לא מחכים למכרז: מירוץ לשטחי אגירת אנרגיה
לא מחכים למכרז: מירוץ לשטחי אגירת אנרגיה
היזמים נערכים למכרז להקמת מתקני אגירה של אנרגיה, וכבר החלו במו"מ עם קיבוצים ומושבים שבבעלותם שטחים המיועדים לתעשייה. דמי השכירות השנתיים צפויים לעמוד על 60-40 אלף שקל לדונם
המכרז של רשות החשמל להקמת מתקני אגירה של אנרגיה טרם פורסם, אך היזמים כבר החלו במרוץ למציאת קרקעות לייעוד זה. על פי הערכות, רק בספטמבר־אוקטובר יתפרסם המכרז שיאפשר ליזמים להגיש הצעות להקמת מתקני אגירה, אך דבר אחד כבר ברור לכל מי שעוסק בתחום: כדי לגשת למכרז נדרשת קרקע שתאפשר בעתיד את הקמת המתקן. הקמת מתקני אגירה נוגעת בעיקר לקיבוצים ומושבים שבבעלותם מכסת שטחים שמוגדרים לתעסוקה, רבים מהם כבר נמצאים במו"מ עם יזמים שמעוניינים לפעול בתחום אגירת האנרגיה, וההערכות הן כי דמי השכירות השנתיים יהיו גבוהים במיוחד: 60-40 אלף שקל לדונם.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) קבעה לאחרונה תנאים להקמת המתקנים הללו. מתקני אגירה שיוקמו בצמוד למתקנים סולאריים קיימים, על גגות או בשדות סולאריים (בתנאים מסוימים) – יהיו פטורים מתשלום לרמ"י עבור העסקה, וכל שיידרש מהיזם יהיה לאשר את הבנייה של המתקן. כמו כן במקרה כזה ייגרעו מהיישוב כ־10% בלבד מהשטח שנוצל לטובת הפרויקט, כמקובל בפרויקטים סולאריים. לצד זאת, בהקמה של מתקני אגירה לא בצמוד למתקן סולארי אין תמריץ להקמת המתקנים, וכל דונם בייעוד זה ייגרע באופן מלא ממכסת התעסוקה של היישוב, שמגיע באזורי עדיפות א' ל־120 דונם ליישוב.
הסיבה לקידום נושא האגירה על ידי משרד האנרגיה דווקא כעת נובעת מהתחייבות של המדינה להגיע ל־30% אנרגיות מתחדשות עד 2030. כיום המדינה רחוקה מאוד מיעד זה, וההערכה היא שהשיגה עד כה רק 8%-7%, אף שיש בארץ תנאים טובים לייצור חשמל מאנרגיית השמש.
אחת הבעיות שעלו במהלך השנים היא שלמרות היענות של המגזר הפרטי להיכנס אל התחום, גם יזמים שכבר קיבלו רישיונות להקמת מתקנים לא יכולים להקים אותם בשל מגבלת ההולכה והחלוקה. באמצעות אגירה ניתן יהיה לנצל את האנרגיה בכל שעות היום, בניגוד למצב כיום שמאפשר שימוש באנרגיה סולארית רק בשעות היום.
הסיבה להתאמה של הקיבוצים והמושבים לכך נובעת מאותן הקצאות מוגדרות לשטחי תעסוקה, זאת בניגוד לחקלאים או בעלי קרקעות אחרים שיידרשו להשיב את הקרקע למדינה. עו"ד שרית ויור, מנהלת תחום האנרגיה במשרד עוה"ד חגי שבתאי, שפירא, מספרת כי מרבית הקיבוצים וחלק מהמושבים עוסקים בכך ברמה כזו או אחרת, אלא שאם בתחילה ההתלהבות היתה גדולה, הכלל שנקבע על ידי רמ"י לגריעת מלוא השטח של הפרויקט משטח התעסוקה של הישוב יוציא מהמשחק יישובים רבים, בעיקר באזורי הביקוש, אשר מכסתם תמה, או שיעדיפו לשמור עליה לפרויקטים רווחיים יותר: "יש באזז רציני סביב הנושא, אבל הרבה יישובים שדיברו על עסקאות אגירה של 30 דונם פתאום מדברים אחרת כי יש להם דברים אחרים על הפרק כמו מלונאות ועסקאות אחרות". לדבריה, כיום העסקאות שמדברים עליהן צנועות יותר, דונמים אחדים בלבד.
ד"ר נורית גל, בעלת חברת ייעוץ לחברות אנרגיה, ולשעבר סמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל: "אגירה היא הדבר הגדול הבא בתחום האנרגיה, היא אמורה לשחרר את הפלונטר בחיבור מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת, ולאפשר למדינה לעמוד ביעדים. אף שהמכרז למתקני אגירה במתח עליון עדיין בשלבי שימוע, השוק רותח לקראת פרסומו, ויזמים רבים מכינים קרקעות כדי להתכונן לגשת למכרז".
בנוגע למיקום המתקנים, היא אומרת כי דרישת המכרז היא להקימם באזורים בהם קיים פוטנציאל לאנרגיה סולארית, אולם הגודש ברשת אינו מאפשר הקמת מתקנים נוספים. עם זאת היא אומרת כי הקיבוצים שחלקם כבר מושקעים בפרויקטים סולאריים הם שותפים טבעיים לפרויקטים כאלה, ולכן רבים מהם קיבלו הצעות מיזמים שנבחנות בימים אלה. כמו כן כלל האצבע הוא לאתר קרקעות באזורים שבהם קיימת האפשרות להולכת האנרגיה הסולארית בזכות קרבה לקו מתח עליון.
