גירעון? קופת חולים מאוחדת תשלם מיליונים על מגדל משרדים נוצץ
גירעון? קופת חולים מאוחדת תשלם מיליונים על מגדל משרדים נוצץ
הקופה, שצברה גירעון של 742 מיליון שקל, לא עוצרת בדרך לעסקת ענק: אישרה רכישת משרדים חדשים בתל אביב על אף שמחיר העסקה קפץ ל־290 מיליון שקל, לעומת 240 מיליון שאושרו במקור. המנכ"לית: "העסקה כדאית"
קופת חולים מאוחדת, הקופה היחידה שסיימה את 2020 עם גירעון (48 מיליון שקל) ומי שצברה ב־2018־2020 גירעון של 742 מיליון שקל, ממשיכה להתעקש על רכישת קומות משרדים יקרות בתל אביב. בכוונת הקופה לרכוש מחברת וייסברג את מגדל WE בתל אביב תמורת 290 מיליון שקל, שהם 50 מיליון שקל מעל הסכום ההתחלתי שהקצתה לעסקה.
ההחלטה התקבלה לאחר שהשבוע אישרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודית שבח כי מאוחדת זכאית לרכוש את הבניין בן ה־11 קומות ברחוב מנחם בגין. מדובר בעתירה שהגישה מאוחדת, שביקשה למנוע מבעלי הבניין להשכיר אותו לרשת המלונות של פתאל. בית המשפט פסק לטובת מאוחדת, אך קבע כי הרכישה תתבצע בהתאם להצעה המקורית של חברת וייסברג, שהיא גבוהה ב־50 מיליון שקל מהסכום המקורי שאישר הדירקטוריון, שאתמול אישר גם את התוספת.
כבר ביוני נחשף בכלכליסט כי משרדי האוצר והבריאות דרשו הבהרות מהנהלת המאוחדת בעניין העסקה. באוצר הבהירו כי לא יאשרו את המהלך אם ההנהלה לא תוכיח היתכנות כלכלית והתייעלות כספית בעסקה ביחס לחלופות אחרות. לנוכח מצבה של הקופה, קשה שלא לתהות מדוע היא צריכה לרכוש בניין משרדים באחד האזורים היקרים של תל אביב, ובתג מחיר גבוה של כ־25 אלף שקל למ"ר, ומחיר של 250 אלף שקל למקום חניה בודד, בעוד שבמרחק קצר משם, במתחם BBC בבני ברק למשל, היא יכולה לרכוש את אותו היקף משרדים בחצי מחיר. בנוסף, הסכום שהיא אישרה הוא עבור גג הבניין ועבור החניות, שטחים שהשימוש שלהם אינו בליבת הרכישה. לפי הערכות, מאוחדת משלמת מחיר גבוה על הבניין ביחס לשוק היום.
סכסוך משפטי
הסכסוך המשפטי פרץ לאחר שמאוחדת יצאה למכרז במטרה למצוא משרדים חדשים בתל אביב. בספטמבר 2020 הקופה פרסמה מכרז שבו השתתפה וייסברג, שהצעתה עלתה לשלב השלישי והמתקדם והיא אף צרפה ערבות בנקאית של 5 מיליון שקל. כשביקשו במאוחדת לממש את העסקה בצורה חלקית, ללא הגג והחניות, התברר להם כי וייסברג כבר השכירה את הנכס לחברה אחרת.
מאוחדת עתרה לביטול עסקת ההשכרה ולחיובה של חברת וייסברג לקיים את ההסכם בינה לבין מאוחדת ואף חילטה את הערבות הבנקאית של וייסברג. לטענת מאוחדת, וייסברג החליטה לפרוש באורח חד-צדדי מהעסקה תוך הפרה של חובת תום הלב וניקיון כפיים.
ביולי השנה אישר דירקטוריון מאוחדת לממש חלק מהחלופה הראשונה, כלומר לרכוש חלק מהקומות בתמורה ל-240 מיליון שקל (במקום 290 מיליון שקל), אך כשביקשו לממש את המתווה הודיעו להם בחברת וייסברג כי הנכס כבר הושכר לחברת סוויצ' אפ של פתאל ואז התברר כי זו כבר השכירה את הנכס לצד שלישי – הסטארט-אפ פורטר ולתקופה של 5 שנים עם אפשרות להארכה של שתי תקופות דומות.
מנגד, היזמים טענו כי העסקה לא התקדמה לכלל סגירה וכי אפילו אין טיוטה או חוזה שניתן לאכוף. לדבריהם, ההליך המכרזי "הופסק ונזנח" על ידי מאוחדת ונוכח פער של 30% בין מחיר העסקה ל-3 השמאויות שהציגה הקופה, הם העריכו כי ממילא דינה של ההצעה להידחות. עוד הם טענו, כי "מאוחדת לא יכולה לעתור לאכיפה, שכן חילוט הערבות מצביע על כך שלכל היותר עומדת למאוחדת זכות לתבוע פיצוי כספי, במובחן מאכיפה".
