בלעדיעוד מכשול לתמ"א 38 הראשון בירושלים
בלעדי
עוד מכשול לתמ"א 38 הראשון בירושלים
לא רק שהדיירים מתגוררים כבר 12 שנה במעין אתר בנייה, לאחר שהיזם המקורי נטש, אלא שכעת הבניין הסמוך מתנגד לתוספת הזכויות שאושרה לסיום הפרויקט
דיירי עין גדי 27 בירושלים, הבניין הראשון בעיר שהחלה בו תמ”א 38, מתגוררים כבר כ־12 שנה באתר בנייה לאחר שהיזמים הקודמים נטשו את הפרויקט בשל סכסוך ביניהם. לאחרונה אישרה הוועדה המקומית תוספת זכויות שתוכל להביא את הפרויקט לסיומו, אלא שכעת השכנים בבניין הסמוך, ברחוב הירדן 10, מתנגדים לכך בטענה שתוספת הבנייה תפריע להם. השכנים הגישו ערר ב־27 בפברואר, והוא יידון בוועדת הערר המחוזית ב־9 במאי.
ב־2019, לאחר הליך בוררות מול היזמים דוד ישי ודני שלום, שהחלו את הפרויקט ב־2008 ועצרו אותו ב־2012, הוסכם שהדיירים ישיבו ליזמים כ־2 מיליון שקל תמורת הסרת הערת האזהרה בטאבו, והם יוכלו לחפש יזם שיסיים את הפרויקט באמצעות הוצאת היתר בנייה חדש והשלמת הבנייה בהתאם לתקן הנוכחי המאפשר תוספת של 2.5 קומות, במקום תוספת של קומה אחת שאיפשר החוק בעת החתימה על ההסכם הראשון.
הדיירים חתמו ב־2019 עם יזמית חדשה, י.א.ר הנדסה ויזמות, והגישו בקשה להיתר לתוכנית חדשה. הבניין בעין גדי 27 היה במקור בן שלוש קומות ושבע דירות. עם היזמים הקודמים קודמה תוכנית לתוספת קומה אחת ושלוש דירות חדשות, ועם היזמית הנוכחית מקודמת תוכנית שכוללת תוספת של שתי קומות על שלוש הקומות הקיימות וכן סגירת קומה מפולשת (קומת הכניסה התחומה בעמודים), כך שבסופו של דבר יתווספו לבניין חמש דירות חדשות.
אלא שהשכנים בבניין הסמוך הגישו ערר על התוכנית החדשה בטענה לקרבה חריגה לבניין שלהם, הסתרת השמש, היעדר מקומות חניה, וכן טענות על הפרזה בתיאור של קשיי היום־יום הכרוכים במגורים בבניין במצבו הנוכחי. בכתב הערר הם אף ציטטו את אחד מהדיירים בעין גדי 27, היחיד המתנגד לבנייה במתווה המוצע, אשר אמר להם: "יש סורגים, יש מרפסות, האנשים יכולים לחיות שם, ואני חי שם, אמנם פחות טובים מאשר בניין שיש בו מעלית, ולובי כניסה וטלוויזיה שאומרת לי מתי באים לנקות בבניין. אבל אני חי שם עדיין".
בכתב התשובה שהגישו בעלי הדירות לערר, באמצעות עורכי הדין אריאל גבאי ויניב לאור ממשרד עו"ד לאור גבאי, נטען שהתנגדות השכנים תגרום להנצחת מצבו של הבניין במתכונתו הנוכחית, כלומר עם פיר מעלית פתוח, כניסה לבניין עם מדרגות מתכת ארעיות, בטון חשוף בחדרי המדרגות, רטיבות בכל הבניין וללא חיזוק נגד רעידות אדמה. כך למשל אחד הדיירים, בן 80, כתב כי דירתו נותרה ללא חלון, הוא מתגורר בקומה השלישית ונאלץ להזמין את כל הקניות במשלוחים כי הוא לא מסוגל לסחוב אותן: "כמה אני יכול להמשיך במצב הזה? אני רוצה מעלית, זה הדבר היחיד שמעניין אותי. אני מוכן שלא משנה מי יתחיל לבנות מחר בבוקר ויסיים את הבנייה".
עוד נטען בכתב התשובה כי "הפרויקט לא רק שלא מניב רווחים אלא הוא פרויקט על גבול ההפסדי... ולא יאושר אם לא יוספו לו חמש דירות חדשות". כן נטען כי הבניין לא מחוזק.
מעו"ד יניב לאור נמסר בתגובה: "ועדת התכנון והבנייה המחוזית ניצבת בפני הכרעה דרמטית שתקבע אם בעלי הדירות שגרים באתר בנייה כ־12 שנה ימשיכו לגור בבניין מט לנפול, שלא חוזק, שיש סכנה ממשית שיקרוס על יושביו בכל רגע נתון או שהיתר הבנייה החדש יאושר אחרי תלאות אין־ספור על ידי ועדת התכנון והבנייה המחוזית ויאפשר דה פקטו את חיזוק הבניין בהתאם לתקן הנדרש ואת סיום הפרויקט".
עו"ד אריאל גבאי הוסיף: "אין עוררין כי הבניין הנדון לא חוזק בהתאם לשלוש חוות דעות של שלושה מהנדסים, אולם תמוה ביותר כי בעלי הדירות בבניין השכן מתעקשים להתנגד להיתר הבנייה ולראות את שכניהם חיים בבניין שאיננו ראוי למגורי אדם, ועלול באופן ישיר להסב להם נזקים בחיי אדם ובממון, שכן דחיית הבקשה משמעותה אי ביצוע הפרויקט, וחמור מכך אפשרות ממשית שהבניין הנדון יקרוס ויסב נזקים אדירים גם לדיירי הבניין הסמוך".
