה לבנקים הסתכמה ב־2020 ב־288.1 מיליון שקל, פי 4.6 יותר מאשר בירושלים, הבאה בתור ברשימה.
באופן כללי, שני סוגי הנכנסים שמניבים לרשויות הכי הרבה הכנסה מארנונה שלא למגורים הם משרדים, שירותים ומסחר ומבני תעשייה. בכל הנוגע להכנסה מארנונה מנכסי תעשייה, תל אביב וחיפה דומות: בתל אביב ההכנסה היא 136.3 מיליון שקל ובחיפה 135.3 מיליון שקל. אולם ההכנסה מארנונה ממשרדים, שירותים ומסחר עומדת בתל אביב על 1.8 מיליארד שקל לעומת 512.2 מיליון שקל בלבד בחיפה — פי 3.6.
רשויות גובות מתושבים ובעלי עסקים בעיר ארנונה אך במקרים רבים הן גם מחויבות להחזיר גבייה עודפת. אולם בניגוד לקלות שבגבייה, בעיריות לא ממהרים ליידע את הזכאים להחזר. נתונים שנחשפו בעקבות בקשה שהגישה התנועה לחופש המידע מעלים כי בחלק מהרשויות יש יתרות זכות מגבייה במיליוני שקלים. זה הלכה למעשה כסף של תושבים או בעלי עסקים ששילמו ארנונה מעבר לנדרש (למשל, כשבוצע תשלום שנתי מראש אך העסק נסגר או החליף כתובת). נכון ליוני 2022, בקופת עיריית תל אביב נמצאים כ־129 מיליון שקל עודפים שמחכים לחזור לבעליהם, 85 מיליון שקל מהם של חברות ובעלי עסק. בבאר שבע נתון זה עומד על 6.7 מיליון שקל ובחיפה סירבו להעביר את הנתונים בעקבות משפט שמתנהל בנושא זה בימים אלו.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "כל בעל חשבון ארנונה שיש לו יתרת זכות באותו חשבון ארנונה היתרה מקוזזת אוטומטית מהחיובים השוטפים בחשבון. ככל שנותרת יתרה מופיעה על כך הודעה בתלוש הארנונה השוטף והיתרה תקוזז מהחיובים השוטפים הבאים או תועבר אליו לפי בקשתו. במקרים רבים בעלי חברות ועסקים מעוניינים להשאיר את יתרת הזכות בחשבון ולקזזה מהחיובים השוטפים בחשבון או להעבירה לחשבונות ארנונה אחרים שלהם — והם נמצאים בעניין זה בקשר שוטף עם נציגי אגף הגבייה המטפלים בחשבונותיהם. כדי לקבל את יתרת הזכות לחשבון הבנק או להעבירו ולזכות חשבון ארנונה אחר ניתן לפנות לעירייה והפנייה מטופלת מיידית".