בהחלטתה מתחה השופטת ביקורת על חוסר תום הלב שאפיין את ניהול המו"מ מצד היזמים וכתבה, כי במהלך התקופה נערכו פגישות בין וייסברג לבין מאוחדת כאשר וייסברג ניהלו במקביל מו"מ עם פתאל אך לא דיווחו על כך ועבדו "בשתי החזיתות". בפסק הדין נכתב, "וייסברג לא מזרזת את מאוחדת להכריע האם פניה לאישור אם לאו, לא אומרת לה שמבחינתה הזמן דוחק, גם לא מספרת לה על המשא ומתן עם סוויצ' אפ, אלא נותנת להבין שהכל פתוח וכי היא ממתינה להחלטתה".
השופטת גם התייחסה לחלקה של סוויצ' אפ היות והיא ידעה על ניהול המו"מ עם מאוחדת ובחוזה בינה לבין וייסברג אף נכלל תנאי מתלה בהתאמה. לגבי מאוחדת כתבה, " שככל הנראה לא היטיבה לכלכל את צעדיה, כי לא נפל רבב מוסרי בהתנהגותה, וכי נהגה מול וייסברג בשקיפות מלאה".מנגד, היזמים וייסברג טענו כי העסקה לא התקדמה וכי אפילו אין טיוטה, או חוזה שניתן לעתור כדי לאכוף אותו.
בהחלטתה צידדה השופטת בזכותה של מאוחדת לממש את הרכישה, אבל בגרסה המלאה שכוללת את הגג והחניות ועל כן תיאלץ מאוחדת לשלם את המחיר המלא שדרשה וייסברג - 290 מיליון שקל.
לדברי סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופ"ח מאוחדת, "כשחתמנו על ההסכם, זו היתה תקופה של חוסר ודאות בגלל הקורונה, והמחיר שקיבלנו היה מעולה. מאז המחירים בתל אביב עלו ולכן מדובר בעסקה עם כדאיות כלכלית מצוינת לנו ולמדינה. מדיניות האוצר היא שקופות החולים יפחיתו את ההוצאות השוטפות, וכיום חלק משמעותי מההוצאות של כלל הקופות הוא על דמי שכירות, ולכן זה אינטרס של המדינה לאשר זאת. צריך לזכור כי מדובר בעסקת רכישה ולא שכירות, אנחנו מביאים לעסקה שליש מההון ועבור יתרת הסכום ניקח מימון בנקאי. תוספת התשלום - 50 מיליון שקל על פני תקופה של 25 שנה היא תוספת של כ־2 מיליון שקל בהחזר השנתי, סכום שולי שנוכל להחזיר מהשכרת קומה אחת וחניות".
עוד אמרה רגב רוזנברג לגבי מצבה של הקופה, כי הגירעון הנוכחי הוא שולי ונמצא בירידה, כך שהמצב לא גרוע כפי שמציגים אותו. בנוגע לצורך של הקופה להישאר בתל אביב אמרה, "הקופה חיה בעיר כל השנים וזכותה להחליט איפה היא תימצא. העובדים שלנו נוסעים ברכבות וחשוב לנו להיות במיקום שהנגישות בו טובה, לא נזיז את העובדים שלנו גם אם תידרש תוספת". לגבי התנהלות העסקית של מאוחדת אמרה, "הקופה מתנהלת כמו גוף גדול וזהיר, יכול להיות שעבור כרישי הנדל"ן זה מצטייר כהתנהלות מנומנמת".
מחברת וייסברג נמסר: "בית המשפט דחה את ניסיונה של מאוחדת לשלם סכום מופחת. בהחלטתו קיבל בית המשפט את עמדת וייסברג לפיה גם אם בעיני מאוחדת מחיר העסקה אסטרונומי, היא איננה יכולה להכתיב לווייסברג הצעה חדשה המותאמת לתקציב שאושר לה".
מחברת סוויצ' אפ נמסר: "בכוונתנו לכבד את פסיקת בית המשפט, אשר הורה לקופ"ח מאוחדת לאשר תוך 10 ימים גידול של כ- 50 מיליון ש"ח לתקציב כולל של כ - 290 מיליון שח לרכישת הנכס״.
את קופח מאוחדת ייצגו עוה"ד יהושע (שוקי) חורש וערן בצלאל ממשרד ש. הורוביץ את וייסברג עוה"ד רון ברקמן ונחום קובובסקי ואת סוויצ' אפ עוה"ד בועז בן ציון וחגי לוי.
